"שאלתי את עצמי: 'איך אכניס את החטוף המשוחרר למנהרות, שבועיים אחרי שעזב אותן?'"

כבר עשרים ושתיים שנה שזוכה רחלי חדד להגיע מידי יום לכותל המערבי. לא, היא לא נמנית על הקבוצה של המתפללות הקבועות מכל רחבי ירושלים, שפוקדות את הכותל מידי יום ביומו. אבל היא עושה זאת מתוקף תפקידה כמנהלת ההדרכה של הקרן למורשת הכותל. "אני זוכה לעבוד בכותל המערבי, בחצר מלכותו של ריבונו של עולם", היא אומרת.

מתוקף תפקידה, היא פוקדת את הכותל ביום וגם בלילה, בחום וגם בקור, ובמשך כל מעגל השנה, אך בכל זאת לא גומרת להתרגש. "תחשבו על זה", היא אומרת, "רחבת הכותל מכילה בשנה מיליוני מבקרים – אלו קהלים שונים ומגוונים מקצה לקצה של החברה היהודית והישראלית, אשר מגיעים לפקוד את הכותל לתפילה, לטקס סיום תקופת מילואים, לסיור במנהרות הכותל, ולא פעם –  פשוט בשביל להרגיש. לא תמיד יש מי שיודע להסביר במילים למה הוא הגיע, אלא כדי להרגיש שייך, לחוש את הקשר לשרשרת הדורות של העם היהודי שכבר אלפי שנים סובבת סביב ירושלים.

"לפעמים אני חושבת שכבר ראיתי הכל, אך מאז שפרצה המלחמה אני עדה למפגשים בכותל שאף אחד לא דמיין – לוחמים שחוזרים ישר משדה הקרב בעזה לתפילת הודיה ומזמור לתודה לקב"ה; משפחות חטופים שעושות הכל כדי שיקיריהן יחזרו הביתה בשלום; פצועים ובני משפחותיהם ולצערנו כל כך הרבה משפחות שהתווספו למעגל השכול ומבקשות למצוא נחמה ותקווה במקום שבו משתקף מבין האבנים הפסוק 'נצח ישראל לא ישקר'".

רחלי חדד

"פשוט להגיד תודה"

לפני מספר שבועות זכתה רחלי להדריך סיור מרגש מאוד, כאשר היא ליוותה את אגם ברגר ואמה לתפילת הודיה על שובה משבי החמאס. "עצם המפגש היה כל כך מיוחד ומרגש אך השיא היה בהגיענו למול מקום קודש הקודשים", היא מתארת. "אגם ומירב הוציאו דף ובו רשימות כל שמות החטופים הנמצאים עוד בעזה, והן הקריאו שם של כל חטוף ואת שם אמו לתפילה מעומק הלב, ומי כמו אגם יודעת מה כוחה של תפילה ואמונה ומה המשמעות של החזרה הביתה שאנחנו אף פעם לא נבין לחלוטין? כמה מטרים מאיתנו עמדה קבוצה ובה אוסף של אנשים שהגיעו ממקומות שונים בארץ לסיור במנהרות הכותל, ועם סיום התפילה פצחו כולם בשירת 'אחינו כל בית ישראל'. אלו היו רגעים של תפילה זכה, תפילה טהורה, תפילה של אנשים שמתפללים מעומק ליבם לשובם של אחיהם שהם לא פגשו מעולם.

"אגב, בדיוק באותו מקום, אל מול מקום קודש הקודשים, הדרכתי לפני כשבועיים קבוצת חברים שהגיעה מצפון הארץ לסיור לאחר שנים שלא נפגשו, רובם אינם מגדירים עצמם כשומרי מצוות. תוך כדי ההדרכה במקום ראינו שעומד לידנו חסיד עם בתו הנראית כנערת בת מצווה, ולידו אשתו שמחזיקה בידיה תאומים קטנטנים ומתוקים, תינוק בכל יד.

"כשהם חלפו על פנינו לא יכולנו להישאר אדישים למראה התינוקות וברכנו אותם בברכת מזל טוב. האב החסיד אמר לנו בקול רועד וחנוק מדמעות: 'אחרי שנים של ציפייה ותפילות, באנו פשוט להגיד תודה'. והקבוצה? כולה בהתרגשות בירכה את המשפחה שוב ושוב במזל טוב, הגברים לחצו את ידו וחיבקו את האב המאושר, והנשים כל כך שמחו עם האם הגאה שבידה האוצרות שקיבלה. הסתכלתי מהצד בהתרגשות עצומה ואמרתי לעצמי שאולי לא סתם נאמר 'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו', הרי זו עיר שעושה את כל ישראל חברים".

(צילום: שאטרסטוק)

ממנהרות החושך למנהרות האור

רחלי, כאמור, פוגשת את המבקרים כחלק מהיותה מנהלת ההדרכה. "אני מדריכה כמה וכמה קבוצות בכל יום", היא מספרת, "כי מעבר לכך שהכותל הוא מקום של תפילה, יש בו גם אתרי תיירות מדהימים, ובראשם כמובן מנהרות הכותל המערבי. נכון להיום אנו מציעים למבקרים שני מסלולים – 'מסלול האבן הגדול', ו'מסלול הגשר הגדול', שבשניהם ניתן להכיר את הכותל לכל אורכו ורוחבו, ולהתוודע לכך שהוא למעשה הרבה יותר ארוך מכפי שאנו רואים ברחבה, שכן ברחבה אנו רואים רק 57 מטרים מתוך 447 מטרים שלמים.

"בנוסף, ניתן לראות במנהרות ממצאים מרגשים ביותר שמספרים את סיפורו של החורבן בצורה כה עוצמתית ומוחשית, כמו אבן עצומה מתקופת הבית השני ששקלה בעבר 570 טון. היא מוצגת שם, מרשימה ומפוארת, בעלת מידות בלתי נתפסות, אך ניתן לראות שהיא לא שלמה, כי בחורבן הגיעו הרומאים וניפצו את אותה אבן, שבזמן הבניין החשבו שאף אחד לא יכול לה. אך מסתבר ששנאת חינם יכולה להחריב גם עוצמה כזו של אבנים".

בתקופה זו של השנה ידיה של רחלי עמוסות במיוחד, בשל העומס הרב של המבקרים, אשר מגיע בימים אלו לשיא. "הנהירה הגדולה לכותל מתחילה כבר בצום י"ז בתמוז", היא מסבירה, "מזג האוויר תמיד חם מאוד, אך זה לא מונע מהם להגיע לאורך כל שעות היום והלילה. מאז, במשך כל שלושת השבועות, יש גל גדול של מתפללים שבאים לכותל, והשיא הוא כמובן בתשעה באב.

"למרות הצום והחום הכבד, הכותל מלא ועמוס במשך כל שעות היום, ובשנים האחרונות לקראת סיום הצום, יש תופעה מדהימה, כאשר המונים מגיעים למעגלי שירה בכותל. בתשעה באב הקודם היה מצמרר לשמוע את השירה העוצמתית של "אחינו כל בית ישראל" ולאחר מכן תפילה מעומק הלב על החטופים בעזה.

"זה המקום לציין את האנשים הטובים שמתייצבים בכותל עם כיבוד לטובת המתפללים ששוברים את הצום, וכן את המתנדבים אצלנו, בקרן למורשת הכותל המערבי, שכבר שבוע שלם עוסקים בהכנת מארזים לשבירת צום אישית לכל מי שעומד לפקוד את הכותל בשעות אלו".

ויש לה גם סיפור מרגש לסיום: "לפני כמה חודשים זכיתי להדריך את סשה טרופנוב וספיר כהן שחזרו מהשבי. ספיר ביום ה-55 לפרוץ המלחמה, וסשה אחרי שנה וחמישה חודשים. שבועיים וחצי בלבד לאחר ששוחרר, הוא הגיע לסיור במנהרות הכותל. האמת היא שהגעתי בלב דופק לסיור הזה – 'איך אני הולכת להיכנס עם סשה שהיה שמונה חודשים במנהרות חמאס, אל תוך מנהרות? אמנם מסוג אחר לגמרי, אך עדיין מנהרות'. לבסוף הופתעתי, כי סשה לא ויתר על ביקור בשום פתח או מנהרה, וכששאלתי: 'איך אתה מסוגל?' הוא השיב לי: 'זה התיקון שלי – ממנהרות החמאס למנהרות הכותל, ממנהרות החושך למנהרות האור'.

"רגע עוצמתי במיוחד בסיור היה כשהלכנו יחד על שרידי רחוב עתיק שנבנה בירושלים על ידי אדריאנוס קיסר, אחרי חורבן הבית השני. אדריאנוס ביקש להפוך את ירושלים לעיר רומית, וחשב שבכך הוא פותר את 'הבעיה היהודית'. כשהלכתי באותו רחוב עם סשה וספיר, הרגשתי בחוש את הפסוק 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים'. הנה, אנחנו שבים לארץ ישראל הביתה, עם האחים שלנו שהיו בשבי. החלום מתגשם".