האם נמצאו עדויות לבני ישראל במצרים העתיקה?

אורן שואל: "למה אין הרבה ממצאים ארכיאולוגיים על בני ישראל במצרים?".

שלום, אורן, ותודה על שאלתך.

נמצאו ממצאים חשובים, אך קודם כל חשוב לתקן שגיאה נפוצה. ארכיאולוגיה היא לא מדע מדויק, ועוסקת לרוב ברמזים ושברי ממצאים, ולכן מציעה לא מעט פרשנות. למעשה, קיימות ממלכות ותקופות שלמות בהיסטוריה, עם ארמונות, מלכים ושושלות, שלא הותירו אחריהן יותר משרידים חומריים זעירים ומקוטעים. מה שנמצא הוא אחוז בודד מתוך מאות אלפי ממצאים אחרים שהתפוררו ונעלמו לחלוטין.

אולם החלק החשוב ביותר הוא עצם התיעוד: בעת העתיקה, מלאכת הכתיבה והתיעוד היו מלאכות יקרות ונדירות שהוזמנו בעיקר עבור מלכים וכהנים, כך שההיסטוריה תועדה במטרה לפאר מלכים וניצחונות, כמו מצבת מישע מלך מואב שהתפאר בניצחון על ישראל ובזיזת כלי המקדש... אין לצפות אפוא מעמים אחרים לטרוח לתעד את ההיסטוריה של בני ישראל, או לעשות זאת בצורה שלא משרתת את גאוותם.

על אף שזהו המצב, בכל זאת התגלו עשרות ממצאים חשובים שתואמים ליציאת מצרים. ביניהם, "מצבת ישראל" שנכתבה לפני 3,200 שנה בידי פרעה מרנפתח – בנו של רעמסס השני מתקופת יציאת מצרים, שבה טען כי עלה לארץ ישראל והשמיד את כל בני ישראל מבלי להשאיר מהם זכר! החוקרים מסכימים שפרעה התפאר בניצחון שקרי, אך מדוע טרח לשקר? הדבר נראה כמו מישהו שמנסה לסגור "חשבון אישי" עם בני ישראל, אולי על הביזיון והפגיעה בכבוד אביו...

בנוסף, "מכתבי אל-עמארנה" הם סדרת מכתבים שנשלחו ממלכי כנען אל פרעה בתקופת כיבושי יהושע בן נון, ומתארים את כיבוש הארץ בידי עם זר שמכונה בשם "עפירו" או "עבירו". בפפירוס המצרי העתיק "ליידן מס' 348" מצוין שה"עבירו" בנו את מקדש רעמסס בעבודת-כפייה, בנייה שמיוחסת לבני ישראל בתורה (שמות א', י"א). הפפירוס המצרי "ברוקלין 35.1446" אפילו מציין שמות עבריים של עבדים במצרים כמו "מנחם", "יששכר", "אשר", "חיה", ועוד.

אחד הממצאים המפתיעים שהתגלו, הוא "פפירוס אִפּוּוֶר" - קינה של פקיד מצרי המתאר אסונות טבע בקנה מידה ארצי בארץ מצרים לפני 3,300 שנה. הוא מספר: "מגפה בכל הארץ, דם בכל מקום..." (Section II), "אכן, בני אדם מעטים, ובכל מקום נמצא מי שמניח את אחיו באדמה" (Section II), "אכן, עצים נכרתים וענפים נשברים" (Section IV), "אכן, כל החיות, ליבם בוכה בגלל מצב הארץ...", ואפילו מספר שהיאור כולו הפך לדם: "אכן, הנהר (הנילוס) הוא דם, אנשים ששותים ממנו צמאים למים" (Section II). אני מתאר לעצמי שמצרי שמבחין בתוך שנה אחת באסונות הגדולים של עשר המכות, היה מסוגל לתאר את הכאוס והמבוכה ששררו במצרים בצורה מעורבבת שכזו.

לממצאים ארכיאולוגיים נוספים, אמליץ לעיין בספרי "ארכיאולוגיה תנכי"ת" של הרב זמיר כהן שליט"א. חג כשר ושמח.