חדשות בארץ
נשיא המדינה: "קולה של צפירת הזיכרון הזאת הוא גם קול של אזעקת אמת שמצווה עלינו להתאחד ולהתלכד"
נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים בטקס המרכזי ליום הזיכרון שנערך בכותל המערבי בירושלים. הרצוג: "עלינו לחזק את יד מגיני ארץ קדשנו, כלשון התפילה, ולא חלילה להפך"
- שלומי דיאז
- פורסם א' אייר התשפ"ה |עודכן

ברחבת הכותל המערבי בירושלים נערך הערב (שלישי) הטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. בשעה 20:00 נשמעה צפירה בת דקה, ולאחריה הודלק נר הזיכרון על-ידי נשיא המדינה יצחק הרצוג.
את הלפיד להדלקת הנר הגישה לנשיא זהר הופמן, אלמנתו של רב-סרן במיל' יצהר הופמן, שנפל בקרב ברצועת עזה ב-31 בינואר 2024. בטקס משתתפים גם שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר.
נשיא המדינה קרא בנאומו לאחדות לאומית ואחריות הדדית. "השנה, אולי יותר מתמיד, קולה של צפירת הזיכרון הזאת הוא גם קול של אזעקת אמת שמצווה עלינו להתאחד ולהתלכד, לא להיקרא מבפנים, לא להחריב את הבית. קול שעולה שוב ושוב ושוב, כמו בכי נורא, כמו יבבה, כמו זעקה שקורעת שערי שמיים. על הנופלות והנופלים, הנרצחות והנרצחים. על הפצועים הרבים בגוף ובנפש. על אחינו החטופים, האהובים, המיוסרים, הנתונים בצרה ובשביה כבר למעלה משנה וחצי".
הרצוג אמר עוד: "יש לדור שלנו אחריות היסטורית, אחריות לשמור מכל משמר על הבית שלנו, על הנס היקר הזה, על מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. אחריות לעמוד בצו העליון שהורישו לנו אהובינו. אני עומד כאן היום, פסע מהמקום בו עשן האסמים הנשרפים נמהל בעשן חורבן הבית לפני אלפיים שנה - וזועק כנגד המשסים, המפלגים, המקטבים ושורפי האסמים: די. די לפלגנות, די לקיטוב, די לשנאה. אסור לנו להביא במו ידינו לחורבן הבית הלאומי שלנו".
"לא תאבי מלחמה אנחנו. להפך, השלום היה ויהיה הכמיהה הגדולה ביותר של עמנו ושל מדינתנו. אך לעולם לא נוותר, ולו לרגע, על חובתנו להגן על עצמנו ועל זכותנו ההיסטורית והטבעית להיות ככל עם ועם - עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית".
הנשיא פנה אל החטופים: "עם שלם מיוסר עד אין קץ. הפצע לא יגליד עד שתשובו אלינו. אני נשבע לא לנוח ולא לשקוט. כאן, במקום שבו נשבעים חיילינו להגנת המולדת ולחירות ישראל, גם אנחנו נשבעים. גם אני נשבע: לא לנוח ולא לשקוט אפילו לא לרגע. לפעול בכל הכוח ובכל דרך. לעשות עוד צעד ועוד צעד נוסף. עד שכולכם תחזרו. כולכם. עד האחרון שבכם".
הרצוג התייחס בנאומו למעמדם של גופי הביטחון בחברה הישראלית, ועל החובה לשמור עליהם מחוץ לכל מחלוקת פוליטית. לדבריו, "ברגע הלאומי המזוקק הזה, אני קורא להוציא את צה"ל מחוץ למחלוקות שקורעות אותנו. להוציא את שב"כ, המשטרה, המוסד, וכל כוחות הביטחון וביטחון הפנים מחוץ לכל מחלוקת. במיוחד בעת הזאת, עלינו לחזק את יד מגיני ארץ קדשנו, כלשון התפילה, ולא חלילה להפך".
הרמטכ"ל נשא דברים לאחר הנשיא. הוא פתח את נאומו במילות השיר "קול קרא והלכתי" של הצנחנית חנה סנש שהוצאה להורג במלחמת העולם השנייה, ואמר: "אותו הקול מהדהד באוזניהם של לוחמים ולוחמות, משרתים ומשרתות, בצה"ל, ובכל ארגוני הביטחון וההצלה, מאז ועד ימינו אלה. לעיתים מלווה אותך הקול, לאורכם של חיים שלמים. לעיתים, זהו קול פנימי שמתפרץ בן רגע, ויש שזהו קול ממשי – זעקה אנושית לעזרה".
זמיר אמר עוד: "לאורך שנות דור קרא הקול גם לכל אלה שהשלימו כבר את השירות הסדיר, אך לא את שליחותם. אנשי ונשות המילואים עזבו פעם אחר פעם בני ובנות זוג, ילדים, הורים, אחים ואחיות - חיי משפחה שלמים - והתייצבו לקריאה. גם ברגעים אלה ממש, הם מוכיחים שזוהי ליבת עוצמתנו, ומעוררים בנו גאווה עמוקה והשראה".
"'קול קרא והלכתי', קול עוצמתי, מוסרי, שאין בלתו. הקול עלה ב-7 באוקטובר מכל קצוות הארץ, וסחף אחריו חיילים ואזרחים, שהניחו מאחוריהם כל מחלוקת, והתייצבו כאיש אחד. זאת הייתה התנועה הטבעית, הציונית, היהודית, הישראלית, לנוע קדימה אל עבר הסכנה, אל המקום שבו נמצאים אחינו ואחיותינו, בעת צרה. קם לנו דור מופלא של לוחמות ולוחמים, עשויים ללא חת, בכל חזית, בעורף ובקו האש. אני פוגש אותם, עומדים כתף אל כתף, נחושים, מאוחדים, נשמעים לקול הקורא להם - מבינים את גודל השעה".
הרמטכ"ל פנה למשפחות החיילים והאזרחים החטופים בעזה. לדבריו, "קולכן נשמע. פניהם של יקיריכן נשקפים לנגד עיניי כל העת. חובתנו המוסרית, הלאומית, הראשונה במעלה, היא השבתם של החטופים והחטופות הביתה. לא ננוח ולא נשקוט. נמשיך לפעול בכל דרך עד שנשלים את המשימה הקדושה הזאת. עלינו לזכור - אנחנו במלחמה רב-זירתית על עצם קיומה של מדינת ישראל,.
"איראן ושלוחותיה פתחו במלחמה. הם מבקשים לחסל את הרעיון הציוני ולשלול את זכותנו לחיות כאן כעם חופשי וריבוני. אויבינו טעו בהערכת תגובתנו. כך גם חמאס טועה בנחישות שלנו להשיב את החטופים והחטופות ולהכריע אותו. שתי המשימות כרוכות זו בזו. נוסיף ונגביר את פעילותנו עד שנשלים את שתיהן. כמפקדו של צבא ההגנה לישראל, בעומדי כאן למרגלות אבני הכותל, אני נשבע, יחד עם כל חיילי צה"ל – להמשיך לממש את האחריות המוטלת עלינו: להגן על מדינת ישראל ולהבטיח את זכותנו לחיות כאן לעד – במדינה בטוחה ומשגשגת".