כשהכל קורס: כשהבית לא נראה כמו התמונות בכתבות - טור אישי חשוף עם מסר מעודד

כמי שכותבת תדיר על סדר, ארגון, ניקיון וכמובן עיצוב הבית, יש לי קונפליקט תמידי.  מצד אחד אני נהנית מאוד מהכתבות האלו, אוהבת לקרוא כאלו וכותבת אותן פעמים רבות כתמריץ לעצמי. ומצד שני, אני מכירה מקרוב מאוד את הצד האפל, לכאורה, של ימים שבהם הבית נראה כאילו עברה בו רוח סערה, ואין שום כוח או רצון "להעביר ניגוב". לכן חשוב לי מאוד לכתוב את הטור הזה, ולהגיד בפה מלא: יש פעמים שהכל קורס.

את מוזמנת לקרוא את המילים האלו שוב ושוב כדי להבין שאת ממש לא לבד:

לא תמיד אפשר להצליח לתחזק בית מסודר. לא תמיד אפשר ליישם את הטיפים מהכתבות, לא תמיד אפשר "לא להשאיר כלים בכיור". לא תמיד אפשר להתעורר לבית נקי נעים ורענן, כזה שאורגן בזריזות ערב קודם במרץ. לא תמיד הכל מסודר ונקי.

לצערי, אני רואה נשים אחרי לידה, טרוטות עיניים, עייפות ומותשות, שנאבקות להשליט סדר בבית, כשכל מה שהן באמת צריכות לעשות זה לישון, ועדיף כמה שיותר. לא תורמות למצב דמויות משפחתיות ביקורתיות (חמות, אמא, אחות או אפילו בעל), שמוסיפות הערות ארסיות על מצב הבית במקום להושיט עזרה.

שוחחתי לא מזמן עם חברה מדהימה, מוכשרת, חכמה ועתירת הישגים שחשפה בפני את האמת: היא מרגישה תחושת כישלון מתמשכת בגלל העובדה שלא תמיד היא מצליחה לשמור על בית מתוקתק. לצערי, אני מבינה מאוד את התחושה, כיוון שחוויתי אותה מספר פעמים בחיי בתקופות שונות, בעיקר אחרי לידות. כנשים, נדמה שמצופה מאיתנו לעמוד בסטנדרטים בלתי הגיוניים של שמירה על בית נקי ומסודר, הכנת ארוחות כיד המלך, טיפול בילדים וכמובן יציאה לעבודה במקביל. איך אפשר להחזיק הכל? וכמובן, מי אמר  שצריך להחזיק?

1. קחי עזרה

עם השנים הבנתי שאני לא יכולה ולא צריכה לרצות אף אחד חוץ ממני. נניח שבית מסודר ונקי חשוב לך מאוד. כמה מאוד? זה בנפשך ממש – את צריכה לראות סדר וארגון מול העיניים כדי לשמור על שלווה? אני יכולה להזדהות עם זה. יחד עם זאת, את מבינה שיש לך בית מלא בילדים ברוך השם, ואין שום סיכוי שהבית יישאר מסודר לאורך זמן. זה לא תמיד תלוי בך! מה כן תלוי בך? אם, למשל, חשוב לך ניקיון של פינות מסוימות בבית, ואת יודעת שאין שום סיכוי להגיע לפינות האלו במאה הקרובה, הפתרון ההגיוני היחיד שנותר הוא פשוט לקחת עזרה.

נכון, אמא שלך תקתקה הכל לבד וטיגנה שניצלים בעיניים עצומות תוך כדי טיפול בתאומים. אז מה? מי אמר שאת חייבת לעשות אותו הדבר? (ומי אמר שהיא לא שילמה מחיר רגשי על כך?! נקודה למחשבה).

עוזרת בית פעם בשבועיים (או יותר, כמובן, בהתאם ליכולת הכלכלית), יכולה להיות הצלה עבור אמא לקטנים, לגדולים, ואפילו עבור אמא עם תינוק אחד (יש כאלו שתינוק ראשון קשה להן יותר משבעה קטנטנים. כך זה היה אצלי, בכל אופן). בקיצור – הגיע הזמן לעשות "חישוב מסלול מחדש", ולהבין שאת לא יכולה ולא צריכה לעשות הכל לבד (ואני לא מדברת כאן על זה שהילדים צריכים וחייבים לעזור, זה ברור מאליו, אבל לא תמיד יוצא לפועל כמו שאנחנו מצפות). אין לך כסף לקחת עזרה? אפשר לדבר ולהסביר את המצב למשפחה קרובה, לשתף בקושי. אפשר לשבת, לחשוב ולראות היכן אפשר לחסוך מעט על מנת לאפשר עזרה, ולראות בכך השקעה בבריאותך.

2. אצלה הכל מושלם

מכירה את המושלמת שמסתובבת עם עגלת סילבר קרוס נוצצת, שיירה של ילדים מתוקתקים אחריה, כולם לבושים הוד והדר והיא מחייכת לתינוק מבריק בעגלה?!  עוד רגע היא תיכנס לבית המושלם והנקי שלה, שבו סיר מרק על הגז, וירקות חתוכים ב-5 צבעים על הצלחת. היא תספר לילדים שלה 10 סיפורים לפני השינה, ואחר כך תשב לצבוע את השער למחברת של הבכורה. מובן שלפני השינה היא תנקה את הבית באופן יסודי, ובבוקר היא תצא לעבודה בחיוך אחרי שישנה לילה שלם, כי אף אחד מהילדים שלה לא העיר אותה בלילה. מושלם, נכון? ובכן, זה אכן מושלם וכמובן דמיוני לחלוטין, כיוון שהאמא הזאת כלל לא קיימת. בדמיונות שלך היא אכן חיה ונושמת, אך בפועל אין אישה אחת עלי אדמות שהכל אצלה מושלם, ובקיצור – צאי מהסרט.

כלל חשוב שלמדתי עוד לפני שהבנתי את הצורך בלקיחת עזרה הוא – לא מסתכלים מסביב. אף אחת לא עוברת את הניסיון שלך, אף אחת לא בנעליים שלך, וכמובן לעולם לא תהיה.

3. הבית מבולגן? את עדיין מדהימה!

קחי לך משפט חשוב ושנני אותו: אני טובה איך שאני, בלי קשר לסדר או לבלגן בבית שלי. חכמינו זיכרונם לברכה כתבו לנו לפני אלפי שנים:  "אם אין אני לי מי לי". כדי שאחרים יראו בך את כל המעלות המדהימות שיש בך, את חייבת, פשוט חייבת למצוא נקודות טובות בעצמך. שבי ועשי לך רשימה, אם צריך, של כל הדברים שאת טובה בהם, של כל המעלות והדברים הנפלאים שיש בך. זה אולי לא מה שיגרום לבית להיות מסודר, אבל בהחלט ישפר לך את מצב הרוח. וכשמצב הרוח משופר, תוכלי לקבל החלטות חכמות שיעזרו לך בהמשך (לקחת עזרה, למשל...).

4. לסדר כמו שאת רוצה

ולסיום, חשוב לדעת שלא כל שיטת סדר וארגון מתאימה לכל אחת. נכון, ישנן לא מעט שיטות ארגון ברחבי הרשת. אבל מי אמר שהן נכונות לך? מניסיון אישי, אני יכולה להעיד שלקח לי לא מעט זמן להבין איך נכון ולא נכון לי לארגן. ישנה שיטה שעוזרת לאבחן איזה טיפוס "מארגן" את, וכתבתי עליה באריכות כאן. כדאי מאוד לקרוא ולחקור בנושא.

לדוגמא: אדם שהוא טיפוס ויזואלי יתקשה מאוד מול אדם שהוא טיפוס "מחביא". אצל המארגן הוויזואלי הכל מונח על דלפקים ושידות, ואצל המחביא – הכל בתוך קופסאות וארונות. מטבע הדברים, לשניהם צריכה להיות שיטת סדר וארגון שונה לחלוטין, וכדאי מאוד ללמוד על הנושא, ולו כדי  להרפות מהדרישות הבלתי הגיוניות שיש לך כלפי עצמך.

המילים האלו נכתבו אחרי שיחות עם כמה וכמה נשים על הנושא. דווקא כמי שכותבת במדורי סדר, ארגון והום סטיילינג, היה לי חשוב להביא קול שפוי ואמיתי. קול שמציג את המציאות כמו שהיא: הכתבות נחמדות, מועילות ומלאות בטיפים נפלאים אבל לא תמיד אפשר ליישם אותן. לפעמים כדאי לשכב על הספה, מוקפת בצעצועים, כלים בכיור ובגדים על הרצפה, לעצום עיניים ופשוט לנוח (או לתת למישהו אחר לעשות את העבודה במקומנו, כאמור). מחר יום חדש.

הכתבה נגעה בכן? אשמח לשמוע מה דעתכן. כתבו לי בתגובות.