המפתח הסודי שפותח שערים: ה"זרע שמשון" בפירוש נפלא לפרשת קדושים

בפרשת קדושים נאמר: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" (ויקרא י"ט, י"ח).

ה"זרע שמשון" (זרע שמשון, פרשת קדושים, אות ה') מביא ביאור נפלא על הקשר שבין מצוות "ואהבת לרעך כמוך" לבין היכולת של תפילת היחיד להתקבל במרומים. הוא מבסס את דבריו על שני יסודות רוחניים:

א. התפילה כחלק מכלל ישראל

על פי תורת האר"י ז"ל, מוטל על האדם לקבל על עצמו את מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך" לפני שהוא ניגש להתפלל. חיזוק באהבת ישראל הינו הדרך הבטוחה לכך שהתפילה תתקבל. כאשר אדם מתחבר לאהבת ישראל, תפילתו אינה עולה כקול בודד ומבודד, אלא מתמזגת בתוך תפילותיהם של כלל ישראל. תפילה של ציבור, או כזו המחוברת לציבור, אינה חוזרת ריקם.

בכך מסביר ה"זרע שמשון" את הפסוק בתהילים: "אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי" (תהלים קט"ז, א').

לכאורה היה ניתן לצפות שהמשורר יאמר "תאבתי" (כלומר, השתוקקתי) שה' ישמע את תפילתי. השימוש במילה "אהבתי" בא ללמדנו: בזכות זאת שקיימתי את מצוות ה"אהבה" לכלל ישראל, אני בטוח ש"ישמע ה' את קולי ותחנוני".

ב. "המתפלל על חברו נענה תחילה"

הסבר נוסף שמציע ה"זרע שמשון" נשען על הגמרא במסכת בבא קמא: "כל המתפלל על חברו והוא צריך לאותו דבר – הוא נענה תחילה".

בדרכו המיוחדת, מדייק המפרש בלשון הפסוק "את קולי" לעומת "תחנוני":

"אהבתי": היות שאהבתי את חברי, בחרתי להקדים את טובתו ולבקש עליו בתפילה.

"ישמע ה' את קולי": הכוונה לקול הצער הפנימי של האדם על חסרונו האישי (שעוד לא נוסח בתפילה מפורשת).

"תחנוני": אלו התחנונים והמילים המפורשות שהאדם אומר עבור חברו.

כלומר, מכיוון שהאדם גילה אהבה והתפלל על חברו ("תחנוני"), הקדוש ברוך הוא מקדים לשמוע את צרכיו האישיים של המתפלל ("קולי"), עוד לפני שהוא מסיים להתפלל על הזולת.