כתבות מגזין

"זה היה מדהים. שבעה אנשים קרעו את כרטיסי הטיסה והודיעו: 'אנחנו נשארים בארץ'"

מה גרם לשושנה בכר לעזוב את פריז ולעלות לישראל, איך היא מצאה את החיבור ליהדות, ואיך דווקא בתקופת מלחמה היא חוותה מסע מטלטל שהסתיים במגורים בעיר הקודש? מסע של אמונה

שושנה בכרשושנה בכר
אא

כשנכנסים לביתה הירושלמי של שושנה בכר, בית שבו היא מתגוררת בארבעים השנים האחרונות, נראה שהיא חלק בלתי נפרד מהנוף האנושי של העיר. החמימות והפשטות שובות לב, והחיבור שלה לירושלים נראה כה טבעי ומושרש. אולם, מאחורי החזות הביתית מסתתר סיפור מדהים על מסע חיים מטלטל, שהוביל את שושנה ממרחק עצום מחיי תורה ומצוות, אל חיק היהדות האותנטית. למעשה, עד שעלתה לארץ אפילו את השפה היא לא הכירה.

"נולדתי וגדלתי בפריז," מספרת שושנה, "בבית שהגדיר את עצמו כיהודי-ציוני, אך בפועל היה מנותק לחלוטין משמירת מצוות והלכה. חיינו היו ספוגים באווירה הפריזאית, עיר של חופש וגבולות פרוצים, רחוקים כרחוק מזרח ממערב מהתורה. היום, במבט לאחור, אני מבינה שרק נס גלוי, סייעתא דשמיא עצומה, יכלה להוביל אותי מתוך אותם חיים אל שמירת תורה ומצוות. זה פשוט לא נתפס, לא הגיוני בעליל".

 

פריז (צילום: shutterstock)פריז (צילום: shutterstock)

יהדות בפריז

"ההיכרות הראשונה שלי עם היהדות הייתה בגיל 12," ממשיכה שושנה בסיפורה. "אמנם ההורים שלי לא ידעו הרבה על היהדות, אך אמא אמרה לי: 'שמעתי שבגיל 12 עושים משהו, אז בואי אשלח אותך לבית הכנסת ליד הבית'. שם גיליתי לראשונה שיש מושג כזה אותיות בעברית. בתחילה למדתי את אותיות הא"ב, ואחר כך התחלתי להתעניין בהלכות ובמצוות. בהמשך הגיעה שמירת שבת. הייתי מסתגרת בחדר שלי ועורכת שולחן שבת, כשההורים שלי וכן אחי ואחותי נשארים בחוץ, ומתעסקים במה שמתחשק להם. האמת היא שהרגשתי די בודדה באותה תקופה."

באחד הימים, כששושנה הלכה לקנות בשר כשר בחנות היחידה באזור שמכרה מוצרי מזון כשרים, היא גילתה שם מודעה גדולה שבה נכתב שעומדים להקים מרכז גדול של יהדות.

"התקשרתי למספר הטלפון שהופיע במודעה", היא מספרת, "והתברר שליח חב"ד שהגיע למקום לאחר שהרבי מליובאוויטש אמר ש'בפריז יהיה מרכז גדול של יהדות'. השליח הסביר לי על המצוות החשובות ביהדות, גם השיב על שאלות שהיו לי ולבסוף הזמין אותי לביתו לסעודות שבת, כשהוא מסביר לי שלא טוב שאהיה לבד. כך התחלתי להגיע בקביעות לבית חב"ד, ובתוך זמן קצר כבר הקפדתי על שמירת מצוות באופן מלא".

איך הגיבו לכך הורייך?

"אבא שלי לא אהב, בלשון המעטה, את כל הכלים שהבאתי הביתה, בטענה שרק בהם אני יכולה להשתמש, ואת ההקפדה שלי על אוכל שונה משלהם. אמא אמנם לא הסכימה עם הדרך שבחרתי, אבל היא הבינה אותי ואפילו הציעה שנביא את שליח חב"ד שיכשיר לנו את המטבח, ושהיא תקנה בשבילי רק מוצרים כשרים.

"אבא שמע על כך והתעקש שלבשר כשר אין טעם טוב, אך באחד הימים אמא החליטה לעשות ניסיון – היא קנתה בשר כשר, בישלה אותו היטב והגישה לאבא. הוא נהנה והחמיא מכל הלב, וכששאל: 'איפה קנית את זה?' היא סיפרה על החנות הכשרה. מאז גם הוא לא העיר שום הערה".

 

ירושלים (צילום: shutterstock)ירושלים (צילום: shutterstock)

מסע לירושלים

למרות ששושנה מצאה את עצמה כשהיא מתקרבת ליהדות ולמסורת, היא לרגע לא העלתה בדעתה לעלות לארץ. "להיפך," היא מציינת, "כשהייתי בת 19 תכננתי דווקא לטוס לניו יורק, כדי לקבל דולר מהרבי מליובאוויטש. כרטיס הטיסה לאמריקה היה יקר מאוד, אבל זה היה חשוב לי, אז החלטתי לטוס.

"אלא שממש בערב הטיסה פגש אותי מישהו בבית חב"ד וסיפר לי על תוכנית ייחודית של טיול לארץ ישראל, בהדרכתה של 'התנועה לעלייה'. הוא הסביר לי שהעלות סמלית בלבד, ובאותו רגע הרגשתי איך שהסקרנות מתעוררת בי, והרצון להגיע לארץ היה כל כך חזק ומוחשי.

"זה גרם לכך שעזבתי את העבודה שהייתה לי כמזכירה בכירה של שני פסיכולוגים, וטסתי לארץ על אף שהיה זה בימי מלחמת לבנון הראשונה. לא פחדתי, האידיאל גבר על הכל. הקבוצה שאליה הצטרפתי הורכבה מעוד הרבה צעירים וצעירות - כולם ילידי צרפת, וזה היה מחזה מאוד יוצא דופן בימי המלחמה, לראות אוטובוס שלם של תיירים המגיעים לטייל.

"לשמחתי הרבה ובסייעתא דשמיא גדולה זכינו למדריך מקצועי ביותר שהוביל אותנו ונתן הדרכה מרתקת. הוא הסביר לנו שהוא 'לא לוקח אותנו ראשית כל לכותל, כמו שאר המדריכים', כי הוא רוצה שנגיע לכותל רק אחרי שנחווה עוד קצת את היהדות ונתחבר אליה. כתחליף לכך הוא בחר לקחת אותנו לאלוני ממרא, שם בעצם התחיל התנ"ך עם אברהם אבינו. אחר כך ביקרנו במערת המכפלה, בקבר רחל, בקברי צדיקים בצפת ובמירון, ובעוד אתרים היסטוריים מרתקים.

"המדריך, שהתנהל באמת באופן ייחודי, ניצל את הנסיעות הארוכות כדי להתיישב על יד כל אחד מהנוסעים באוטובוס ולפתוח איתו בשיחה, כשהוא מתעניין בחייו, וגם מנסה לעזור לו באופן מעשי. כשאחת הבחורות סיפרה לו שהיא למדה סיעוד, הוא הציע לה: 'תישארי בארץ ואסדר לך עבודה בשערי צדק'. לנוסע אחר שהיה ערב גיוס לצבא צרפת, הוא הודיע: 'אתה נשאר בארץ ולומד כאן מקצוע', וכך הוא המשיך לעבור מנוסע לנוסע, כשבמיומנות הוא מצליח לגרום לכולנו להתאהב בארץ, וגם אם לא להחליט שעוברים לגור בה, לפחות לחשוב על האפשרות הזו.

"כשהוא הגיע אליי הודעתי לו מראש שאני חוזרת לצרפת וחבל על המאמצים, אבל כשהוא ראה שאני כרויה לשמוע, הוא הודיע לי: 'מחר נגיע לבית הספר של הפרופ' יהודה ליאון אשכנזי המכונה 'מניטו', ותיכנסי יחד איתי למשרד שלו'. לא הצלחתי לסרב, וכך אכן היה. ביום המחרת הגעתי לבית הספר של הרב אשכנזי, האזנתי לשיעורים ופתאום הרגשתי בבת אחת שההכרה ביהדות מכה בי באופן ברור, פתאום הבנתי את הזהות היהודית שלי וקלטתי שלמרות שהמשפחה שלי גרה בצרפת, יבוא בקרוב יום בו כולנו נשאף להיות בארץ ישראל, כי זהו המקום של כל היהודים.

"באותה הזדמנות ערך לי הפרופ' הרב מניטו היכרות עם בית הספר, ועם תוכנית לימודים מיוחדת שנועדה לאפשר לנשים ובנות מצרפת ללמוד על ההיסטוריה היהודית במשך שנה, להיחשף לשפה העברית, ולשוב לבתיהן עם ידע רב יותר וקשר חזק יותר לארץ ולמסורת. הייתה גם מטרת על לפרויקט והיא שליחת נציגים לצרפת שילמדו את הנושאים האלו ויפיצו אותם הלאה. התוכנית הזו לא התאימה לי באותו זמן, כי לא עמדתי בקריטריונים של הקבלה, אבל החשיפה הזו ריתקה אותי מאוד.

"בינתיים הגיע הטיול לסיומו, וכפי שהמדריך הבטיח לנו – התחנה האחרונה הייתה בכותל המערבי, שם ציפה לנו מעמד מדהים, כאשר שבעה אנשים מתוך אלו שהשתתפו בטיול לקחו את כרטיס הטיסה שלהם וקרעו אותו, כשהם מבהירים לכולנו שהם נשארים בארץ. אני לא נמניתי עליהם, אך למרות זאת לא חזרתי עם כולם בטיסה, כיוון שנשארתי עוד קצת אצל דודה שלי בארץ.

"למחרת בבוקר, למרבה ההפתעה, קיבלתי שיחת טלפון מהרב פרופ' מניטו שביקש לבשר לי שהתפנה להם מקום אחד בפרויקט, והוא עומד לצרף אותי. זו הייתה הפתעה גדולה מאוד, כי היה ברור לי שאני חוזרת לצרפת, וממשיכה בעבודתי כמזכירה בכירה. לשמחתי בדיוק אחותי סיימה את לימודיה והתפנתה כדי להחליף אותי בעבודה, וכך ידעתי שאני יכולה ללמוד בארץ, כשהתפקיד החשוב שמור לי בחו"ל".

 

סגירת מעגל

דרכה של שושנה עברה לאחר מכן במספר מוסדות, ביניהם בית ספר מעיינות ומכון אורה, שבאותם ימים הוקמה בו קבוצה ראשונה של בעלות תשובה דוברות צרפתית. "במקביל ללימודי הקודש התמחיתי גם בלימודי הוראה בעברית ובאנגלית", היא מספרת. "שנתיים לאחר מכן החלטתי לעשות עלייה באופן סופי, מתוך רצון ברור שהילדים שלי ייוולדו בארץ, והם יהיו צברים. החלום הזה ברוך השם התגשם, וכיום לא רק שארבעת ילדיי הם צברים, אלא כך גם הנכדים שלי".

את בעלה הכירה שושנה זמן קצר לאחר מכן, והם החליטו להתגורר בשכונת תלפיות בירושלים, אך בהמשך הרגישו שברצונם לחזק קהילות המצויות ביישובים, וכך עברו להתגורר ביישוב נוקדים, כששושנה עוסקת בפעילות במקום ואילו בעלה לומד רבנות בעיר אפרת הסמוכה.

מהר מאוד עברה שושנה ליזום בעצמה מפגשים מחזקים ומקרבי לבבות. "הקמתי עמותה של בוגרי לימודי הוראה לדוברי צרפתית, ובמקביל התחלתי להשקיע בהקמת עסק לארגון נופשים. עם הזמן התחלתי ליזום 'נופשי בריאות' ייחודיים מאוד, עם תנאים בריאים וטיפולים מפנקים. הנופשים הללו הפכו למבוקשים ביותר, ובמשך כמה שנים היה לפעילות הזו ביקוש רב.

"נכון להיום אני ממשיכה לפעול ולרכז תוכניות, ובמקביל מארחת קבוצות בביתי בירושלים, מעבירה סדנאות, וכמובן גם סבתא בכוננות, משתדלת לעזור בשמירה על הנכדים ככל שיכולה".

לשושנה יש גם סגירת מעגל מרתקת לסיפור: "זכיתי להעלות את ההורים שלי לארץ לפני יותר מ-30 שנה", היא מציינת. "הם הגיעו לכאן בסביבות גיל 60, ושניהם נפטרו בתקופה האחרונה. אבא נהג לומר: 'אני לא מבין למה כולם באים לארץ בארונות, המטרה אינה למות בארץ אלא לחיות בה',  ואני רואה זאת כצוואה ומממשיכה לעשות כל שביכולתי כדי לסייע לעוד יהודים לעלות מצרפת לארץ הקודש, כי היא באמת המקום הטוב ביותר עבור כולנו".

הצטרפו לעולם הילדים וקבלו את ספרו של הרב זמיר כהן "המדריך המלא לחינוך ילדים" וספר ילדים נוסף מתנה >>
תגיות:עלייהפריזירושלים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

פירותיך מתוקים לט"ו בשבט

29₪לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת מדע - האנימטור

לגו המקדש

סכו"ם זהב שחור מט 24 חלקים

ספר דניאל עם פירוש "נזר חזיונות" - הרב זמיר כהן

גביע קריסטל מהודר בבא סאלי

קנקן לתה מזכוכית עם מסננת

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה