דו"ח מבקר המדינה על השביעי באוקטובר: "כשל של הדרג המדיני והביטחוני"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום אחר הצהריים (שלישי) את דו"ח המבקר על השביעי באוקטובר 2023. המבקר קבע בדו"ח המיוחד כי הדרג המדיני, והדרג הביטחוני-מדיני, כשלו בהנחות לגבי האפשרות שחמאס יתקוף בישראל.

על פי הדו"ח, "מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל של ארגון הטרור חמאס ב-7.10.23 המחישה קריסה באחת של שלושה עקרונות היסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה, שהם שלושה מארבעת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל המבוססת על משנתו של דוד בן-גוריון".

באשר לדרג המדיני כתב המבקר: "ראשי הממשלה בנימין נתניהו ונפתלי בנט הצהירו כי החמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה. חודשים ספורים לפני מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך דיון בנושא הערכת מצב של מבצע מגן וחץ (9.5.23) כי יש 'לשמר את חמאס (שמורתע מאז 'שומר החומות') ככל הניתן, מחוץ לאירוע'. ראש הממשלה בנימין נתניהו גם הצהיר כי "הם [חמאס] גילו שהם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל". הצהרות דומות בנוגע למכשול בגבול רצועת עזה נאמרו גם על ידי שר הביטחון לשעבר בני גנץ.

בנוגע לדרג הביטחוני-צבאי קבע הדו"ח: "הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר סברו כי שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל ובשב"כ, עם היכולות הקיימות, יסייע להתריע על התקפה וליצור חומה מגינה מול אויבינו. הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל') אביב כוכבי וראש אמ"ן לשעבר אלוף (במיל') אהרון חליווה התבטאו גם הם בנוגע לכך שהחמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה, וחודש וחצי לפני המתקפה אף התייחס אלוף (במיל') אהרון חליווה ל'אסטרטגיות החמאס להשארת רצועת עזה מתחת לסף עימות', במסגרת סקירה מודיעינית שנתן לקבינט".

אנגלמן: "הדו"ח מעלה כשל רב-שנים בו הדרג המדיני לא מימש את אחריותו לוודא כי מדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים, על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה, מעודכנת ומאושרת באופן רשמי. במצב כזה יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל ויתר גופי הביטחון בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו, לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת".

"הדו"ח אינו מחליף ביקורת מקיפה אשר תצביע על ליקויים או תטיל אחריות על מי מהגופים או בעלי התפקידים המעורבים באירועי השביעי באוקטובר. מטרת הדו"ח היא להעלות סוגיות בנוגע לקשר שבין תפיסת הביטחון הלאומי לאירועי השביעי באוקטובר".

המבקר ציין בדו"ח כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2017 - 2018 ופעל להטמעתה, לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל, ולקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים, והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים. זאת, חרף החשיבות והצורך שהוא בעצמו הכיר בהם. בכך הוא לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב".

אנגלמן הדגיש כי "גם ראשי המל"ל שכיהנו בתפקידם החל משנת 2008, השנה שבה נחקק חוק המל"ל, לא הביאו לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה, ובכך המל"ל לא מימש את תפקידו בנושא זה".

כזכור, המבקר החל את הביקורת סמוך לאחר הטבח.  7.10 הוא סייר ביישובי עוטף עזה ובצפון ונפגש עם מפונים במלונות באילת, בים המלח, בירושלים, במרכז ובצפון. ביום 7.1.24 הודיע המבקר על תחילת הביקורת בכ-60 נושאים, שעבורם עמלים כ- 200 מנהלי ביקורת במשרד מבקר המדינה. המבקר הדגיש שלוש אבני דרך לביקורת: "הביקורת תהיה נוקבת כלפי כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי; בביקורות הליבה שיבחנו את האחראים לכשל, ובביקורות נוספות, תוטל אחריות אישית על האחראים למחדלים ולשתקום ועדת חקירה ממלכתית - מבקר המדינה יקבע איתה גבולות גזרה".

אנגלמן התמקד בביקורת בניסיונות המרכזיים שנעשו לגיבוש ולאישור של תפיסת ביטחון לאומי בישראל, ובכלל זה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לשעבר דן מרידור (ביוזמת שר הביטחון לשעבר שאול מופז), מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דוד עברי (ביוזמת שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי), המטה לביטחון לאומי (המל"ל), סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל') יאיר גולן (על פי מינוי מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל') אודי אדם), האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון (לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל') אמיר אשל).

כמו כן, בחן משרד מבקר המדינה את האופן שבו המל"ל מממש את תפקידו בנוגע לתפיסת הביטחון, את ההכוונה של צה"ל על ידי הדרג המדיני בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת רשמית ובעלת תוקף מחייב, וההשפעה על תהליכים מרכזיים בצה"ל. כמו כן, בחן את הקשר שבין תפיסת ביטחון לאומי לאירועי השביעי באוקטובר לתפיסת הביטחון הלאומי במדינות מערביות נבחרות.

הביקורת נעשתה במל"ל - משרד ראש הממשלה, ובמשרד הביטחון - בלשכת שר הביטחון, בלשכת מנכ"ל המשרד ובאגף הביטחוני-מדיני. בדיקות השלמה נעשו במזכירות הממשלה; בצה"ל; במוסד; ובשב"כ.

במסגרת הביקורת התקיימו פגישות עם בעלי התפקידים: ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל') גדי איזנקוט; ראש המל"ל לשעבר פרופ' עוזי ארד; המזכיר הצבאי של ראש הממשלה לשעבר אלוף אבי בלוט; אלוף (במיל') פרופ' יצחק בן-ישראל; ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת; ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט; סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל') יאיר גולן; ח"כ ושר הביטחון לשעבר בני גנץ; יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וח"כ לשעבר צבי האוזר; אלוף (במיל') גרשון הכהן; ראש המל"ל לשעבר ד"ר איל חולתא; ראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן; שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן; השר לשעבר עו"ד דן מרידור; שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ; ראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל') יעקב עמידרור; ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לשעבר זהר פלטי; יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וח"כ לשעבר עפר שלח.

לסיכום, הדו"ח ממליץ לראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני, או הממשלה, תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה, שבמסגרתו הם יקבעו בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה בהיבטים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים, את יעדי-העל שלה ואת סדרי העדיפויות שלה בראייה כוללת.

לאחר מכן, עליהם לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי ולתת לה תוקף רשמי. עוד מומלץ כי ראש הממשלה יפרסם לציבור בחתימתו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית, זאת כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. נוסף על כך, מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי שתאושר תשמש את הדרג המדיני בין היתר לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו והקצאת משאבים.

מבקר המדינה ממליץ בדו"ח כי נוכח אירועי השביעי באוקטובר, ראש הממשלה יבחן יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה, במסגרת גיבושה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה, את האיזונים הנכונים בין עקרון ההרתעה, עקרון ההתרעה ועקרון ההגנה, וכן את אופן התאמת מימושם של עקרונות אלה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים במציאות הקיימת והצפויה, מתוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה ו"קו המגע לעולם ייפרץ".