הרב יצחק זילברשטיין

בירור אצל שכן החשוד בהוצאת שם רע על שכנו

ביום מן הימים, עלה בליבו של ראובן חשד, שעיכוב הצעות השידוך של בתו, נובע מחמת הסכסוך שלו עם שכנו, שמעון. יתכן מאוד, חשב ראובן, שהיות ואנו גרים בשכנות, הבירורים עוברים גם דרכו של שכננו היחיד בבניין, שמכיר את משפחתנו היטב

אא

מעשה בראובן שבִּתו הגיעה לתקופת שידוכיה, ומכיון שבחסדי ה' הינה מוצלחת ויראת ה', ובת למשפחה טובה, חיפשו עבורה חתן שיצטיין בכל המעלות והמידות. הצעות שידוך רבות הגיעו, וכל בחור שהוצע, עשה רושם כמתאים מאוד למשודכת, אך למרבה הפלא, כל הצעה 'נפלה' עוד בשלב הברורים.

זו תקופה ארוכה שבתו של ראובן יושבת בביתה וממתינה, אך כל הצעה שעולה אינה מתקבלת על הצד השני, והוריה אינם יודעים את נפשם מרוב צער ויגון.

ביום מן הימים, עלה בליבו של ראובן חשד, שעיכוב הצעות השידוך של בתו, נובע מחמת הסכסוך שלו עם שכנו, שמעון. יתכן מאוד, חשב ראובן, שהיות ואנו גרים בשכנות, הבירורים עוברים גם דרכו של שכננו היחיד בבניין, שמכיר את משפחתנו היטב. אם חשד זה אכן מוצדק, מובן אפוא מדוע נעצרים לפתע הברורים לאחר הפנייה אל שמעון.

על מנת לברר את העניין, הגיע ראובן אל חבירו יהודה, וביקש ממנו שיתקשר אל שמעון, ויציג עצמו כאב לבחור 'שמעוניין לברר אודות בתו של ראובן, השכן שלכם', ואז נברר אל נכון אם לחשדות אודות שמעון יש בסיס או לא.

בא יהודה אל מו"ר שליט"א, ונפשו בשאלתו: האם מותר לי לבצע בירור שכזה, לפנות אל שמעון שיתכן מאוד שידבר סרה בראובן, ונמצאתי מכשילו בעוון נורא של הוצאת שם רע?...

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

לא רק שיהודה רשאי לפנות אל שמעון ולברר את העניין, אלא הוא גם מצוּוה לעשות זאת, כדי להשתדל להציל את הנערה הכשרה, ולאפשר לה לבנות את ביתה, במקרה שאכן החשד בשמעון נכון!

ואין בכך כלל הכשלה באיסור לשון הרע, כי הדבר נעשה לתועלת. וכפי שכותב רבינו החפץ חיים (הל' לשון הרע כלל ו' ס"ד), שלפעמים מצוה על האדם לשמוע מה שאחד מספר דברי גנות על חבירו, כאשר משער השומע, שעל ידי שמיעתו את העניין בשלימות, יהיה אחר כך בכוחו להראות לפני המספר או שאר השומעים שאין הדברים נכונים.

ואם יתברר שהחשדות בשמעון נכונים, יקרא אותו ראובן לרב, כדי שיוכיח אותו על מעשיו, ומעתה יימנע מלהזיק לבת ישראל כשרה הצריכה להינשא.

ואם יסרב שמעון לבוא אל הרב, יבקש ראובן מהרב רשות למסור את דינו לשמים! יעויין במסכת בבא קמא (צ"ג.) שהמוסר דין על חבירו (שתובע מבית דין של מעלה שישפטו בינו לבין חבירו) - הוא נענש תחילה, אמנם אומרת הגמרא דזה דווקא 'דאית ליה דינא בארעא', דהיינו, רק כשניתן לפנות לבית דין, אזי אין למסור את דינו של המזיק לשמים, אך כאשר אין אפשרות כזו, כגון שהנתבע אינו רוצה לבוא לפני הדיין - יכול הניזק להפנות את תרעומתו לשמים.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.

תגיות:ופריו מתוקהרב יצחק זילברשטיין

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה