"רק הקב"ה יכול לנחם": דברי החיזוק של הגר"י זילברשטיין למשפחת שפיגל

מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שיגר בסוף השבוע מכתב ניחומים מיוחד לבני משפחת שפיגל, האבלים על פטירתו הטרגית של בנם יששכר דב ז"ל בן ה-21, שטבע בחוף הים בנתניה. אברהם ישעיהו (בן שושנה), אחיו של יששכר דב, עדיין נעדר.

"למשפחת שפיגל היקרים מאד", פתח הרב זילברשטיין את דבריו. "האסון הזה זעזע את העם היהודי. משה רבנו אמר לאהרן לאחר פטירת נדב ואביהוא, שהקב"ה אמר לי 'בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד', חשבתי שהכוונה או אני או אתה, וכעת ראיתי שהם גדולים יותר מאיתנו.

"אין לנו מילים לנחם, הצער הוא גדול מאוד, אבל דבר אחד יש לדעת כמו שנדב ואביהוא נבחרו להיפטר מן העולם ככפרה על עם ישראל, ועד היום יש מצווה לבכות ביום הכיפורים על פטירתם, כן גם כאן הקב"ה עשה את זה בצורה טרגית כדי שנתעורר, וזה יהיה כפרה על כל עם ישראל.

"וביאור הדברים: שכתב הרמב"ם באיגרת לבנו רבי אברהם: אשרי אדם שחתם ימיו במהרה. וביאר החתם סופר שלכל אדם יש קצבה מה הוא צריך לתקן בתורה ובמצוות, ומי שגמר הקצבה ההיא השלים ימיו.

"אבל מה עשה הקב"ה, שהוא מביא זאת בצורה טרגית, ובצורה של ייסורים, וזאת כדי שזה יכפר על כל הדור, וזה זכות גדול לנפטר, ולכל המשפחה, שבזכות זה, שהם זכו לכפר על כל הדור, הם עולים במדרגה גדולה ביותר, ולעתיד לבוא בזכות זה, הם יהיו הראשים של עם ישראל.

"כמו שכתב הרמח"ל בספרו דרך ה' (ח"ב פ"ג אות ח), שכל ישראל ערבים זה לזה, וכשיגיעו צרות וייסורים לאיש צדיק, ויהיה זה לכפרת דורו, והנה מחיוב הצדיק הוא לקבל באהבה הייסורים שיזדמנו לו לתועלת דורו, כמו שהיה מקבל באהבה הייסורים שהיו ראויים לו מצד עצמו, ובמעשה הזה מיטיב לדורו שמכפר עליו, והוא עצמו מתעלה עילוי גדול, שנעשה מן הראשים בקיבוץ בני העולם הבא.

"ויש דבר שהוא יותר גבוה במעלתו, שילקה הצדיק על בני דורו שחיו ראויים לעונש גדול מאוד וקרובים לכליה או לאבדון, והוא בייסוריו מכפר עליהם, ומצילם בעולם הזה ומועיל להם גם לעולם הבא…, ואולם סידר האדון ברוך הוא, שהשלמים והחשובים יוכלו לתקן בעד אחרים, ותפגע בהם מידת הדין תחת פגעה בכלל העולם, ואמנם כיון שהם בעצמם שלמים וראויים לטוב, ושהם מתייסרים רק בעבור אחרים, ודאי שתתפייס מידת הדין במועט בהם… ולא די שיתקנו למה שבבני דורם, אלא גם לעניין כל מה שנתקלקל העולם מאז נהיו בו חטאים ועד עתה. ובוודאי שאלה יהיו אחרי כן בקיבוץ השלמים ראשי הראשונים והיותר קרובים אליו, יתברך שמו".

עוד כתב הרב זילברשטיין: "בני אשכנו מנחמים 'המקום ינחם אתכם', ולמה מכנים את הקב"ה בניחום אבלים בשם המקום? אלא דאיתא במדרש למה נקרא שמו מקום, שבכל מקום שצדיקים עומדים, שם הוא נמצא עימהם, שנאמר: 'בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך'. וכן הוא אומר 'ויפגע במקום וילן שם'.

"ובנוסף לכך, שנינו בסנהדרין (פ"ו מ"ה) 'אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער, שכינה מה לשון אומרת כביכול:  קלני מראשי קלני מזרועי, אם כן המקום מצטער על דמם של רשעים שנשפך, קל וחומר על דמם של צדיקים'.

"ונמצא שהמקום, דהיינו כינוי לשכינה שנמצאת כאן במקום שהצדיקים נמצאים, וכיון שהם מצטערים, גם המקום מצטער עמהם, ולכן אנחנו מנחמים את האבלים ביחד עם המקום דהיינו שהשכינה שהיא נמצאת כאן במקום שהצדיקים נמצאים, גם את השכינה צריכים כעת לנחם.

"וביותר מזה אמרו במסכת סוטה (פ"א מ"ט) מי גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום שנאמר 'ויקבור אותו בגיא׳, לא על משה בלבד אמרו, אלא על כל הצדיקים שנאמר 'והלך לפניך צדקך כבוד ה׳ יאספך׳.

"המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון, אין לנו מילים לנחם אתכם, אנחנו לא יכולים לנחם אתכם, רק הקב"ה יכול לנחם אתכם. אנו אומרים בקדיש 'לעילא מכל ברכתא ושירתאונחמתא', מה הכוונה. יש לפעמים שאדם בשר ודם אינו יכול לנחם, אבל הקב"ה הוא לעילא מכל נחמתא, במקום שאדם אינו יכול לנחם, רק הקב״ה יכול לנחם", סיים מרן את מכתב התנחומים.