איך יצר הרע גונב לנו מצוות? דבר תורה קצר לשולחן שבת - פרשת במדבר

"וְאֵת כׇּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם" (במדבר א', י"ח).

פרשת במדבר פותחת בציווי למנות את ישראל באחד לחודש השני (בראש חודש אייר).

בהמשך חוזר הכתוב ואומר: "ואת כל העדה הקהילו באחד לחודש השני ויתילדו על משפחותיהם" (א', י"ח).

הרמב"ן מסביר את משמעות החזרה:

"יזכיר זריזות משה רבינו במצוות השם כי ביום הדבור לקח את הנשיאים והקהיל כל העדה והתחיל לפקוד אותם אבל לא נשלם המניין ביום אחד, ולכך חזר ואמר (בפסוק יט) ויפקדם במדבר סיני להודיע שהיה במקום ההוא המניין לא ביום ההוא".

הכתוב בא להודיע שבח משה רבינו שלא התעכב ולא דחה, אלא ביום עצמו שנצטווה כבר קיים את דבר ה': לקח את הנשיאים והקהיל את כל העדה.

מכאן ניתן ללמוד עד היכן מעלת הזריזות לקיום דבר השם.

זריזים מקדימים למצוות

במסילת ישרים מוזכרת מידת הזריזות כהקדמה לעבודת השם:

"אחר הזהירות יבוא הזריזות, כי הזהירות סובב על הלא תעשה והזריזות על העשה... ועניינו של הזריזות מבואר, שהוא ההקדמה למצוות ולהשלמת עניינם. וכלשון הזה אמרו ז"ל (פסחים ד, א): זריזים מקדימים למצוות".

הרמח"ל מגדיר את הזריזות בשני מרכיבים משלימים:

"הקדמה למצוות" - כשמגיעה הזדמנות לקיים מצווה, אין להשהות ואין לדחות. יש לתפוס את הרגע ולפעול מיד.

"השלמת עניינם" – הזריזות לא מבטאת רק בתחילת המצווה, אלא יש להמשיך ולקיימה עד תומה, בלי להרפות באמצע.

מכאן עולה שהזריזות היא תכונה מתמשכת. היא מלווה את האדם מתחילת מצווה עד סופה.

עוד מסביר הרמח"ל, כי היצר הרע אינו פועל רק כדי להכשיל באיסורים; הוא פועל באותה מידה כדי למנוע קיום מצוות. שתי הפעולות הן שני פנים של אותה מלחמה, ובשתיהן הוא משתמש בתחבולות.

ולכן כשם שצריך פיקחות וערנות כדי להימנע מן החטא, כך בדיוק צריך פיקחות וערנות כדי לזכות במצוות.

ובלשונו של הרמח"ל:

"וזה, כי כמו שצריך פיקחות גדול והשקפה רבה לינצל ממוקשי היצר ולהמלט מן הרע שלא ישלוט בנו להתערב במעשינו כן צריך פיקחות גדול והשקפה לאחוז במצוות ולזכות בהם ולא תאבדנה ממנו. כי כמו שמסבב ומשתדל היצר הרע בתחבולותיו להפיל את האדם במכמורות החטא, כן משתדל למנוע ממנו עשיית המצוות ולאבדם ממנו. ואם יתרפה ויתעצל ולא יתחזק לרדוף אחריהם ולתמוך בם, יישאר נעור וריק מהם בודאי".

מי שמתרפה ומתעצל - יישאר ריק. לא צריך לחטוא באופן פעיל כדי להפסיד. מספיק לא לרדוף אחר המצוות, והן אובדות מאליהן. כלומר, הרע אינו רק מה שעושים - הוא גם מה שמחמיצים.

ומסיים הרמח"ל בחיזוק חשוב:

"כללו של דבר, חיזוק גדול צריך האדם להתחזק ולהתגבר בזריזות לעשות המצוות, בהשליכו מעליו כובד העצלה המעכבת על ידו... ודוד המלך היה משבח על חלקו ואומר (תהלים קיט, ס): חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצוותיך".