category

חדשות יהדות

איש אקדמיה בכיר: "שילוב החברה החרדית בהשכלה מצריך פשרות"

פרופסור ברטולד פרידלנדר, נשיאה של המכללה האקדמית הדסה בירושלים, מפרסם קריאה ראשונה מסוגה, לגילוי רגישות כלפי האוכלוסייה החרדית במסגרות הלימודים ובשוק העבודה. "עלינו לנהוג בעדינות, ברגישות וגם בחוכמה", קרא הפרופסור הבכיר

שתף במייל
| כ"א אייר התשע"ו |
whatsapp
אא

אפשר להגיד שפרופסור ברטולד פרידלנדר, מכיר את החברה החרדית כבר די מקרוב. כנשיאה של המכללה האקדמית "הדסה" בירושלים, לפרופ' פרידלנדר ניתנה ההזדמנות לעבוד בשנים האחרונות מאוד מקרוב עם העולם החרדי. שכן, למכללת הדסה קיימת שלוחה חרדית בירושלים, בשם "קמפוס שטראוס", בה לומדים מאות סטודנטים חרדיים במסלולים שונים לתואר ראשון.

יצוין, כי כבר קודם לכן, נרשם שיתוף פעולה מתמשך בין מכללת הדסה לפלטפורמה חרדית אחרת. זאת, כבר לפני כשש עשרה שנה, כאשר נפתחה המכללה החרדית (שהקימה עדינה בר שלום, ביתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל), ללימודי תואר ראשון ובמשך השנים, אלפי סטודנטיות הוכשרו במכללה בתחום קלינאות התקשורת.

כעת, לאור הסערה הציבורית האחרונה והדיונים המתמשכים שמתקיימים בימים אלה, בשאלה עד כמה צריכה האקדמיה בישראל לבוא לקראת הציבור החרדי, יוצא פרופסור פרידלנדר, כאיש אקדמיה המבקש להוות הגשר שבין העולם האקדמי לעולם החרדי, בקריאה לנהוג ברגישות כלפי ציבור זה.

בטור דעה שפרסם לאחרונה באתר Ynet, התבטא הפרופסור וטען כי "שילוב החברה החרדית בהשכלה הגבוהה וכפועל יוצא בשוק העבודה הוא משימה לאומית. אולם, עלינו לנהוג בעדינות, ברגישות וגם בחוכמה בבואנו להשיג מטרה זאת. אם לרגע ניתן לאוכלוסייה החרדית את ההרגשה שאנחנו מנסים לשנות את אורח החיים שלה, אז נשיג את המטרה ההפוכה ויותר מזה, נפגע במה שהשגנו עד כה".

עוד הוסיף, כי בעיניו גילוי גמישות כלפי החברה החרדית אינו מקבע אפליה – אלא מסייע לאוכלוסייה ניכרת בישראל לשפר את יכולת הפרנסה שלה, וכן יגרום למשק הישראלי להרוויח את תרומתה. "אנחנו באקדמיה צריכים לשאוף וכך אנחנו עושים באמצעות תכנית המח"ר", תיאר, "לתת לבני ובנות החברה החרדית את הכלים להגיע לפרנסה. לאחר שייצאו את דלתות המוסדות להשכלה הגבוהה, הם יבחרו באם לעשות זאת במקומות עבודה מעורבים או לחילופין במקומות עבודה מובהקים של החברה החרדית. ללא קשר לבחירתם, המשק הישראלי ירוויח את תרומתם.

"בסופו של יום, אנחנו צריכים להסתכל במבחן התוצאה. אמנם מבקרי תכנית המח"ר קובעים כי התוכנית לא השיגה את כל היעדים שהציבה לעצמה, אך אין ספק שהתוכנית עשתה שינוי משמעותי ואף הגדילה משמעותית את מספר החרדים הלומדים. בנוגע להפרדה המגדרית, אין ספק שהמטרה היא לא לקבע אפליית נשים, אולם, אני שואל את עצמי האם העובדה שאני מעודד נשים חרדיות ללמוד, גם אם זה בנפרד מהגברים ובכך מגדיל את יכולת הפרנסה שלהן ומעצים אותן, האם זה מקבע אפליה? אני משוכנע שלא".

אבל כבר קודם לכן, תיאר פרופסור פרידלנדר בראשית דבריו את עיקרו של הקונפליקט המתלקח בין המועצה להשכלה גבוהה, לבין החברה החרדית, ויוצרת מתיחות רבה ואיום על המשך לימודיהם של עשרות אלפי סטודנטים חרדיים שלומדים במכללות החרדיות השונות ברחבי הארץ. "תוכנית המח"ר לשילוב החברה החרדית בהשכלה הגבוהה עומדת בתקופה זו בנקודה ציון קריטית. בסוף השנה היא מגיעה לסיומה והשאלה העומדת על הפרק היא האם הולכים להרחיב אותה וכיצד. במקביל, המל"ג סופג חיצי ביקורת על מימדים מסוימים בתוכנית כאשר ההיבט העיקרי הוא נושא ההפרדה. האם החרדים צריכים ללמוד במוסדות לימוד נפרדים? והאם צריכה להיות הפרדה מגדרית בתוך מוסד הלימוד שבו הם לומדים?

"סוגיית ההפרדה היא שאלה משמעותית לדיון ציבורי ואל לנו לשכוח את המציאות הקיימת בישראל. מציאות שבה החברה החרדית ברובה חיה יחד בריכוזי אוכלוסייה, בנפרד משאר האוכלוסייה. היא עושה זאת מתוך רצון לשמור על אורחות החיים שלה ומדינת ישראל לאורך השנים לא עשתה רבות כדי למנוע זאת. אי לכך, שלא בטוח שתכנית לשילוב החברה החרדית בהשכלה הגבוהה זה המקום להתחיל את אותו שינוי.

"מעבר לזה, ישנו גם נושא ההפרדה המגדרית שמהווה מקור למחלוקת קשה בין אלו הסוברים שאין לאפשר אותה במוסדות בהם לומדים חרדים, כיוון שאז למעשה אנחנו אולי מנסים להנגיש את ההשכלה הגבוהה, אך תורמים לקיבוע של אפליית נשים באותה חברה.

"מנגד, ישנה הדעה הפרגמטית יותר שמכירה באורח החיים של החברה החרדית ואינה מנסה לשנות אותה מקצה לקצה. היא סוברת שיש לשלם את מחיר ההפרדה כדי להרוויח ערכים מוספים חברתיים אחרים ולצערנו לא ניתן לעשות הכל בתוכנית אחת".

כדי לחזק את דבריו, הוסיף פרופסור פרידלנדר ותיאר נתונים סטטיסטיים, המעידים עשרת מונים עד כמה הגמישות באקדמיה חשובה, ועשויה להועיל לכל פרט חרדי שיבקש ללמוד, כמו גם כלל המשק הישראלי. "הכנסה חודשית ממוצעת של גבר חרדי עם תואר ראשון גבוהה ב-69% מחרדי שחסר תואר אקדמי. תואר שני מעלה את ההכנסה הממוצעת ב-126%. בקרב נשים חרדיות המספרים הינם 52% ו-91% בהתאמה".

בסיום דבריו התבטא ואמר: "אז אולי אנחנו לא נוכל לגשר על הפערים המגדריים שקיימים בכל המדינה לא רק בחברה החרדית באמצעות תכנית אחת, אבל אלו הם המספרים שעומדים לנגד עינינו בבואנו להציג את תכנית המח"ר בפני החברה החרדית, יחד עם היבטים מבניים שיגרמו לה לרצות לקחת חלק בתהליך ולא להימנע ממנו מראש".

לנו רק ניתן להוסיף כי מדובר במעשה אמיץ, וכי דבריו של הפרופסור הם ללא ספק מילים כדורבנות.

הידברות שופס

ארכיאולוגיה תנכית והאדם במעגל השנה

619לרכישה

מוצרים נוספים

ADHD כוחות העל של ילדיה הקשב

סטנדר עץ מהגוני 3 קומות

ערכת מוצרי בדיחות

הקוסם - ערכת קסמים - 70 קסמים

ספר מנגן - ספר הברכות שלי

כלי למים אחרונים פסים כסף וזהב

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה