מעניין
הטרנד החדש: הפרי שהיינו קוטפים כשהיינו קטנים חזר לאופנה
שזיף הבוסר הירוק הפך לכוכב ויראלי בזכות חמיצותו המרעננת והעונה הקצרה שבה הוא גדל. מומחית תזונה מסבירה על היתרונות הבריאותיים המפתיעים: למי הוא פחות מומלץ, ואיך הכי כדאי לשלב אותו בתפריט היומי?
- יצחק איתןלמעקב
- כ"ה אייר התשפ"ו||

שזיף הבוסר, הפרי הקטן והירוק שהכרנו בילדותנו, הפך לאחרונה ללהיט ברחבי הרשת. אם בעבר הוא נחשב לסוד קולינרי של עדות מסוימות, כיום רבים מחפשים את ה"קראנץ'" המפורסם שלו. הדרך האהובה ביותר לאכול אותו היא בתוספת מעט מלח ולימון, ששוברים את החמיצות ומעניקים לו טעם דומיננטי ומרענן במיוחד.
הייחודיות של שזיף הבוסר נעוצה בעונה הקצרה שלו, שנמשכת שבועות בודדים בלבד במהלך ימי האביב. זהו השלב שבו הפרי עדיין קשיח וטרם הבשיל והפך למתוק. בעוד שבמקומות רבים בעולם מעדיפים להמתין בסבלנות להבשלה מלאה, בישראל ובמדינות נוספות, בהן טורקיה, מעריצים דווקא את הגרסה הצעירה והבועטת שלו. כיום ניתן למצוא אותו לא רק כנשנוש, אלא גם כמרכיב בריבות, בחמוצים ואפילו במנות שף מתקדמות.
מיטל לוי, דיאטנית קלינית בלאומית שירותי בריאות, מסבירה כי קיים שוני תזונתי משמעותי בין הפרי הירוק לזה הבשל. בשיחה עם "ידיעות אחרונות" היא מספרת כי בשזיף הבוסר יש פחות סוכר ויותר ויטמין סי, כיוון שוויטמין זה נוטה להתפרק עם הבשלת הפרי. בנוסף, הוא מכיל חומרים המעניקים תחושת שובע טובה יותר. לעומת זאת, השזיף הבשל עשיר יותר בנוגדי חמצון, ומסייע לפעילות תקינה של המעיים.
חשוב לשים לב לאזהרות הרפואיות. לוי מציינת כי "אצל חלק מהאנשים אכילת שזיף בוסר עלולה לגרום לכאבי בטן, גזים או אפילו לעצירות בגלל הקושי בעיכול, להבדיל משזיף בשל שמסייע לפעילות המעיים. בנוסף, הוא עלול לגרום לתחושת כיווץ או יובש בפה כתוצאה מהימצאות הטאנינים".
מסיבה זו, הפרי מומלץ פחות למי שסובל ממערכת עיכול רגישה, לילדים קטנים או למבוגרים. כדי להפיק ממנו יותר, מומלץ לאכול אותו עם הקליפה ולשלבו עם חלבון כמו יוגורט או שומנים בריאים כמו אגוזים, המאטים את ספיגת הסוכר.




