הפסח היקר בתולדות המדינה: הישראלים יוציאו מיליארדים על שולחן הסדר

ענף המזון והקמעונאות בישראל נכנס בימים אלו לישורת האחרונה של ההכנות לחג הפסח, והמספרים שנחשפים מלמדים על מציאות כלכלית מורכבת במיוחד. למרות יוקר המחיה המאמיר והשפעות המצב הביטחוני הממושך, הצרכן הישראלי מוכיח כי שולחן הסדר הוא קו אדום שאין עליו פשרות. לפי נתוני חברות האשראי והתחזיות המעודכנות, ההוצאה הכוללת של הציבור הישראלי על מזון בלבד צפויה לנוע סביב 12 מיליארד שקלים.

משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה כיום כ-4,100 שקלים על סל המזון לחג - זינוק משמעותי לעומת המצב לפני מספר שנים. מוצרי היסוד המזוהים עם החג - כמו מצות, יין ובשר - רשמו בשנה החולפת עליות מחירים ממוצעות של בין 6% ל-11%. נתון מפתיע נוסף נוגע לשוק המתנות: למרות הדיווחים על צמצום בהוצאות הפנאי השוטפות, שוק ה"גיפט קארד" והמתנות רשם שיא של כ-4.5 מיליארד שקלים. גם המעסיקים הגדילו את שי החג לעובדים לממוצע של כ-540 שקלים.

עם זאת, מאחורי הקניות מסתתרים נתונים המעידים על לחץ כלכלי כבד. כמעט מחצית מהישראלים (כ-49.9%) חשפו לפני שנה, כי הם נאלצים לבצע ויתורים כואבים או לצמצם ברכישות מזון בשאר ימות החודש כדי לעמוד בהוצאות הסדר. הפרדוקס הכלכלי מתחדד כשבוחנים את היקף בזבוז המזון. לפי ההערכות, כ-2.7 מיליארד שקלים משווי המזון שנרכש לקראת הפסח ימצא את דרכו לפח האשפה - נתון המדגיש את חוסר היעילות הכלכלי אל מול תרבות השפע של החג.

וישנה גם הזווית היהודית. החג מבליט דווקא את עוצמתה של הערבות ההדדית בישראל, במיוחד על רקע המלחמה. למרות המצוקה הכלכלית, לפי סקרים שנערכו בשנים האחרונות, למעלה מ-41% מהישראלים ציינו, כי הם תרמו או מתכננים לתרום "קמחא דפסחא" לנזקקים.