סיפורים אישיים
לא רק לימוד תורה: המסר המפתיע שהרב שטיינמן זצ"ל מסר בשארית כוחותיו
מרן הרב שטיינמן זצ"ל הגיע לישיבה כשהוא כמעט באפיסת כוחות, רק כדי למסור מסר אחד על קבלת האחר ודרך ארץ
- נעמה גרין
- פורסם ו' שבט התשפ"ה

הרב יהושע מישקובסקי, ראש ישיבת 'אמרי משה', סיפר על גדולתו של הרב שטיינמן הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל:
"פעם אחת, ביום הראשון של זמן 'אלול', יצא הרב שטיינמן לשיחת חיזוק בכרמיאל. כשחזר לבני ברק, היה מותש לחלוטין, כמעט באפיסת כוחות. אך למרות מצבו, הוא סירב לנסוע לביתו. 'אני חייב לומר דברי פתיחה לכבוד תחילת הזמן בישיבת 'ארחות תורה'', אמר, 'אני לא יכול לוותר על זה בשום פנים ואופן'.
כאשר הגיע לישיבה, נכנס לבית המדרש, ובשארית כוחותיו עלה לבמה כדי לשאת דברים. "האמת שאין לי כוח לדבר בכלל", פתח ואמר, "אבל אני מרגיש חובה לבוא ולומר לכם משהו חשוב מאוד…" הבחורים, שהבינו את גודל המעמד, הקשיבו בדריכות. מה יאמר להם הרב שטיינמן, שהגיע לכאן כשהוא כמעט קורס מרוב עייפות?
"'היות שהיום זה היום הראשון של הזמן', המשיך הרב שטיינמן, 'ויש כאן בחורים חדשים משיעור א' שעדיין לא מכירים את המקום, רציתי לעורר על כך שהבחורים הוותיקים יקבלו אותם בסבר פנים יפות, יראו להם איפה נמצא חדר האוכל, איפה מניחים את הגמרות אחרי הלימוד, ואיפה נמצא הברז. זו האחריות שלכם - לדאוג שהם ירגישו כאן בבית'.
הרב שטיינמן סיים את דבריו וירד מהבמה. לא על סדרי לימוד הוא דיבר, לא על התעלות רוחנית או השקעה בלימוד, אלא על הדבר הפשוט והבסיסי ביותר: להיות בני אדם.
המשיך הרב מישקובסקי בסיפורו: "כמה חודשים לאחר מכן, זמן קצר לפני הסתלקותו, חזר הרב שטיינמן והדגיש שוב את אותו מסר. "לקראת ראש חודש אלול תשע"ז, כשהיה כבר חלוש מאוד ומחובר למכשירים רפואיים, נכנסתי אליו כדי לבשר לו שהישיבה שהקמנו בעמל רב, 'אמרי משה', הולכת וגדלה, וכבר יש בה שני שיעורים. ביקשתי ממנו מסר לתלמידי הישיבה לרגל תחילת הזמן.
הרב שטיינמן, שכבר דיבר בקושי, התעורר לפתע, חיזק את קולו ואמר בבהירות: "תגיד לשיעור ב' שיתנהגו יפה עם שיעור א'. שיתייחסו אליהם בכבוד, כשווים בין שווים. ולשיעור א' תגיד לנצל כל רגע, לא לבזבז את הזמן".
"זה היה המסר האחרון של הרב שטיינמן לתלמידי הישיבה. זה היה השיעור הגדול ביותר שלימד אותנו – יותר מכל פלפול, יותר מכל סוגיה סבוכה, יותר מכל חידוש: לדעת להסתכל על השני, לראות אותו, לעזור לו, לתת לו הרגשה שהוא שייך. כי זה לא רק לימוד תורה, זו דרך חיים", סיים הרב מישקובסקי את דבריו.