גוף ונפש
המומחה מסביר: אתם חייבים להפסיק לנשנש אחרי השעה הזו
אכילה מאוחרת לא רק מוסיפה קלוריות, אלא גם משבשת את השעון הביולוגי, מונעת שריפת שומן ומעלה את הסיכון לדלקות ומחלות כרוניות. המדריך המלא לשמירה על הבריאות
- יצחק איתן
- פורסם ט"ו אלול התשפ"ה
(צילום: shutterstock)המאבק הפנימי המוכר בסוף היום מול המקרר או ארון החטיפים, הוא הרגל נפוץ עבור רבים. בעוד שנשנוש לילי עשוי להיראות כפינוק לא מזיק, קרדיולוג בכיר מאוניברסיטת דיוק, ד"ר ויליאם קראוס, מזהיר כי מדובר בפעולה בעלת השלכות בריאותיות חמורות, שפוגעת בלב, באיכות השינה ובוויסות הסוכר בדם. לדבריו, השאלה אינה רק מה אנחנו אוכלים, אלא בעיקר מתי אנחנו מפסיקים לאכול.
ההסבר המדעי פשוט: בשעות הערב והלילה, הגוף נכנס באופן טבעי למצב של מנוחה, תיקון תאים וצום. במצב זה, הוא אמור לעבור לשריפת מאגרי שומן כמקור אנרגיה. אולם כאשר אנו אוכלים מאוחר, אנו כופים על מערכת העיכול לעבוד שעות נוספות.
הגוף, שבמקום לנוח עסוק בעיכול המזון, אינו מצליח להיכנס למצב המנוחה העמוק הנדרש, מה שפוגע דרמטית באיכות השינה. חשוב מכך, הוא אינו עובר למצב של שריפת שומן, ובמקביל, העומס התזונתי המיותר מעודד תהליכים דלקתיים בגוף - גורם סיכון מוכר למחלות לב והפרעות מטבוליות כמו סוכרת.
ההמלצה המרכזית של מומחים היא לאמץ את "חוק שלוש השעות": יש לסיים לאכול לפחות שלוש שעות לפני מועד השינה המתוכנן. חלון זמן זה מאפשר לגוף להשלים את רוב תהליך העיכול ולהיכנס למצב של מנוחה אמיתית. גישה מובנית יותר היא צום לסירוגין, למשל בשיטת 16:8, שבה כל הארוחות נצרכות בתוך חלון של שמונה שעות, ולאחריו 16 שעות של צום.
האגודה האמריקאית ללב מכירה בשיטה זו כיעילה לשיפור מדדים בריאותיים. כדי למנוע את הרעב הלילי, מומלץ לאכול ארוחת ערב משביעה ועשירה בחלבון וסיבים, כמו מנת דג או קטניות, שתשמור על תחושת שובע לאורך זמן ותסייע לסיים את היום בתחושה קלילה ובריאה יותר.
התוכן בכתבה זו נועד לצורכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, פסיכולוגי, תזונתי או טיפולי מכל סוג שהוא. בכל מקרה של בעיה רפואית פיזית או נפשית, מצב בריאותי או נטילת תרופות, מומלץ להיוועץ ברופא או באיש מקצוע מוסמך.




