"ממש" של אפרת ברזל: הספר שיגרום לכם להגיד "רק עוד טור אחד"

לאפרת ברזל יש כישרון להפתיע, גם את מי שעוקב אחריה שנים. מי שמכיר אותה מ"פתוח" בהידברות יודע ככל הנראה למה לצפות, ולמי שאין היכרות מוקדמת עם הסופרת, נכונה היכרות מהנה. הכתיבה של אפרת שנונה, מלאת כנות. אולי זה נובע מהעובדה שהיא מיישירה מבט, גאה בשורשיה ולא מסתתרת. כבעלת תשובה ותיקה, היא מוזמנת להרצאות ברחבי הארץ, אהובה מאוד על מורות ומנהלות סמינרים. אין ספק שלמרות, ואולי בגלל, ההכרה הגלויה שלה בעברה - היא מצליחה לבנות גשר איתן ויציב בין תל אביב לבני ברק.

וזה בדיוק הקסם שתמצאו בספר "ממש": היכולת לקחת מילה, מחשבה - ולהפוך אותה לטקסט עומק שמתיישב טוב על הלב - לא כבד, לא מטיף, לא מתאמץ. הספר "ממש" מאפשר למי שלא מכיר מקרוב את מסע בעלות התשובה - להרגיש בבית. אפרת לא מנסה לשכנע אותך, ודאי לא לבנות דימוי מבריק. היא פשוט כותבת את החיים שלה, של בעלה, של הילדים - כמו שהם, ודווקא בגלל זה היא מצליחה לגעת בך.

עבורי, יש משהו משחרר בידיעה שאישה כמו אפרת ברזל, כזו שכל מנהלת סמינר בית יעקב מאשרת, נעה בין עבר להווה בלי למחוק שום חלק בדרך. אפרת הופכת את החיבור ליתרון, ומזכירה לכולנו שאפשר לצמוח לגבהים תורניים בלי להתבייש בשורשים.

אני אוהבת ספרי טורים. כמה עמודים וקיבלת רעיון עטוף, מוסבר, מנומק היטב ובעיקר מוגש בצורה מעניינת - כזו שגורמת לך להמשיך לטור הבא. כמי שקראה כבר כמה וכמה ספרים מהז'אנר, ידעתי מיד שאתחבר לקונספט. ואכן, אפרת מגישה ספר טורים ערוך היטב, כזה שמוביל אותך מטור לטור בכמיהה לדעת "מה עוד יקרה", למרות שמדובר בטורים נפרדים ולא בספר עלילה. 

ספר טוב, מבחינתי, נמדד ב"מאחורה" שלו. הכוונה לחלק האחורי של הכריכה, כמובן. שם, בדרך כלל, יש תיאור של התוכן או ציטוטים ממנו. נכון, מי שכותב את התיאור זה הסופר עצמו, ויש בזה משהו מוזר אם חושבים על זה, ובכל זאת. ה"מאחורה" של "ממש" מתאר במדויק את התוכן ולא מבטיח הבטחות שווא. "הספר נוגע במכחול עדין בגעגועי הנפש שלנו, בחברות, בפגיעות, בחולשות, בקבלת ביקורת והכאבים שהיא משאירה. בדאגות שלנו, בפחדים, בכל מה שלא תמיד נעים...". אפרת מציינת בזה אחר זה מה צופנים הדפים, ובהחלט מצליחה לסקרן.

תולעת ספרים מיומנת תסיים את "ממש" באותו היום ותבקש עוד. לשמחתי - יש עוד. הספר "ממש" הינו השני בספריה של אפרת, אחריו נולדו יצירות נוספות: "עכשיו אני מתפללת", "סבא שלי עושה חדשות" ו"פשוט". אם הם טובים כמו הספר "ממש", שמונח עכשיו על השידה ליד מיטתי, בהחלט יש לי למה לצפות.

לרכישת הספר "ממש" באתר הידברות שופס לחצו כאן