מעניין
למה בד רך מדי בחנות עלול להתפרק בבית, ואיך מזהים את זה כבר ברגע הקנייה?
מומחי טקסטיל יודעים שרכות אינה בהכרח סימן לאיכות, ולעיתים היא תוצאה של תהליכי גימור שמעניקים לבד תחושה נהדרת לפני הכביסה הראשונה. מה אפשר ללמוד מתעשיות הטקסטיל של יפן, ואילו בדיקות אפשר לעשות עוד בחנות כדי להימנע מבגד שמתמלא בכדוריות, מתעוות או מאבד את המראה שלו בבית?
- שירה דאבושלמעקב
- י"א אלול התשפ"ו||

בזמן קניות, יש משהו אחר שכולנו עושים וזה לגעת בבד. אם הוא עבה או מחוספס, רובנו נמשיך הלאה בחיפוש, אבל כולנו יכולים ליפול בקלות במלכודת הבדים הרכים.
כשאנחנו נוגעים בבדים רכים, התחושה האינסטינקטיבית היא שמדובר בבגד איכותי. אלא שבתעשיית הטקסטיל המושג hand feel, כלומר התחושה של הבד ביד, הוא תכונה שניתן לשנות באופן משמעותי בתהליכי הגימור. מרככים, ובהם מרככים מבוססי סיליקון, משמשים בתעשייה כדי להפוך בד קשיח או מחוספס, לבד בעל מגע רך ונעים.
מחקרים בתחום מראים שסוג המרכך והגימור יכולים להשפיע לא רק על הרכות, אלא גם על תכונות כמו עמידות בכביסה, חיכוך, ספיגת מים ופילינג. כלומר, מה שהיד שלנו מרגישה בחנות הוא רק חלק קטן מהסיפור השלם של הבגד.
אז למה הבגד המושלם בחנות נראה אחרת אחרי שתי כביסות?
ראשית, חשוב לדייק: בד רך מאוד אינו בהכרח בד גרוע, ורכות כשלעצמה אינה גורמת לבגד "להתפרק". בד איכותי יכול להיות רך מאוד וגם להחזיק מעמד שנים, הבעיה היא שאי אפשר להסיק מרכות בלבד שהסיבים, החוטים והסריגה או האריגה, איכותיים.
בתעשייה קיימים גימורים שונים שמעניקים לבד רכות, חלקות וגמישות. חלקם עמידים מאוד וחלקם משתנים במהלך השימוש והכביסות. בנוסף, מרככים מסוימים יכולים להשפיע על עמידות הבד בפני שחיקה או על נטייתו להיווצרות כדוריות, בהתאם לסוג הסיבים, מבנה הבד וחומר הגימור.
לכן הבד שהרגיש "משי" בחנות עלול לאחר מספר כביסות להרגיש אחרת לחלוטין. איך מונעים את זה כבר בעת הקנייה? הנה כמה טריקים של מומחים סינים ויפנים, שאסור לפספס:
הטריק הראשון: אל תלטפו את הבד - מתחו אותו
אחת הבדיקות הפשוטות שאפשר לבצע בחנות היא לתפוס בעדינות חלק מהבד ולמתוח אותו מעט לשני הכיוונים, אבל לא צריך למשוך בכוח. בד סרוג אמור כמובן להימתח יותר מבד ארוג, ולכן אי אפשר להשוות ביניהם. מה שמעניין הוא מה קורה אחרי שמשחררים.
אם הבד חוזר בצורה יפה למקומו, זה סימן מעודד. אם הוא נשאר גלי, נראה רפוי או מקבל מיד צורה מעוותת, כדאי לבדוק אותו היטב לפני הקנייה. בתעשיית הטקסטיל היפנית לא מסתפקים בתחושת היד. מרכז הבדיקות היפני Nissenken, למשל, בודק בגדים לאחר כביסה וניקוי כדי לבחון שינויי מידות ומראה, משום שגם בד שעבר בהצלחה בדיקה בפני עצמו עלול להתנהג אחרת לאחר שנתפר לבגד.
הטריק השני מיפן: חפשו את הפלומה לפני שהיא הופכת לכדוריות
ביפן יש גופי בדיקה המתייחסים ברצינות רבה לתופעת ה־pilling, אותן כדוריות קטנות שמופיעות על בגדים לאחר לבישה וכביסה. מכון הבדיקות היפני Menken מסביר שכדוריות מתחילות בעקבות חיכוך: סיבים יוצאים בהדרגה אל פני השטח, מסתבכים זה בזה ולבסוף יוצרים את הכדוריות שאנחנו מכירים.
לכן עוד בחנות כדאי להסתכל על הבד מהצד ובאור חזק, ולא רק מלמעלה. אם על בגד חדש לחלוטין אתם כבר רואים שכבה משמעותית של סיבים זעירים הבולטים מהמשטח, כדאי להביא בחשבון שחיכוך באזורי בית השחי, המותניים, התיק והשרוולים עלול להדגיש את התופעה.
הטריק השלישי: בדקו את המבנה
חוקרים מאוניברסיטאות טקסטיל בסין בחנו כיצד אפשר לקבל בד קשמיר שהוא גם רך וגם עמיד יותר בפני פילינג והתכווצות. אחד הדברים שעולים מהמחקר הוא שהאיכות הסופית אינה תלויה בתכונה אחת בלבד: סוג הסיבים, מבנה הבד והגימור צריכים לעבוד יחד. במחקר מסוים, טיפול משולב שיפר את דירוג העמידות בפני פילינג מ־2–3 ל־4 והפחית משמעותית את ההתכווצות בכביסה, תוך שמירה על מגע רך.
עבור הצרכן המשמעות פשוטה: אל תתנו לרכות להסיח את דעתכם מהמבנה עצמו. הרימו את הבגד מול האור. בדקו האם הסריגה אחידה, האם יש אזורים דלילים במיוחד, האם החוטים נראים יציבים והאם התפרים ישרים וצפופים.
ומה עושים אחרי שכבר קנינו?
גם בד טוב אפשר להרוס בטיפול אגרסיבי, ובד עדין אפשר לשמור במשך זמן רב יותר באמצעות כביסה נכונה. העצה היפנית הפשוטה ביותר לזה, היא להפחית חיכוך.
מכון Menken ממליץ להשתמש בשק כביסה לבגדים המועדים להתפרקות והתפוררות, משום שבתוך מכונת הכביסה הבגדים מתחככים זה בזה שוב ושוב. המכון ממליץ גם על הברשה מתאימה של בגדים מסוימים לאחר השימוש, כדי לסדר את הסיבים ולהקטין את הסתבכותם. בבגדים עדינים כדאי גם להפוך את הבגד לפני הכביסה, להשתמש בתוכנית המתאימה להוראות היצרן ולהימנע מהעמסת יתר של המכונה.
הבגד האיכותי ביותר בחנות אינו זה שמרגיש הכי מפנק בחמש השניות הראשונות, אלא זה שעדיין ייראה טוב אחרי חמישים כביסות.



