טורים נשיים
למה לקיים מצוות? לא מספיק להאמין בלב?
אלו חיים טובים יותר – החיים החילוניים, או אלו של קיום מצוות? מה נותנת לנו דרך התורה? והאם נוכל להיות כפויי טובה?
- הרבנית מיטל דאודי בוארון
- פורסם כ' אייר התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)
"אמונה זה מבפנים... אני לא חייבת לקיים מצוות כדי שהשם יאהב אותי או כדי להיחשב לאדם טוב יותר". ככה חשבתי שנים. ידעתי שיש בורא לעולם, והאמנתי בקיומו, אבל היום אני מבינה שלא הכרתי אותו כלל. אז נכון, אמונה זה קודם כל ולפני הכל בפנים, בתוכנו ממש. אבל הדרך הטבעית של אהבה הינה להתממש... וכיצד אממש את אהבתי לבורא אם לא ע"י קיום מצוות אותן הוא כה אוהב?
כשחזרתי בתשובה הגעתי להבנה חד משמעית שלא הכרתי את השם יתברך כלל. ידעתי שהוא קיים, אך לא באמת הכרתי אותו ואת גדולתו. זה שהוא אוהב אותנו בכל מצב זה נכון, אנחנו הילדים שלו והאהבה שלו אלינו אינה ניתנת למדידה או לשיעור, וכל המילים שבעולם לא יספיקו כדי לתאר את עוצמתה. אך עדיין, כמו כל הורה שאוהב את ילדיו, חשוב לו שנלך בדרך הנכונה ביותר לנו, דרך שבה נממש את כל הכוחות והיכולות הטבועים בנו, נממש את הכישרונות בהם התברכנו, נגיע לרמה המקסימאלית של מימוש התכלית. ואת זה אפשר לעשות רק ע"י הקשבה לאותו אחד שיצר את המכונה המשוכללת בעולם שנקראת גוף האדם והנשמה. רק מי שיצר אותם יודע את הדרך לתפוקה המקסימלית שלהם. כדי שנזכה להגיע לשם, קיבלנו ספר חוקים וכללים המלמדים אותנו כיצד עלינו לחיות, ובמידה ואכן נפעל לפיו, נגיע למחוזות גבוהים אותם מעולם לא הכרנו.
יש אנשים שאינם מאמינים שהעולם הבא קיים, או מפקפקים בקיומו. לכן הם בוחרים לנצל עד כלות את העולם הזה, וליהנות מכל מה שיש לו להציע, כי "החיים קצרים וכל יום אינו חוזר", נהנים מהנאות העולם הזה. אני יודעת, הייתי שם. חייתי במרדף יומיומי אחר ההנאות הגשמיות, אחר סיפוק התאוות, ניסיתי להגיע לסיפוק מכל בחינה אפשרית על מנת לא להרגיש שאני מפספסת את החיים... וככל שעשיתי יותר, התרוקנתי יותר. תמיד חשבתי שאנשים שחיים חיי תורה ומצוות הם מסכנים, חשבתי שהם נכנסו לכלא מתוך בחירה, שמו לעצמם כ"כ הרבה גדרות ואיסורים, החיים חולפים והם לא נהנים... כך האמנתי. היום אני מבינה שאני זאת שחייתי בכלא, הייתי עבד של התאוות שלי! דווקא היום, כשאני חיה בתוך הגדרות שהציבה לי התורה הקדושה, אני חופשיה יותר מאי פעם!
אם נצא מנקודת הנחה שאין עולם הבא, ויש רק העולם הזה, כיצד נהנה יותר – בחיים חילוניים או בחיים דתיים? בתור אחת שחיה את שני העולמות, אני יכולה לומר בפה מלא שחיים של תורה הם הרבה יותר מהנים! כשחייתי חיים חילוניים, לא באמת הרגשתי את האושר הפנימי הזה שמרגישים כשהנשמה נהנית ושמחה, אז גם אם נניח לרגע שאין עולם הבא, עדיין הייתי בוחרת לחיות בדבקות את חיי התורה, כי זהו אור גדול ומתמשך, ותקווה אינסופית שאת קמה איתה בכל בוקר מחדש.. אם הייתי חיה חיים חילוניים, הייתי ממשיכה לחיות ברדיפה עצמית מתמשכת אחר סיפוק התאוות שלי שלעולם אינה מסתיימת ("מרעיבו משביעו ומשביעו מרעיבו"), וכך הייתי מפסידה גם את העולם הזה וגם את העולם הבא. ואם נחזור למציאות לפיה יש עולם הבא, אם חייתי חיי תורה ומצוות – הרווחתי את כל העולמות.
(צילום: shutterstock)
אם את יודעת שיש בורא לעולם, אמרתי לעצמי כשהתחלתי להתחזק, אבל באמת מכירה אותו, את יודעת שהוא מחיה אותך בכל רגע ממש, מפעיל את ליבך בכל שניה מחדש, מעניק לך במשך כל חייך מתנות חינם אינסופיות, הוא אבא מושלם שכל רצונו זה להטיב לך – אז כיצד את יכולה להיות כזאת כפוית טובה, ולא לעשות משהו למענו? כיצד את יכולה להודות שהוא קיים, אך לערער אחר אמיתות התורה? כיצד את יכולה לבקש ולבקש, וכשהוא מבקש ממך את אומרת לו "לא, קשה לי" או "לא, זה כבד עלי מדי"?
כשאדם חי את חייו לפי חוקי התורה הקדושה, חייו מתחילים להסתדר בסדר מופתי. יש ניסיונות לכל אדם, ברור, שהרי למה באנו לעולם? באנו לתקן! וכיצד נתקן אילולא קיבלנו כלים לעשות זאת? הניסיונות הם הדרך, והם שמביאים לנו את הכלים לתקן את עצמנו במטרה להגיע לתכלית האמיתית שלנו. זה שמביא את הניסיונות גם נתן לנו כלים כיצד להתמודד איתם, אנחנו רק צריכים לקחת. כאשר אדם משנה את הדרך בה הוא מסתכל על הדברים, הדברים עליהם הוא מסתכל – משתנים. לשמור מצוות נראה כמו הדבר הכי קשה בעולם. לכל מצווה שקיבלתי על עצמי לקיים קדמו פחדים, חששות, מחשבות רבות והמון יצר הרע ששכנע אותי שזה לא בשבילי, שזה קשה מדי... אך אם השם יצר אותי והוא אמר שאני יכולה – הוא יודע!
האם איני יכולה להיות חילונית ולהיחשב לאדם טוב? ודאי שכן... מעולם לא ראיתי בעצמי אדם רע, גם בתור חילונית היה לי לב רחב, אהבתי לתת ולעזור, השתדלתי להיות טובה אל הבריות תמיד וגם אל עצמי. אך התורה הפכה אותי לאדם טוב יותר, שהרי אם אתה פועל לפי ספר ההוראות, המוצר מגיע למקסימום היכולת שלו. והתורה מוציאה ממך את הטוב ביותר שיש בך! התורה המתוקה מדבש שמלמדת אותנו מה נכון לנו ומה לא, גם אם לעיתים נדמה לנו שאנו יודעים הכי טוב מה טוב לנו – אם נלך לפי דעת התורה, נגלה בכל מקרה וללא עוררין שהיא יודעת טוב יותר. התורה מלמדת אותנו לשלוט בתאוות שלנו ולדחות סיפוקים, במקום לחיות חיים הפוכים (שמירת כשרות וטהרת המשפחה, לדוג', מלמדים אותך כיצד לדחות סיפוקים ולשלוט בתאוות שלך, במקום שהן ישלטו בך). איני טובה יותר מאף אדם, איני טובה יותר מאף חילוני, אני רק מישהי שגילתה באמצע החיים שהיא חיה כל חייה בשקר אליו הרגילה אותה החברה, ואחרי שנים ארוכות מצאה סוף סוף את האמת המתוקה שהפכה את חייה ושינתה אותם לטובה לאין היכר! אני בסה"כ מישהי שגילתה, אחרי שנים, שהיא בתו של המלך ששולט בעולם כולו, מלך שכולו טוב, אבא שלא מפסיק לתת לה. אז אם יש לה אפשרות להחזיר לו, ולו במעט, כיצד תוכל לסרב? אומרים שהמכשיר הכי מפחיד בעולם הוא השעון, שמראה לנו שעוד שעה עברה ולעולם לא תחזור. פעם מילאתי את השעה הזאת בהנאות העולם הזה שרק רוקנו אותי, היום אני ממלאת את השעות בצידה שתלך איתי לנצח נצחים.
אף אחד לא הכריח אותי לבחור בחיים של תורה. אני בחרתי במצוות, ובוחרת בהן בכל יום מחדש, מתוך שמחה ובלבב שלם, כי הרגשתי מה זה לחיות בלעדיהן. נזכרת איך שניה לפני שקיבלתי על עצמי לקיים כל מצווה שהיא, הייתי חוששת, וכיצד לאחר שהתחלתי לקיים אותה הרגשתי את עצמי מתמלאת מבפנים באור שאין כגודלו ואין לתארו. והשכר – אוהו, השכר האינסופי! מתרגשת מהזכות הנדירה להיבחר מתוך מילארדי אנשים שלא נבחרו לכך. חיים של תורה הם חיים של שמחה אמיתית... ועד שמנסים – לא מבינים. תודה לך, אבאל'ה, על הזכות לקיים רצונך. תודה שיש בידי את האפשרות לממש את אהבתי אליך, האהבה הכי גדולה בעולם.