כשהלילה מתבלבל: האם הגוף של התינוק יודע לייצר מלטונין לבד?

בערב אחד, בין ערימת כביסה שמחכה בשקט ליד הספה לבין תינוק מתוק בן שלושה חודשים שמתפתל על הידיים, אמא צעירה שואלת בקול כמעט לוחש: “תגידי… מותר לתת לו מלטונין? אולי זה יעזור לו סוף־סוף להירדם?”

זו שאלה שחוזרת כל כך הרבה פעמים. שאלה של אמא עייפה, מותשת, שפשוט רוצה כמה שעות של שקט בבית. לילה אחד נורמלי, רגע לנשום. אבל לפני שנמהר לקופסא, לטיפה או לטבליה, חשוב לעצור רגע ולהבין מה קורה בתוך הגוף הקטן הזה, שבכל לילה מחדש מנסה למצוא את הדרך שלו לשינה.

יש משהו מרגש שצריך לדעת: הגוף של התינוק יודע לייצר מלטונין. השעון הביולוגי שלו אולי צעיר ורך, אולי עוד לא התסנכרן בצורה חלקה עם השעון חוץ - יום ולילה - אבל הוא עובד. כדי שהמערכת תעבוד, צריך לתת לו מסגרת, אור יום נכון, והזדמנות ללמוד את הקצב הטבעי שלו, וכאן מתחילה הבעיה האמיתית.

רוב האימהות לא פונות למלטונין כי התינוק “שונה”, אלא כי היום שלו מבולגן. אין סדר. אין עקביות. אין הבדלה בין יום ללילה.  והגוף? כשהוא לא מבין מה קורה סביבו, מרוב עייפות, הוא לא מייצר את ההורמון הנכון בזמן הנכון. מפריש אדרנלין (הורמון הלחץ) בזמן שצריך לישון וכך השינה הופכת רחוקה בכל שעה שעוברת.

בדיוק בשביל זה אני מלמדת את אחת המסגרות הכי פשוטות ונפלאות שיש, גישה שפיתחתי במהלך שנים של ליווי הורים, המוכרת בשם גישת אני: התינוק אוכל, נהנה וישן. הגישה מוגנת בזכויות יוצרים ומלמדת סדר יום טבעי וברור לתינוק.

סדר יום 'אני': התינוק אוכל - נהנה - ישן. ככה אמא יודעת שהיא מספקת בצורה מחזורית את כל הצרכים של התינוק. זה לא לוח זמנים קשוח, זה קצב, זה רצף רך וברור שחוזר על עצמו במהלך היום, ונותן לתינוק תחושת ביטחון: שאחרי האוכל, הוא נהנה וער ואז הוא ישן ושוב עד הלילה.

כשהרצף הזה מתקיים, קורים שני דברים מדהימים:

1. הגוף יודע מה מצופה ממנו. הוא מווסת את העייפות. המערכת לא מוצפת.
2. המלטונין מגיע טבעית, בלי מאבק, בלי עזרים.
   
   

ובערב? בלילה אין שגרה. זה מה שמאפשר לתינוק להבין: "רגע, משהו השתנה. עכשיו לילה. עכשיו נרגעים". ההפרדה הזו בין יום לבין לילה היא אחד המנועים החזקים ביותר לייצור מלטונין טבעי: הרבה יותר מכל תוסף.

אז מה בפועל אפשר לעשות?

• לאפשר לתינוק חשיפה לאור יום בשעות הבוקר. זה “מדליק” את השעון הביולוגי.
  
• לשמור על רצף אני: התינוק אוכל, נהנה וישן לאורך היום. לא מדויק עד הדקה אלא עקבי וזורם.
   
• ליצור ערב רגוע, עם מעבר איטי ושקט יותר. פחות גירויים, פחות רעש, פחות הפתעות.
   
• להבין שעייפות־יתר שוברת מלטונין. תינוק מותש לא ישן טוב, לא ביום ולא בלילה.
   
• לזכור: בלילה לא מנהלים שגרה. בלילה נוכחים, מרגיעים, מקשיבים.

העיקרון של כל זה פשוט: התינוק שלך לא צריך “תרופה לשינה”, הוא צריך לקבל מענה לצרכים. כשאתם בונים לתינוק יום ברור, קבוע, קשוב הגוף שלו מתעורר לעבוד, המלטונין מגיע  והלילות נפתחים מחדש, לאט ובטוח ושקט.

רוצים לדעת כמה שעות שינה הילד שלכם באמת צריך?

שמי חנה בתיה אסרף - סופר מאמי - יועצת שינה לתינוקות וילדים, מייצרת השכבה רגוע ושינה רציפה ללא בכי. הכנתי עבורך טבלת שינה מסודרת מגיל לידה ועד גיל 10. שלחי מייל ל־infosm@supermami.co.il עם המילה "שינה" בנושא המייל ותקבלי אותה ללא עלות.

יש לכם שאלה שתרצו שאענה עליה בטור הבא?  כתבו לי באהבה – אני כאן בשבילכם!