המחקר חושף: למה המוח שלנו דורש נשנושים גם כשאנחנו שבעים?

אם סיימתם ארוחה גדולה ואתם עדיין מרגישים שבא לכם עוד איזה נשנוש קטן, משהו מתוק, אל תחשבו שמדובר בחולשה או בחוסר משמעת עצמית. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Appetite, מציע הסבר נוירולוגי לתופעה.

במסגרת המחקר, שנערך על ידי ד"ר תומס סמברוק מאוניברסיטת מזרח אנגליה, נבדקו 76 משתתפים באמצעות בדיקות EEG למדידת גלי מוח. החוקרים הציגו למשתתפים תמונות של מזונות מפתים כמו צ'יפס, מרשמלו ועוגיות, בזמן ששיחקו במשחק מבוסס תגמול.

הממצא המפתיע ביותר עלה לאחר שהמשתתפים אכלו עד שובע מוחלט. למרות שהצהירו כי אינם מעוניינים באוכל נוסף, אזורי התגמול במוחם המשיכו להגיב בעוצמה לתמונות המזון. "לא משנה כמה נמאס לך מהאוכל – המוח מגיב באות תגמול כשאתה רואה רמז", הסביר סמברוק. לדבריו, אנחנו חיים בסביבה שמפציצה אותנו בסימנים ויזואליים שמעוררים את הדחף לאכול, גם ללא צורך פיזי.

לא רק כוח הרצון

הדיאטנית ג'סיקה היגינס מבית החולים וודהאל בניו יורק מציינת כי התגובה הראשונית של המוח לתמונה או לריח עשויה להיות אוטומטית, אך הפעולה שבאה אחריה היא בשליטתנו. המומחים מדגישים כי הדרך להתמודד עם נשנוש יתר אינה להסתמך על כוח רצון בלבד, אלא לעצב מחדש את הסביבה שלנו. הדבר כולל צמצום חשיפה על ידי הרחקת חטיפים מהעין בבית ובסביבת העבודה, וכן זיהוי טריגרים כדי להבין האם הדחף נובע מרעב אמיתי או מרגשות כמו שעמום, לחץ או הרגל. בנוסף, תכנון מראש והקפדה על ארוחות מסודרות ומזינות לאורך היום יסייעו במניעת רעב קיצוני שמוביל לבחירות פחות בריאות.

חשוב לציין, כי המומחים אינם פוסלים נשנושים באופן גורף. תרזה ג'נטילה, דוברת האקדמיה לתזונה ודיאטה, מסבירה כי נשנוש בריא יכול להשלים פערים תזונתיים ולספק אנרגיה. הבעיה מתחילה כשהנשנושים מבוססים על מזון אולטרה-מעובד, העשיר בסוכר ושומן, ודל בערכים תזונתיים.

למי שמחפש חלופות בריאות, המומחים ממליצים על פירות ואגוזים, אדממה או גרגירי חומוס קלויים, ירקות עם חומוס או ממרח אבוקדו, ופופקורן בהכנה ביתית. ההמלצה המרכזית היא להשאיר מזונות בריאים במקום נגיש ובולט, ואת האפשרויות הפחות מזינות רחוק מהעין, כפי שמסכמת ג'נטילה: "בסופו של דבר, הסביבה שלך חשובה. אם אתה חוזר הביתה רעב ושקית צ'יפס מונחת ממש מולך, סביר שתושיט אליה יד. הסביבה שלך היא הגורם המכריע".