לפני 83 שנה, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נוצר אחד הסמלים היהודיים המרגשים של התקופה. אורי ליפמן, לוחם יהודי בצי הבריטי, בנה חנוכיית שמן מחלקי מצבר של צוללת גרמנית נאצית שהוטבעה בקרב ימי בים האגאי. השבוע הועברה החנוכייה למוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה בלטרון, שם היא מוצגת לציבור כסמל של רוח ואמונה - כך פורסם בידיעות אחרונות.
ליפמן נולד בשנת 1922 בגרמניה למשפחה יהודית שהבינה מבעוד מועד את הסכנה. בשנת 1933, כשהיה בן 11, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בחיפה. עם פרוץ המלחמה עודד אביו את בניו להצטרף למאבק נגד גרמניה הנאצית. אורי שירת כקצין מכונה בספינת טורפדו בזירה היוונית, והיה היהודי היחיד בצוות שכלל 15 לוחמים.
לאחר הטבעת הצוללת הגרמנית, מצא ליפמן את מצבר הצוללת, עשוי בקלית. במקום לראות בו שריד קר, הוא בחר להפוך אותו לכלי של קדושה - חנוכייה. החנוכייה נבנתה במהלך ימי הלחימה, וליוותה אותו בהמשך חייו, תחילה עם שובו לארץ ולאחר מכן בשירותו בצה"ל כקצין חימוש במלחמת העצמאות ובהמשך כחלק מחיל הים, עד דרגת רס"ן.
בנו, יהודה ליפמן, סיפר לעיתון: "אבא שלי לא היה אדם דתי, אלא יהודי שבחר להגיע לארץ ישראל ולא להגר לארצות-הברית כמו שיהודים רבים בחרו לעשות. הוא בנה את חנוכיית השמן במהלך הקרב ושמר עליה בביתנו". עם מסירת החנוכייה למוזיאון הוסיף: "כאן, במוזיאון, יש לה משמעות גדולה הרבה יותר".
אסף אפרתי, סמנכ"ל מידע והדרכה במוזיאון, סיכם: "זו לא רק חנוכייה. זה סמל עוצמתי של הלוחמים היהודים להישאר נאמנים לזהותם, לשמור על רוחם ולמצוא תקווה גם בתנאים הקשים ביותר".
החנוכייה משתלבת בסיפור הרחב שמציג המוזיאון - סיפורם של כמיליון וחצי יהודים שלחמו בנאצים בחזיתות שונות, והוכיחו שגם בשעות החשוכות ביותר, האור לא כבה.