הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא שימוש בחפצים של חבר

שימוש בטלית של חברו בלי רשותו (סימן י"ד סעיף ד')

אדם הגיע לתפילת שחרית בבית הכנסת, והבחין שטליתו נשכחה בבית. האם רשאי להשתמש בטלית של חברו, שנשארה בבית הכנסת, בלא נטילת רשות?

תשובה

רשאי האדם במקרה כזה להשתמש בטלית של חברו בלא רשותו, משום שנוח לו לאדם שיעשו מצווה בממונו. אך אם מצאה מקופלת, יקפיד לקפל אותה בחזרה. ולא יוציא אותה מהחדר שבו היא נמצאת לחדר אחר, שעל כך יש לחוש שהבעלים מקפידים (יש לדון אם אדם רשאי להשתמש בטלית של חברו בלא רשותו. ומדברי הנמוקי יוסף (הלכות קטנות ציצית יב. ד"ה טלית) עולה להתיר זאת, וזו לשונו: "ובמקום שנהגו להניח טליתותיהן בבית הכנסת, אם בא אדם להתעטף בה לפי שעה ולהחזירו במקומו – מותר, ולא חשיב שואל שלא מדעת גזלן הוי, כיוון דליכא הכא חשש כילוי קרנא, ניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה".

וכן כתב רבנו ירוחם (נתיב יט ח"ג, קסג, עמ' ד): "ואותם שלוקחים ציצית שמוצאים בבית הכנסת בלא ידיעת בעליהם – מותר, דאמרינן: ניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה. ובלבד שיחזירנו שם מקופל כמו שהיה, שאם לא החזירו מקופל, ודאי לא ניחא ליה למאריה, והוי ליה שואל שלא מדעת והוי גזלן".

וכן כתב הרא"ש (חולין פ"ח סי' כו): "ונהגו להתעטף בטליתו של חבירו אפילו בלא ידיעה, וסמכו על זה דניחא ליה לאיניש דלעביד מצוה בממוניה, ואם מצאה מקופלת יחזור ויקפלנה כבראשונה, דאי לאו הכי לא ניחא ליה".

וכתב הבית יוסף (סי' יד ס"ד): "וכן עמא דבר". וכן פסק השולחן ערוך (שם) להלכה: "מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה, ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת".

נמצא מעתה שיש להתיר להשתמש בטלית של חברו בלא רשותו, ובלבד שיקפל אותה כפי שמצאה. וכמו כן יש להקפיד לא להעביר אותה מחדר לחדר, שעל כך יש לחוש שהבעלים מקפידים).

שימוש בספרים של חברו ללא רשותו (סימן י"ד סעיף ד')

האם מותר להשתמש בספרים של אחרים בלא נטילת רשות מהם, כאשר לא ידוע לו אם הם מקפידים על השימוש?

תשובה

מותר להשתמש בספרים של אחרים בלא נטילת רשות, שימוש קצר ובדרך אקראי בעלמא. אך לימוד לזמן ממושך אסור (כתב הרמ"א (סי' יד ס"ד) על פי הנמוקי יוסף (הלכות קטנות ציצית יב. ד"ה טלית) לאסור במקרה כזה, משום שבעל הספר מקפיד שלא ישתמשו פן יקרעו דפי הספר. וכתב המשנ"ב (שם ס"ק טז) בשם הפמ"ג שאפילו באקראי בעלמא אסור, מחשש שמא יקרע הספר.

אולם, בערוך השולחן (סי' יד סע' יג) כתב שזהו דווקא בלימוד מרובה, שבו יש חשש משמעותי שמא יקרע, אך לעיין בעיון בעלמא לזמן מועט – נוהגים היתר. וכן ליקח סידור ומחזור בלא ידיעת הבעלים מותר, היות ורוב העולם אינם מקפידים בזה.

ובפרט בזמנינו שספרים אינם דבר יקר ערך כבזמנם, יש להתיר להשתמש באקראי בעלמא, אם מקפיד לשמור על הספר שלא יקרע או יתקמט. וכן צידד בשו"ת להורות נתן (ח"ו סי' קכח, יג) שבזמן הזה שהספרים מצויים ביד כל אחד, יש לומר שהוא בגדר הפסד מועט, ויש לומר בזה "נח לאדם שיעשו מצוה בממונו").

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.