הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא זמן קריאת שמע

מניין שמתקיים אחר זמן קריאת שמע (סימן נ"ח סעיף א')

האם ראוי לכתחילה לציבור לקבוע את זמן התפילה באופן שקריאת שמע וברכותיה יתקיימו לאחר זמן קריאת שמע, אך הציבור כולו יקרא קריאת שמע בזמנה בשעת אמירת הקורבנות?

תשובה

בוודאי אין ראוי להתפלל במניין בו מפסידים זמן קריאת שמע בזמנה, אף אם קוראים אותה לפני התפילה בזמנה. ובפרט שבמניינים המאוחרים מצוי שהציבור אינו מגיע בשעת אמירת הקורבנות, ועשוי להפסיד קריאת שמע בזמנה. ומכל מקום, אם עשו כך אין למחות בידם (בטור (סימן מ"ו) הביא את דברי ר"י החסיד שהיה קורא ק"ש קודם התפילה, והיה מכוון בזה שאם יעבור זמן קריאת שמע מפני שמאריכים בפיוטים הנקראים קרוב"ץ, זו תהיה קריאת שמע שבה יצא יד"ח. ובב"י הקשה מדברי הירושלמי (ברכות פ"א ה"ה) שרבי יוסה ורבי אחא יצאו להתפלל בבית הכנסת ביום תענית ציבור, והציבור האריכו בתפילה וקראו את שמע אחר שלש שעות שביום, דהיינו שלא בזמנה, ורבי אחא רצה למחות בידם, אך רבי יוסה אמר לו שהלא כבר קראו את שמע בעונתה, ומה שקוראים כעת, הוא רק כדי שיעמדו בתפילה מתוך דברי תורה, ואעפ"כ אמר רבי אחא שיש למחות בידם, מפני שיש לחשוש מהדיוטות שלא ידעו שהציבור אמרו את שמע בעונתה. עכת"ד הירושלמי. וכתב על זה הב"י שמכאן יש ללמוד שלכתחילה אין לקרוא ק"ש בזמנה ואח"כ לקרוא שנית קריאת שמע בברכותה שלא בזמנה, ודלא כנההגת ר"י החסיד. ותירץ הב"י שמכך שרבי אחא רק רצה למחות, ובפועל לא מחה, אף אם יזדמן לנו מקרים כאלו אין לנו למחות, א"נ שר"י החסיד תיקן כן, כי לא ישמעו לנו האנשים להקדים את התפילה, וכך לכל הפחות יקראו קריאת שמע בעונתה קודם התפילה. וכ"פ המשנ"ב (סימן נ"ח ס"ק ה'). ומשמע שלכתחילה אין לקבוע מניינים כאלו, ומיהו ציבור שעושה כן אין למחות בו).

התחיל ברכות קריאת שמע בזמן ותוך כדי ברכתו עבר הזמן (סימן נ"ח סעיף ו')

התחיל לברך ברכות קריאת שמע בתוך ארבע שעות, ובעודו מברך עברו ארבע שעות, האם רשאי להמשיך ולברך בשם ומלכות את הברכות הבאות של קריאת שמע?

תשובה

אם התחיל את ברכת יוצר, ובינתיים עברו ארבע שעות, שזהו סוף זמן ברכות קריאת שמע, יכול לסיים רק את ברכת יוצר, ואילו את ברכת "אהבת עולם", וכן את ברכת "גאל ישראל" שאחרי קריאת שמע, יאמר בלא ברכה (תחילה היה נראה לומר שכיוון שהתחיל את ברכת יוצר בתוך הזמן, רשאי להמשיך לברך אף ברכת "אהבת עולם", וכפי שכתבו חלק מהפוסקים לגבי מי שהתחיל את תפילת שמונה עשרה של שחרית, מנחה או ערבית בתוך זמן תפילה, ובעודו באמצע התפילה עבר הזמן, שרשאי לסיים תפילתו, כיוון שהתחיל בהיתר. וכעין זה מצינו גם לגבי קדיש, שאם התחיל הש"ץ לאומרו כשהיו עשרה מתפללים, ואח"כ יצאו מקצתן, רשאי להמשיך את הקדיש הואיל והתחיל בהיתר, שכ"כ השולחן ערוך (סימן נ"ה סעיף ב'). וכן מצינו לגבי מי שהתאחר להתפלל מנחה בערב שבת והגיע לקראת קבלת שבת של הציבור, שיכול להתחיל את תפילת מנחה אע"פ שבתוך תפילתו יקבלו עליהם הציבור את שבת, היות והתחיל בהיתר, וכ"פ השולחן ערוך (סימן רס"ג סעיף ט"ז).

ולפי זה היה נראה שהוא הדין בעניינינו, כיוון שהתחיל בברכת יוצר בהיתר, יכול להמשיך ולברך אף את ברכת "אהבת עולם", שהיות וברכת "אהבת עולם" אינה פותחת בברוך, והיא סמוכה ליוצר, יתכן שיש לדונה כברכה אחת עם ברכת יוצר.

אלא שזה אינו, שלמרות שברכת 'אהבת עולם' אינה פותחת בברוך, מכל מקום היא אינה חשובה כברכה אחת עם יוצר, אלא הן שתי ברכות חלוקות. וכן מבואר בדברי השולחן ערוך בסימן ס' (סעיף ג') שכתב שסדר ברכות קריאת שמע לא מעכב, ואם הקדים את ברכת "אהבת עולם" ליוצר יצא ידי חובה בדיעבד. ואילו היו ברכת יוצר וברכת אהבת עולם נחשבות כברכה אחת, לא היה יוצא ידי חובה כשבירך שלא על הסדר, וכמו בתפילת שמונה עשרה שהסדר מעכב ואינו יוצא ידי חובה אם הקדים ברכה אחת לחברתה.

נמצא מעתה שאם לאחר שהתחיל ברכת יוצר עבר זמן התפילה, רשאי לסיים את הברכה שאוחז בה, אך אינו רשאי להתחיל בברכה הבאה.

אמנם, כבר כתב החיד"א בספרו שו"ת חיים שאל (ח"ב סימן ל"ח), שאותם המאחרים לקום ומברכים ברכות קריאת שמע לאחר שעה רביעית, יש להם על מה שיסמכו, היות ודעת הרמב"ם, רבנו מנוח בשם כל המפרשים, הרמ"ע באלפסי זוטא, הרב אבודרהם בשם חידושי ריב"ש והפרי חדש שיכול לברך את ברכות ק"ש לאחר שעה רביעית עד חצות היום).

נזכר שלא אמר ישתבח לאחר שהתחיל בברכת יוצר אור (סימן נ"ט סעיף א')

מה יעשה אדם שנזכר שלא אמר ברכת "ישתבח" לאחר שהתחיל בברכת "יוצר אור", או ברכת "אהבת עולם"?

תשובה

אם נזכר לאחר שהתחיל בברכת יוצר, יסיים את ברכת יוצר ויאמר ישתבח קודם שמתחיל ברכת "אהבת עולם". ואם נזכר שלא אמר ישתבח עד לאחר שהתחיל ברכת "אהבת עולם", יסיים ברכת אהבת עולם ויאמר ישתבח קודם קריאת שמע (בשו"ת יביע אומר (ח"ו או"ח סימן ו') נשאל על כך, והביא פוסקים שנקטו שבאופן זה לא ישלים את הברכה, אך מנגד הביא פוסקים אחרים שנקטו שיכול לומר ברכת ישתבח באמצע ברכות קריאת שמע, וכן הכריע להלכה, שיסיים את הברכה שאוחז בה ויאמר ישתבח. ואם לא נזכר עד לאחר שהתחיל ברכת אהבת עולם, יוכל גם כן לומר בין הפרקים, ולכן יסיים ברכת אהבת עולם ויאמר ישתבח).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.