"במוצאי שבת שמעתי את הבשורה על נפילתו של חתני"

שבת בלתי נשכחת

"שמחת תורה תשפ"ד חל בשבת. באותה שבת היינו בתל אביב, כפי שאנחנו עושים מדי כמה שבתות, מתוך רצון להתחבר ביום המיוחד הזה לתושבים בעיר. יחד איתנו הייתה אחת מבנותינו הנשואות עם בעלה וילדיה. אספר שנכנסתי לאותה שבת-חג בתחושות מורכבות. זה היה ימים מעטים אחרי תפילת יום כיפור שהופרעה על ידי מפגינים בתל אביב, וגם לגבי ההקפות השניות, שהיו מתוכננות במוצאי החג, היו התנגדויות לא נעימות.

"בליל שבת סעדו איתנו אורחים רבים ומגוונים. בדבר תורה שבעלי אמר, הוא הסביר שהבעיה שלנו היא שאנחנו לא יודעים להבדיל בין אוהב לאויב. בדיעבד, דבר התורה הזה התברר כמתאים במיוחד למאורעות אותה שבת. הסעודה נמשכה שעות ארוכות והסתיימה בשעת לילה מאוחרת.

"בשמחת תורה בבוקר התעוררתי מדפיקות על דלת החדר. באותה עת נשמעו אזעקות, והחדר בו ישנו היה גם הממ"ד. הייתה לי בת שהתגוררה עם בעלה וחמשת ילדיה בעוטף עזה, בקיבוץ כרם שלום. הבנתי שאם במרכז יש אזעקות, אז בוודאי גם שם, אך לא דאגתי מעבר לכך.

אילוסטרציה

"כשנגמרה האזעקה, החתן שלי יצא עם חלק מהנכדים לבית הכנסת ואני התעכבתי מעט כדי להסביר לבתי, שנותרה עם התינוק בבית, מה לחמם על הפלטה ומתי. הרי מדובר בשמחת תורה, וצפויה תפילה ארוכה עם הקפות. כשיצאתי לכיוון בית הכנסת, ראיתי את החתן חוזר עם הנכדים, דבר שהיה מאוד מפליא. הוא סיפר לי בכלליות שהוא צריך לחזור הביתה ולבדוק אם הוקפץ, כי יש מצב חירום בארץ. בהתחלה, הסיטואציה כולה הייתה נראית מופרכת.

"חזרנו הביתה, והתברר שהחתן שלי אכן נקרא למילואים והוא מיהר לנסוע. בינתיים נותרנו בבית רק הנשים והילדים. בתי ראתה במחזור שנכתב שם לגבי ההקפות, שאם אין לאדם ספר תורה הוא יכול לעשות את ההקפות מסביב לחומש שיש לו, והחלטנו לעשות כך. לקחנו את ספרי התורה הקטנים של הילדים, הנחנו על השולחן ורקדנו איתם מסביב, ממש כפי שעושים בבית הכנסת.

"כשסיימנו, הטלפון שלי צלצל. בשלב הזה הרגשתי את הלב שלי צונח. השם שהופיע על הצג היה של אחת האורחות, אישה לא דתייה שהתארחה אמש בביתנו. הבנתי שזה לא פיקוח נפש ולכן לא עניתי, אבל בד בבד חלחלה ההבנה שאם היא מתקשרת, למרות שידוע לה שאנחנו לא משתמשים בטלפון בשבת, כנראה היא יודעת משהו משמעותי שאנחנו לא יודעים. המועקה גדלה כשנזכרתי שאותה אורחת פגשה לפני כמה ימים את בתי מעוטף עזה עם משפחתה".

"לקראת הצהריים בעלי חזר מהתפילה. הוא סיפר שבית הכנסת היה כמעט שומם לגמרי, אך היו בו נערים בגיל תיכון שהגיעו לשמח. בעלי חשב שלא יהיה אחראי לעזוב אותם לבד, ולכן הוא וקומץ אנשים נשארו להתפלל איתם. מהפרטים ששמענו, הבנו שקרה אירוע ביטחוני גדול בדרום, אם כי לא ידענו מעבר. התיישבנו לסעודת חג ולאחריה מנחה וסעודה שלישית, כשכל העת אני לא לגמרי רגועה.

"ממש בשנייה בה יצאה שבת, הטלפון צלצל שוב. בתי הצעירה ענתה ואמרה לי שמדובר באחד הבנים שלי, שהתארח בחג בכרם שלום. הוא ביקש שאגש מיידית לטלפון. כששמעתי שמי שמחכה על הקו זה הבן המתארח ולא בתי, לבי בישר לי שקרה משהו. לקחתי את הטלפון ושם שמעתי את הבשורה המרה – חתני האהוב, עמיחי וייצן השם יקום דמו, נהרג בקרב, כשנלחם במחבלים שחדרו לקיבוץ. השתדלתי לשמור על קור רוח, אך בני המשפחה מסביב הבינו שקרה משהו. בגמר השיחה אספתי את כולם ובישרתי להם. כולנו בכינו, הכאב היה אדיר.

"לצד הכאב האין סופי, הייתי אסופה וביקשתי שכל אחד ייכנס לחדרו. ידעתי שבעלי צפוי לחזור מתפילת ערבית ורציתי לומר לו באופן מסודר את ההודעה הכואבת, ושלא ייבהל כשיראה את כולנו בוכים.

"ההשלכות של אותה שבת כואבת מלוות אותנו עד היום. לצידן, יש גם זיכרונות משבתות בלתי נשכחות אחרות, טובות יותר – למשל שבתות משפחתיות של כל הילדים יחד".

עמיחי וייצן הי''ד (צילום: דובר צה''ל)

השבת של משפחת משען

מה החלק האהוב עלייך בשבת?

"אני אוהבת מאוד את סעודות השבת עם הזמירות, זה זמן משמעותי עבורי. בנוסף, אני גם אוהבת ללכת להתפלל בכותל בשבת בבוקר. זכינו לגור בעיר העתיקה, באזור המכונה לעת עתה הרובע המוסלמי, סמוך למקום בית מקדשנו. את תפילת מוסף אני מתפללת בסמוך לכותל הקטן, מקום ממנו רואים מבחוץ את רצפת הר הבית. יש משהו מחבר לומר דווקא שם 'את מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב לפניך...'. התפילה הזו היא עבורי חלק חשוב של השבת.

"מלבדם, יש עוד חלקים אהובים, שמשתנים משבת לשבת ומושפעים גם מהאורחים שבאים אלינו. בדרך כלל מתארחים אצלנו הילדים והנכדים, ולעיתים רחוקות סועדים איתנו גם בחורים אמריקאים שבעלי פגש בכותל והזמין.

"פעם בחודש אנחנו נוסעים לתל אביב ושוהים שם בשבת. בשבת כזו, האורחים יותר מגוונים. זו שבת משמעותית עבורנו, ובה אנחנו זוכים להתקרב לעם ישראל ולארח יהודים מהעיר".

מהו האתגר שלך בשבת?

"אני מאוד אוהבת ללמוד תורה בשבת. האתגר שלי הוא למצוא את הזמן לכך גם כשיש אורחים. אתגר נוסף קשור דווקא ליום שישי, אבל משפיע על שבת. הייתי רוצה להספיק יותר מוקדם חלק מההכנות, וכך להגיע פחות עייפה לשבת".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"ממה שראיתי, הדבר הראשון בחינוך זו הדוגמה האישית. כשהילדים רואים שההורים מחכים לשבת, שמחים ששבת מתקרבת ובשבת עצמה משקיעים בלבוש שבתי, נחים וכדומה – זה מחלחל גם אליהם. בעיניי, הילדים הם לרוב המראה שלנו, למרות שכמובן ייתכנו יוצאי דופן. בנוסף, השקעה בפרטים בשבת עוזרת לילדים לאהוב אותה. כשיש אוכל טוב, אווירה מיוחדת, יחס לילדים – כל אלו חשובים ומשפיעים".

מהי השבת בשבילך?

"מבחינתי שבת היא 'מעין העולם הבא'. יום מנוחה לגוף ולנפש, מקור הברכה, מקור המזון לנשמה וזמן אגירת כוח לכל השבוע. אני משתדלת להרפות בה מהדברים שמעסיקים אותי ביום יום ולהתעסק בדברים אחרים".

זיכרון ילדות מהשבת.

"השבת בבית הוריי הייתה מיוחדת מאוד, וברור לי שהשפיעה גם על השבת בבית שלי לאחר שנישאתי. היינו יושבים יחד, כל בני המשפחה, סביב שולחן השבת, והסעודה כללה לימוד ובעיקר הרבה שירה משפחתית של זמירות השבת. זה נתן איזשהו ממד מיוחד וגבוה לשבת".

הכנות, מתכונים ופינוקים

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"יש כל מיני סוגי הכנות. יש הכנות שמתחילות כבר מצאת השבת הקודמת – כמו כביסות וחשיבה היכן נהיה בשבת. מעבר לזה, אני לא מתכוננת לשבת מוקדם מדי. ברוך השם אני גמישה, ולא משנה לי גם אם אורחים מודיעים ברגע האחרון שהם מגיעים, כמובן כל עוד יש מקום ואין סיבה מיוחדת שלא. אני משתדלת שיהיו לי בבית מספיק חומרי גלם להוסיף ולבשל, במידה ויש אורחים נוספים שמעוניינים לבוא.

"את הקניות אני עושה בדרך כלל ביום רביעי או בחמישי, ואת רובם של הבישולים אני מכינה ביום שישי. יש לי שאיפה להתחיל בחמישי, אבל הכול תלוי בעומס של השבוע. בחורף, למשל, כששבת נכנסת מוקדם, אכין בחמישי את הדברים שלוקחים זמן".

תארי את התפריט השבתי שלכם.

"התפריט משתנה משבת לשבת, ומושפע מהמוצרים שהיו בחנות שערכתי בה את הקניות, וגם מאופי האורחים ומכמות האנשים. יש, כמובן, את המאכלים הקבועים. למשל, תמיד יהיה עוף בשבת, השינוי יהיה האם זה יהיה עוף עם תפוחי אדמה, עוף עם גזר או עוף עם ערמונים. גם דגים יהיו תמיד, וגם אורז, וכמובן הסלטים הבסיסיים. בחורף בדרך כלל יהיה גם מרק. 

"בגזרת האפייה, לפעמים אני מכינה לשבת עוגות יותר פשוטות, כמו עוגיות שוקולד צ'יפס, ולפעמים עוגות מושקעות יותר, כאלו שתהליך ההכנה שלהן הוא יותר מתמשך. בדרך כלל אני אוהבת שבשבת החלות והעוגות הן מאפה בית. במועדים מיוחדים אני מכינה ממולאים כמו קישוא ממולא, ארטישוק ממולא וגם בשר מיוחד".

איך נראה שולחן השבת אצלכם?

"שולחן שבת אצלנו נמשך שעות ארוכות. בליל שבת פותחים עם השירים שקודמים לקידוש: 'שלום עליכם', 'אשת חיל' והפיוט 'אזמר בשבחין'. אחרי קידוש וברכה על החלות, אנחנו מתחילים בסלטים ובמנה ראשונה. תמיד לפני המרק או לפני המנה העיקרית, נשיר זמירות. יש את הזמירות הקבועות כמו 'מנוחה ושמחה' ו'כל מקדש שביעי'. אחרי המנה העיקרית אנחנו שרים 'מה ידידות', 'י-ה ריבון', ו'י-ה אכסוף'.  אנחנו מקדישים הרבה זמן לזמירות ואוהבים אותן מאוד. בחורף בדרך כלל נקדיש יותר זמן, כי שבת נכנסת מוקדם וליל שבת ארוך יותר. בליל שבת בעלי אומר דבר תורה בעל פה, ומי מהילדים או האורחים שיש לו שאלה, הערה או תוספת אומר אותן. בשנים האחרונות, לפני ברכת המזון בעלי קורא הלכה מספריו של הבן איש חי. את המנה האחרונה אנחנו נוהגים להגיש לאחר ברכת המזון.

"בשבת בבוקר יש שינוי בשנים האחרונות ממה שהיינו נוהגים בעבר. כשהילדים היו צעירים, הם היו חוזרים עם בעלי מבית הכנסת ומיד התיישבנו לסעודה. היום, כשברוך השם המשפחה גדלה ויש הרבה נכדים צעירים וכל אחד עם העניינים שלו והשעות שלו, אז יש את 'מנהג הקידושים' כפי שבעלי קורא לו בחיוך. מאוד חשוב לו שכולנו נאכל ביחד, אז את הסעודה עם הפת אנחנו עושים יותר מאוחר, כדי שכולם יוכלו להיות נוכחים בה. בעלי עצמו מברך על הפת כשחוזר מבית הכנסת, כדי שלא יעבור זמן חצות היום.

"בחורף אנחנו משתדלים שהסעודה לא תהיה מאוחרת מדי, אך בקיץ זה יותר ברגיעה ובנחת. גם בסעודת שבת בבוקר יש לנו את השירים הקבועים, ואנחנו מתחילים בפיוט 'אסדר לסעודתא'. הבדיחה הקבועה של בעלי היא להסתכל בזמן הפיוט הזה בשעון ולשאול בחיוך: 'אני יכול להגיד בצפרא או שצריך לומר בפניא?', כי מילות הפיוט מדברות על סעודה ב'צפרא', בבוקר, ובשנים האחרונות אנחנו סועדים ב'פניא', בצהריים.

"בסעודה הזו אנחנו גם פותחים חומשים, ולומדים קטעים נבחרים. אנחנו משתדלים לחשוב מראש במה להתמקד בחומש – באילו פסוקים, שאלות ועל איזה רש"י, כשהמטרה היא שיהיה לימוד חי ומשותף לכולם. אחר כך אנחנו שרים את 'דרור יקרא' ו'ברוך א-ל עליון' ולפעמים פיוטים נוספים כמו 'יונה מצאה בו מנוח'.

"יש שיר שבעלי מקפיד לשיר בכל שבת בבוקר, והוא 'ממקומך מלכנו תופיע' בניגון קרליבך. האשכנזים אומרים את הקטע הזה בתפילה, ואילו אצל הספרדים הוא לא מוזכר ולכן בעלי משלים אותו בסעודה. כמובן, זה קשור מאוד גם למקום שבו אנחנו גרים. חלק מהילדים שלנו ממשיכים לשיר את השיר הזה גם לאחר שנישאו, בבתים הפרטיים שלהם, יחד עם 'אסדר לסעודתא'. כנראה שזה משהו שנכנס ללב".

מתכון שבתי מיוחד

סלט פלפלים אדומים:

טוחנים את הפלפלים ללא הגרעינים האדומים ועם כמה שיני שום במעבד מזון.

במחבת טפלון שמים מעט שמן זית ויוצקים את הפלפלים והשום.

מאדים על אש בינונית-נמוכה עד שהנוזלים מתאדים.

מוסיפים מעט פלפל שחור, מקררים ושמים בקופסה סגורה במקרר.