ניהול הבית
כך תזהו פיקטיביות בסופר: הכיתוב על האריזה שכמעט אף אחד לא בודק
המוצרים שאנחנו קונים בסופר מכילים הרבה הבטחות - איך נדע שאנחנו משלמים באמת על מה שרצינו? יש טריק אחד קטן שאתם חייבים לשים לב אליו בקנייה הבאה
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם י"ז שבט התשפ"ו

לא פעם כשאנחנו בוהים במוצר כלשהו בסופר, כל מה שאנחנו יכולים לחשוב עליו הוא איך אנחנו מכינים מזה ארוחת ערב לילדים. גם אם אנחנו מקדישים מחשבה או שתיים לבריאות, אין סיכוי שנחשוב על הכיתוב הקטן שרוב האנשים פשוט מדלגים עליו באופן קבוע, למרות שהוא מספר את הסיפור הכי אמיתי על המוצרים שאתם קונים בסופר.
בעוד שהמוצרים מבטיחים מילים גדולות כמו 'טבעי', 'כפרי' ו'ללא תוספת סוכר', הכיתוב הזה מסגיר הכול.
הוא יגלה לכם אם מדובר במוצר שעבר עיבוד עמוק, דילול, או שיש בו תוספת חומרים מיותרים שהגוף שלכם ממש לא צריך או רוצה. אבל הסיכוי שתחשבו עליו באמת, הוא קלוש, וזאת משום שגם אם קרה הנס והגעתם לקריאת הרכיבים לפני שאתם מכניסים אותו לעגלה - אתם לא באמת יודעים או מבינים מה הרשימה הזו אומרת.
אז למעשה, ברשימת הרכיבים שעל האריזה - החומרים אינם מופיעים באקראי. הם מסודרים לפי כמות מהגבוהה לנמוכה, והמשמעות הפשוטה אך הקריטית של זה, היא שהרכיב הראשון הוא זה שנמצא במוצר בכמות הגדולה ביותר. עדיין לא הבנתם? נסביר שוב: אם אתם קונים מוצר שלכאורה מבוסס על רכיב מסוים כמו חלב, עגבניות, דגנים, פירות או ירקות, והרכיב הזה לא מופיע ראשון ברשימה זו נורת אזהרה. זה אומר שאתם משלמים על מוצר שמכיל בעיקר משהו אחר, לרוב מים, סוכר או תחליפים זולים.
למה רוב האנשים לא בודקים את זה?
טובי המוחות שישבו לעצב לכם מוצר מושלם, חשבו גם על זה. העין שלנו רואה קודם כל את השם הגדול שעל האריזה, וברגע שהיא ראתה אותו, היא משדרת למוח שזה מה שמשקף את התוכן שבאריזה. טריקי, נכון? בנוסף, רשימת הרכיבים נתפסת כמשהו “טכני”, מורכב או לא רלוונטי, למרות שהיא החלק היחיד שחייב להיות מדויק על פי חוק.
יצרנים יודעים את זה היטב, ולכן משקיעים בעיצוב ובשמות, אבל לא מסתירים את האמת, פשוט כותבים אותה במקום שאנשים לא עוצרים לקרוא.
מה זה אומר על איכות המוצר?
ככל שהרכיב המרכזי נדחק לאחור, כך עולה הסיכוי שהמוצר עבר עיבוד משמעותי יותר. זה לא אומר בהכרח שהוא מסוכן, אבל כן שהוא פחות טבעי, פחות מזין ולעיתים גם פחות משתלם כלכלית. מוצר איכותי בדרך כלל לא צריך להסתיר את הבסיס שלו, ואם הרכיב המרכזי הוא אכן העיקרי, הוא יופיע ראשון בלי התחכמויות.
איך להשתמש בידע הזה בפועל?
לא צריך לקרוא כל מילה ברשימה, כי אז לא תצאו מהסופר. מספיק להעיף מבט מהיר על שלושת הרכיבים הראשונים. אם הם הגיוניים ומתאימים למה שחשבתם שאתם קונים, אז המוצר יכול להיכנס לעגלה. אם לא, אולי שווה להחזיר אותו למדף, ולחפש מוצר אחר. זכרו - כשקונים מוצר מדולל או מתועש, משלמים לעיתים יותר, על פחות ערך בריאותי לגוף שלנו. קריאה פשוטה של סדר הרכיבים יכולה לחסוך כסף, לצמצם צריכת סוכר, מלח וחומרים מיותרים, ובעיקר להחזיר שליטה לצרכן.




