חדשות בארץ
שופטי בג"ץ לממשלה וליועמ"שית: הגיעו להסכמה על מינוי ראש שב"כ
הרכב השופטים, שדן בעתירות הנוגעות למינויו של האלוף (במיל') דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ, שלח את הצדדים למצוא פשרה. הזמן שהוקצב לממשלה וליועמש"ית: שבוע ימים
- שלומי דיאז
- פורסם ה' תמוז התשפ"ה
הדיון בבג"ץ, היום (צילום: יונתן סינדל, פלאש90)
שופטי בג"ץ, שדן היום (שלישי) בעתירות הנוגעות למינויו של אלוף (במיל') דוד זיני לראש השב"כ, קראו לצדדים להגיע לפשרה. ההרכב, בראשות נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הורה לממשלה וליועמ"שית גלי בהרב מיארה להציג בתוך שבוע הסכם, ובכך לייתר את הצורך בפסק דין.
בחדשות 12 דווח כי ההחלטה נמסרה אחרי סקירה ביטחונית שמסר מזכיר הממשלה יוסי פוקס, במעמד השופטים ומנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ענר הלמן, שבה פירט בפני הנוכחים את השיקולים למינוי זמני, והצורך הדחוף שיש בכך כעת בתקופה הביטחונית הרגישה.
בהחלטת השופטים נכתב, בין היתר: "מצאנו ליתן שהות נוספת לקיום מגעים בין מזכיר הממשלה ובין הייעוץ המשפטי לממשלה. בתקווה כי יימצא פתרון מוסכם, שיהיה בו כדי לייתר את ההכרעה בעתירות".
במהלך הדיון, השופטת גילה כנפי שטייניץ אמרה כי "סמכות ראש הממשלה למינוי ראש השב"כ היא קריטית, בטח בתקופה שישראל לא ידעה כמותה". השופט אלכס שטיין הוסיף, כי הוא סבור שסמכות ראש הממשלה למינוי ראש השב"כ קבועה בחוק. ראש ההרכב, השופט יצחק עמית, לא הסכים עימו וטען כי יש משקל לחוות הדעת של היועמ"שית. כזכור, מיארה טענה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מצוי בניגוד עניינים בכל הקשור לעיסוק במינוי ראש לשב"כ.
העתירות שהוגשו טוענות בחלקן, שלממשלה יש זכות חוקית למנות את זיני כראש השב"כ. מנגד הוגשו עתירות הטוענות שהמינוי אינו חוקי, וכי נתניהו מצוי בניגוד עניינים לאור חקירת פרשת "קטארגייט".




