שוקולד נחשב בעיני רבים לפינוק בחנוכה. הוא נמצא על הסופגניות ורבים צורכים אותו גם בצורת פחמימות שונה. אבל מה אם נגיד לכם שהשוקולד המריר הוא רכיב בריא יותר, לא רק משוקולד חלב רגיל אלא מכל מילוי אחר?
מחקר עדכני שנערך בקינגס קולג' לונדון מצא קשר בין חומר טבעי המצוי בקקאו לבין סימנים של הזדקנות ביולוגית איטית יותר. מדובר בתיאוברומין, רכיב שמעניק לשוקולד המריר את טעמו המריר המוכר. המחקר בדק את הימצאות שוקולד בפחמימות רגילות, אבל אפשר להקיש ממנו גם המילוי בסופגניה.
במחקר נבדקו נתונים ביולוגיים של יותר מ-1,600 משתתפים, תוך ניתוח סמני הזדקנות בדם. בין היתר נבחן הגיל הביולוגי - מדד המשקף את מצב הגוף בפועל ולא רק את מספר השנים - וכן אורך הטלומרים, מבנים זעירים בקצות הכרומוזומים שקיצורם נחשב סימן להזדקנות ולסיכון למחלות. הממצאים הראו כי משתתפים שרמות התיאוברומין בדמם היו גבוהות יותר, נראו צעירים יותר מבחינה מולקולרית ביחס לגילם הכרונולוגי.
הנתונים נאספו משתי אוכלוסיות מחקר גדולות - קבוצת TwinsUK מבריטניה וקבוצת KORA מגרמניה - ובשתיהן התקבלה תוצאה דומה. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Aging, ונחשב לאחד הראשונים שבוחנים את הקשר בין תיאוברומין להזדקנות ביולוגית.
פרופ' ג'ורדנה בל, מהחוקרות הבכירות, הדגישה כי "אנחנו לא אומרים שאנשים צריכים להתחיל לאכול יותר שוקולד מריר, אבל הממצאים מצביעים על כך שמזונות יומיומיים עשויים להכיל רמזים חשובים לבריאות טובה ואריכות ימים". החוקרים בדקו גם חומרים נוספים המצויים בקפה ובקקאו, אך התיאוברומין בלט כבעל הזיקה החזקה ביותר לסמני ההזדקנות.
לצד זאת מובהר כי שוקולד מכיל גם סוכר ושומן, ולכן אין מדובר בהמלצה תזונתית גורפת. ד"ר רמי סעד, ממובילי המחקר, סיכם: "זו תגלית מרגשת, אבל כעת עלינו להבין מה עומד מאחורי הקשר הזה". לדבריו, המשך המחקר עשוי בעתיד לסייע בהבנת השפעת המזון על תהליכי הזדקנות ומניעת מחלות.





