טהרת המשפחה

שבילי טהרה: מצוות הטהרה אינן מובנות, למה עלי לקיים אותן?

אנו אוהבים להבין את הסיבות והמטרות של הפעולות שאנו מבצעים. אך מצוות הטהרה אינן מובנות תמיד. מה יניע אותנו לקיים אותן?

התמונה באדיבות ארגון טהרת הביתהתמונה באדיבות ארגון טהרת הבית
אא

יש סוגים שונים במצוות: משפטים, עדות וחוקים.

מצוות המכונות 'משפטים' נוכל להבין ולהשיג טעמיהן. מצוות המכונות 'עדות' – אלו מצוות שבעשייתן אנו מעידים על אמונתנו שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם. ויש מצוות נוספות, חשובות באותה מידה, אשר הן 'חוקים' שאיננו מבינים את טעמיהם, אך חוסר הבנת החוקים אינו מפריע לנו בקיומם.

כאשר אדם מקיים מצוות שהן חוקים, בלי להבין את טעמיהן אלא כי כך ציווה השם, הוא מראה כי גם את המצוות שאותן מבין הוא מקיים מפני שכך ציווה השם. וזוהי דרכו של היהודי, הוא מקיים מצוות השם גם אם אינו מבין את טעמיהן. ואולי זו הסיבה לכך שאחד מן השלבים הראשונים של הגר בכניסתו ליהדות הוא טבילה, עניין שאיננו מובן על פי השכל.

 

על טומאה, טהרה והבנה

מצוות הטהרה היא מן החוקים שלא נוכל להבין.

הטומאה והטהרה הם מושגים שאיננו יכולים לתפוס אך אנו בטוחים בקיומם כי כך אומרת התורה. אם הקדוש ברוך הוא העיד על כך אין לנו ספק בדבר.

אלו עניינים שאינם מובנים ומוחשיים, כפי שכתוב: "דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן. ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו והרי הן מכלל החוקים. וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא, שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים, אלא גזירת הכתוב היא..." (רמב"ם הלכות מקוואות יא יב). וכתב הרמב"ם על דיני התורה שהם חוקים: "שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן. ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם, ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול" (רמב"ם הלכות מעילה ח ח).

הרמב"ם מסביר שעניין הטהרה והטומאה הוא למעלה מהבנתנו, אלו דברים הנשגבים מדעתו של יצור אנוש. הטבילה מהטומאה אינה מובנת על פי השכל – הרי הטומאה אינה לכלוך העובר במים. זוהי גזרת הכתוב, אשר גם בלי להבינה נקיימה באהבה. נקבלה ברצון ובשמחה ולא נחלוק עליה מפני אי-הבנה. נרחיב על כך עוד בפרק הטבילה.

לעולם לא נוכל להגיע לדרגת החכמה האין-סופית והאלוקית של בורא העולם, כפי שכתוב: "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם, ומחשבתי ממחשבתיכם" (ישעיה נה ט). כמאמר ר' יהודה הלוי: "לו ידעתיו הייתיו".  איננו מבינים הכול אך אנו מאמינים. האמונה היא מעבר להבנה!

 

למה לי לקיים מצוות לא מובנות?

אך אין כל מניעה והפרעה בשמירת חוקים אלה ללא הבנה, כשם שאנו מקבלים את העובדה שיש בעולם דברים אשר איננו רואים אותם אך הם קיימים ורבות מפעולות חיינו עשויות על פיהם. דרכו של יהודי היא "נעשה ונשמע", ראשית דבר הוא עושה ורק לאחר מכן הוא לומד ושומע טעמים יפים למצוות שהסבירו חז"ל. גם אם לא חקרנו את הטעם והסיבה של כל מצווה ומצווה, אנו מקיימים ונמשיך לקיים את המצוות ואת רצון השם.

לו היינו יודעים את מהות הנפש ושורשה, היינו יודעים מהם צרכיה והיינו מגלים את טעמי המצוות כפי שנדע אותם לאחר מאה ועשרים. כי סודות המצוות ושָרשי הנפש חבוקים ודבוקים במקורם העליון. לו ידענו... בכל כוחנו היינו רודפים אחרי אותן מצוות!

הקדוש ברוך הוא נתן לנו את תורתו כדי שיידבקו נשמתנו וגופנו, רמ"ח איברים ושס"ה גידים כנגד רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, וכך תתעלה ותתעצם נשמתנו בקדושת מקור מוצא התורה. רק כך נוכל לשמש כהיכל לשכינה, כאשר גופנו ונימי נפשנו נעשים קדושים ומרוממים.

התורה נספגת בדעת ובהרגשים גם אם לא רואים כל דבר במוחש, והיא מתמזגת עם נשמת היהודי. באמצעות לימוד וקיום התורה הקדושה, דבק האדם בקדוש ברוך הוא.

גם אם לא הבנו הכול, עלינו לדעת כי כל מצווה ומצווה מתאימה לגופנו ונפשנו. כשהנשמה שבנו מתעצמת ואנו מתקרבים דרכה לקדוש ברוך הוא, אנו הופכים להיות אפופים בקדושה ואנו משמשים כמקום להשראת השכינה! כל מי שמקיים מצוות יכול לחוש תענוג עמוק – אז תתענג על השם. ההרגשה נעימה ומרוממת כל כך, שרק מי שחווה אותה יוכל להבינה. היא נובעת מקרבת השם בעקבות קיום מצוות. נפשנו מתחזקת באופן מופלא דרך קיום המצוות. עצם הידיעה כי לכל דבר יש טעם – מחזקת, אך המרומם והמרגש ביותר הוא לקיים את המצוות כי כך השם ציווה, ולדעת בבטחה כי מקיום מצוות השם יבוא לנו אך טוב.

 

נסמוךעלבוראהעולם

כל אדם נבון אשר יזדקק לתרופה כלשהי ילך לרופא ויציית להוראותיו. הוא יקנה את התרופה שציווה עליו הרופא, גם אם אינו מבין בדיוק ממה היא מורכבת וכיצד היא פועלת. הוא ייטול אותה בעיניים עצומות ויסמוך על הרופא, המבין יותר ממנו.

גם אנו נסמוך על בורא העולם, מלך מלכי המלכים, רופא כל הרופאים, אשר יצר את העולם בחכמה מופלאה, וידע בדיוק מה טוב למי. נעשה רצונו על אף שאיננו מבינים הכול.

נעשה, ורק אחר כך נשמע!

לכן היהודי מניח תפילין של יד ורק לאחר מכן תפילין של ראש, כי ראשית מקיים הוא את המוטל עליו בכלי המעשה - היד, כי כך ציווה עליו השם, ורק אחר כך מנסה להבין בכלי ההבנה - הראש.

מתוך ספרה של הרבנית אסתר טולדנו, "שבילי טהרה". לרכישה הקליקו כאן

מח' מתחברות – טהרת המשפחה לפניות, הכוונה וייעוץ: 02-6301516, או במייל mit@htv.co.il

תגיות:מקווהטהרההרבנית אסתר טולידאנו

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה