כתבות מגזין

האור שבחושך: האמן שנלחם בעזה ומצייר את הניצחון

מתן סקופסקי מצא את עצמו נלחם בעזה ומנציח את חוויותיו הקשות באמצעות ציור. ציוריו הליליים, שנולדו מתוך החושך של המלחמה, הפכו לתערוכה עוצמתית המוצגת בכנסת ומספרת על כוחה של היצירה, ועל האור שמנצנץ ברגעים הקשים ביותר

מתן סקופסקי עם אחד הציורים בתערוכה בכנסתמתן סקופסקי עם אחד הציורים בתערוכה בכנסת
אא

שום דבר לא הכין את האמן מתן סקופסקי לכך שדווקא היצירות שהוא יצייר בזמן המלחמה יהפכו לתערוכה המיוחדת ביותר שלו, שתוצג בכנסת ושתיתן כוח לכל כך הרבה אנשים. אבל גם שום דבר לא יכול היה להכין אותו לכך שבשנה האחרונה הוא ימצא את עצמו שוב ושוב במילואים, כשהוא נלחם במעוזים המסוכנים ביותר בתוך עזה.

הוא בן 27, אך מאז גיל 12 עוסק בציור וביצירה. "למדתי את המקצוע בארץ וגם בפירנצה שבאיטליה", הוא מספר, "במקביל לכך אני מסיים בימים אלו לימודי קולנוע בסם-שפיגל, ומבחינתי ראיתי את עצמי ממשיך להתמקצע בתחום ולעבוד בו".

אלא שכמו את כולנו, גם את סקופסקי תפסה המלחמה באופן בלתי צפוי, ושינתה לו את התוכניות מן הקצה לקצה. אבל דבר אחד היא לא יכלה לקחת ממנו: את האהבה הגדולה לציור. זו גם הסיבה שתוך כדי שירות המילואים הממושך, הוא מצא את עצמו ממשיך לצייר במרץ, כשהוא בוחר להעביר את החוויות שעבר בימי המלחמה אל מרכז היצירה.

 

"הפעם הראשונה בה הרגשתי פחד". ביער שמעוני"הפעם הראשונה בה הרגשתי פחד". ביער שמעוני

כפר עזה מכיוון היםכפר עזה מכיוון הים

כביש 232כביש 232

ציור מתוך פחד

"התגייסתי בצו 8 כבר בשמחת תורה", הוא חזור אל ימיה הראשונים של המלחמה. "בשבוע הראשון נלחמנו במחבלים בקיבוצים, ואחר כך בתוך עזה. האמת היא שזו הייתה תקופה די מבלבלת בשבילי, וקשה לי לזכור אותה לפרטי פרטים. אבל יש רגע אחד שאני זוכר בצורה צלולה - לילה, הטנקים נעצרו, ועמדנו מתחת לעצים. עד אז לא היה זמן להרגיש, ופתאום נפל עליי פחד שלא הכרתי לפני כן. זו הייתה הפעם הראשונה בה הרגשתי עד כמה שלחושך יש משמעות על התחושות שלי. זה עשה לי משהו.

"המשכנו להילחם גם בשבועות הבאים, וכשחזרתי מהסבב הראשון במלחמה, חזרתי סוף-סוף לצייר. באותם ימים יצאתי אל הרחוב, וכפי שאני רגיל תמיד לקחתי איתי את כלי הציור, ומצאתי את עצמי מתיישב עם כן הציור, הצבעים והמכחולים. מצאתי את עצמי מצייר נוף לילי, ולבסוף, כשבחנתי את הציור בסטודיו – נדהמתי מהתוצאה. הבנתי שתפסתי משהו אמיתי, הציור היה ממש אחר ממה שתכננתי והוא ריגש אותי.

"מאז התחלתי לבנות עוד ציורים וקומפוזיציות שמנסות לגעת במה שתפסתי, ולשאול את עצמי: 'איך מציירים חושך? איך מציירים אור בחושך?' כשהשאלה אינה רק פרקטית מבחינת הטכניקה, אלא גם נוגעת למהות של העניין, כי אי אפשר שלא לחוש בשנה ורבע האחרונות את החושך שעוטף את כולנו, אך גם אי אפשר להתעלם מהאורות שמנצנצים בו.

"ככל שציירתי יותר, קיבלו הנופים הליליים שמות. הכביש הראשי שציירתי הפך לכביש 232, האורות של הישוב מרחוק שציירתי נהפכו לכפר עזה מכיוון הים. ויש גם את הציור של 'יער שמעוני' שבעוטף, שהוא מבחינתי ציור הדגל של התערוכה, כי בו חוויתי את הפחד הראשון באותו שבוע של פרוץ המלחמה, שם התחלתי להבין מהו חושך".

 

הגלריה של סקופסקיהגלריה של סקופסקי

חלום של גלריה

לאחר פנייה של אוצרת התערוכות בחדר ועדת החינוך יהודית גידלי, התפנה סקופסקי לצייר ציורים נוספים לתערוכה ואף העניק לה את השם "נוף לילי". בהמשך הוצגה התערוכה בכנסת, וזכתה לתגובות מרגשות ונפלאות במיוחד.

אלא שמהר מאוד מצא את עצמו סקופסקי שוב חוזר למילואים, הפעם בבית חאנון, ולאחר מכן כשהוא פועל להרחבת ציר נצרים ברצועת עזה.  לדבריו, המעבר בין המילואים לחיים האזרחיים לא היה פשוט, ועוד יותר לא היה פשוט לשוב להילחם בחזרה. "אבל כשהשתחררתי שוב, בין הסבב השני לשלישי, החלטתי שאני מנצל את הימים לצורך הגשמת חלום נוסף – הקמת גלריה", הוא מספר. "זה חלום שמסתובב איתי כבר זמן רב, כשאני מתכנן לפתוח גלריה שתציג ציורים שלי לצד ציורים של ציירים אחרים שאני מעריך.

"בתחילה חשבתי לחכות לסיום המלחמה, אבל מהר מאוד הגעתי למסקנה שחלק מהניצחון שלנו הוא לא רק צבאי אלא גם מעשי. כי ברגע שאנו ממשיכים את החיים לצד המלחמה, זה כשלעצמו ניצחון. לכן ניצלתי כל רגע פנוי לצורך הקמת הגלריה, וגם בתוך המלחמה ממש – בכל פעם כשהייתה לי חופשת התרעננות קצרה, לא נחתי לרגע, אלא עבדתי על הקמת הגלריה ברחוב דרך בית לחם בירושלים, שבשלב זה מציגה בעיקר ציורים שלי, אך בהמשך אני מתכוון להציג בה גם יצירות של אמנים נוספים. ההשקה החגיגית צפויה להתקיים בחודש הבא".

אבל איך אתה מוצא את הזמן כדי להשקיע בכך?

"כלוחם מזדמן לי לשוחח לא פעם עם לוחמים נוספים שנמצאים בתפקידים בכירים מאוד, ומסתובבת בינינו אמרה מעניינת שאומרת כי 'לאדם שעושה הרבה יותר קל לעשות דברים מאשר לאדם שאינו עושה', ואני מזדהה איתה מאוד. כי דווקא בגלל שאני מצוי כל הזמן באדרנלין גבוה בזמן הלחימה זה גורם לי להיות מואץ ודרוך גם בזמני חופשות, וכך להשקיע יותר ולא לנוח עד שהגלריה תהיה מוכנה לחלוטין בעזרת ה'".

(צילום: אמיתי רוזנברג)

תגיות:ניצחוןצייר

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

פירותיך מתוקים לט"ו בשבט

29 ₪לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת מדע - האנימטור

לגו המקדש

סכו"ם זהב שחור מט 24 חלקים

ספר דניאל עם פירוש "נזר חזיונות" - הרב זמיר כהן

גביע קריסטל מהודר ללא רגל "בבא סאלי"

קנקן לתה מזכוכית עם מסננת

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה