חדשות כלכלה
אחרי שתי הורדות רצופות: בנק ישראל הותיר את הריבית על 4%
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4% למרות אינפלציה של 1.8% ומדד שלילי. ברקע להחלטה: חשש מהסלמה ביטחונית ומחלוקות פוליטיות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ‘: "אני קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית"
- יובל אביב
- פורסם ו' אדר התשפ"ו
(צילום: יהונתן סינדל, פלאש90)בנק ישראל הודיע היום (שני) כי הריבית במשק תישאר ללא שינוי ברמה של 4%. זאת לאחר שתי הפחתות רצופות של רבע אחוז כל אחת מאז חודש נובמבר. ההחלטה התקבלה על אף נתוני אינפלציה מתמתנים ומדד מחירים שלילי בחודש ינואר, שירד ב-0.3%.
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, פרסם את עדכון הריבית והבהיר כי הוועדה המוניטרית בחרה שלא לבצע הפחתה נוספת בשלב זה. ההחלטה התקבלה חרף העובדה שהאינפלציה התמתנה ל-1.8% - הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021. הנתון המעודד, שהגיע בין היתר על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן, הוביל חלק מהכלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות להעריך כי לא ניתן לשלול הורדה נוספת כבר כעת. אולם בבנק ישראל העדיפו לנקוט קו זהיר.
ברקע ההחלטה עומדים שיקולים שאינם כלכליים בלבד. התגברות קולות המלחמה באזור, לצד החשש כי מחלוקות פוליטיות בכנסת יעכבו את אישור תקציב המדינה, יצרו אי-ודאות משמעותית.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף את החלטת נגיד בנק ישראל שלא להוריד את הריבית. סמוטריץ' כתב ברשת X כי "ההחלטה להותיר את הריבית ברמה גבוהה שגויה, שאינה נתמכת בנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית. אין כיום סכנה אינפלציונית שמצדיקה מדיניות מוניטרית מצמצמת ברמה הזו". שר האוצר הוסיף: "אני קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית".
נציין כי בתחילת ינואר הפחית בנק ישראל את הריבית ברבע אחוז, צעד שהיה השני ברציפות לאחר הורדה דומה בנובמבר. קדמו לכך 14 החלטות רצופות לאורך כשנתיים שבהן הריבית נותרה ללא שינוי. אז, כמו גם כעת, הרקע המרכזי היה ירידת האינפלציה מתחת ליעד העליון.
כעת מצביעים כלכלנים על שני תרחישים אפשריים להמשך: הפחתה נוספת ב-30 במרץ, במקביל לאישור תקציב המדינה; או לחלופין המתנה נוספת להתפתחויות הביטחוניות והכלכליות, ולאחריה הורדה משמעותית יותר - של חצי אחוז - לפני הקיץ, אם התנאים יאפשרו זאת.
