שלושה שלבים פשוטים שיביאו את עבודת ה' שלך למקום חדש לחלוטין: אל תפספס

פירושו של רבנו בחיי על חובות הלבבות והאברים מעלה תובנה עמוקה לגבי תפקיד האדם בעבודת ה'. הוא מדגיש את הצורך בשלושה שלבים הכרחיים במעשי מצווה או עבירה: בחירה בלב, כוונה נחושה, והבאת המעשה לכלל ביצוע. רבנו בחיי מחדד את חשיבות הבחירה החופשית בעבודת ה', המהווה יסוד שעליו הוטל אחריות האדם, תוך שהוא מבדיל בינה לבין ההשלמה של המעשה, התלויה בגורמים חיצוניים ובסיוע האל.

כותב רבנו בחיי:

"ופירוש החלק הרביעי, בענייני חובות הלבבות והאברים שהאדם מתייחד בתועלתם ונזקם. וזה כצום וכתפילה וכסוכה וכלולב וכציצית ושמירת השבת והמועדים, והמנע מן העבירות.

וכל חובות הלבבות לא תעבורנה אל זולתו, ותועלותם וניזקם מיוחדים בו מבלי שאר בני אדם, ואופני יושר הביטחון בכולם על האלוקים יתברך מה שאני מבאר אותו. ומאלוקים אשאל להורות אותי האמת ברחמיו".

מבאר הלב טוב:

ופירוש הביטחון הנכון שיש להשתמש בו בחלק הרביעי, הכולל את החובות המוטלים על הלבבות ועל האברים הנוגעים אליו בלבד, ולא יוצא למישהו אחר ולא תועלת ולא נזק ממה שהוא מקיים אותם או עובר עליהם, כגון: הצום, התפילה, מצוות סוכה, לולב, ציצית, שמירת שבת ומועדים, ולהימנע מעשות עברות, וכן כל החובות המוטלים על הלבבות, שכולם אינם נוגעים לאחרים, והתועלת או הנזק היוצא ממה שהוא מקיים אותם או עובר עליהם נוגע אליו בלבד ולא לשאר בני אדם, הצורה הנכונה של הביטחון על האלוקים בכל מה שנוגע לחובות הללו, היא זו שאבאר, ומהאלוקים אבקש להורות לי ברחמיו את האמת.

כותב רבנו בחיי:

"והוא, כי מעשי העבודה והעבירה לא יתכנו לאדם כי אם בהיקבץ שלושה דברים:

האחד הבחירה בליבו ובמצפונו,

והשני הכוונה וההסכמה לעשות מה שבחר בו,

והשלישי שישתדל לגמור המעשה באבריו הנראים ויוציאהו אל גדר המעשה.

ומה שאינו נעלם ממנו בהם, כבחירת העבודה והעבירה והכוונה וההסכמה על המעשה, הביטחון על האלוקים בזה טעות וסכלות. כי הבורא יתברך הניח ברשותנו בחירת עבודתו והמרותו, כמו שאמר (דברים ל) ובחרת בחיים. ולא הניח ברשותנו השלמת המעשה בעבודה ובעבירה, אלא בסיבות שהם חוץ לנו מזדמנות לקצת העתים ונמנעות בקצתם".

מבאר ה"לב טוב":

פעולת המצווה או העברה, אי אפשר לאדם לעשותה, אלא בצירוף שלושה דברים:

א. שליבו ומצפונו יבחר באותה פעולה.

ב. שיחליט ויתבונן לעשות את הפעולה שבחר בה.

ג. שישתדל להוציא את הפעולה לפועל על ידי איבריו הגלויים, ולהביא אותה לכלל מעשה.

ובשני הדברים הראשונים, שלא נעלם מאיתנו כיצד עלינו לנהוג בהם, דהיינו בבחירה במצווה או בעברה, ובהחלטה ובכוננות לעשות אותה, בדברים אלה הביטחון על האלוקים הוא טעות וטיפשות, שהרי הבורא יתברך מסר את הבחירה לעבוד אותו או להמרות אותו לרשותנו אנו, כמו שכתוב: "ובחרת בחיים". והדבר שכן יש לבטוח על ה', הוא הדבר השלישי, דהיינו בהשלמת פעולת המצווה או העברה, מפני שהבורא לא מסר את הדבר הזה לרשותנו, אלא הוא תלוי בגורמים שאינם בידינו, שלפעמים הם מצויים לאדם, ולפעמים אין הם מצויים לו.

ממשיך רבנו בחיי:

"ואם יבטח על האלוקים בבחירת עבודתו, ויאמר לא אבחר ולא אכווין לעשות כלום מעבודת הבורא עד שיבחר לו הטוב ממנה, כבר תעה מדרך הישרה, ומעדו רגליו מאופני הנכונה. כי הבורא יתברך כבר צוונו לבחור במעשה העבודה, ולכוון אליו בהשתדלות והסכמה ובלב שלם לשמו הגדול. והודיענו שהוא אופני הנכונה לנו בעולם הזה ובעולם הבא".

מבאר ה"לב טוב":

ואם יבטח האדם על האלוקים בבחירת עבודתו, ויאמר: לא אבחר ולא אחליט לעשות מאומה מעבודת הבורא, עד שהבורא יתן בליבי את כוח השיפוט הנכון לבחור את העבודה הטובה בעיניו, אז הוא תעה מדרך הישר, ונטו רגליו מהנתיב הנכון, שהרי כבר ציווה לנו הבורא יתברך שנבחר בעצמנו בקיום המצוות, ונחתור אליהן על ידי השתדלות והחלטה ובלב שלם למען שמו הגדול, והודיע לנו שזוהי הדרך הנכונה עבורנו בעולם הזה ובעולם הבא.

כותב רבנו בחיי:

"ואם יזדמנו הסיבות, ויתכן גמר המעשה בעבודתו אשר קדמה בחירתנו בה, יהיה לנו השכר הגדול על הבחירה בעבודה, ועל הכוונה לעשותה, ועל השלמת מעשיה באברים הנראים. ואם ימנע מן האברים גמר המעשה, יהיה לנו שכר הבחירה והכוונה כאשר זכרנו במה שקדם. וכן העונש על העבירה".

מפרש ה"לב טוב":

ואם מזדמנים לנו האמצעים, ויש לנו את האשרות להוציא לפועל את מעשה המצוות שבחרנו בו מכבר, אז נקבל את השכר המלא, ראשית על מה שבחרנו במצווה, שנית על הנכונות שלנו לעשות אותה, ושלישית על השלמת עשייתה על ידי האברים הגלויים. ואם לא תהיה לאברינו אפשרות לגמור את מעשה המצווה, אז נקבל שכר על הבחירה ועל הנכונות לעשות אותה, כמו שהזכרנו לעיל, וכן הוא גם בנוגע לעונש על העברות.

עוד ממשיך רבנו בחיי:

"וההפרש שבין עבודת הבורא ושאר מעשי העולם בעניין הביטחון באלוקים יתברך, ששאר ענייני העולם לא נגלו לנו אופני הטוב והרע בסיבה מן הסיבות מבלעדי שאריתם, ולא אופני ההפסד והרע בקצתם בלתי קצתם. כי לא עמדנו על איזו מלאכה מן המלאכות טובה לנו, ויותר ראויה לבקשת הטרף והבריאות והטוב, ולא באיזו סחורה ובאיזו דרך ובאיזה מעשה מן המעשים העולמיים נצליח כשנתגלגל בהם.

ומן הדין עלינו שנבטח באלוקים בבחירתנו והשלמתה לעזרנו על מה שיש בו טובתנו, אחר שנתגלגל עליהם ונתחנן אליו להעיר לבבנו לבחירת הטובה והראויה לנו מהם. אבל עבודת הבורא יתברך איננה כן, מפני שכבר הודיענו אופני הנכונה בה, וצוונו לבחור בה, ונתן לנו היכולת עליה.

ואם נתחנן אליו בבחירתה, ונבטח עליו בהראותנו אופני הטוב לנו, נהיה תועים בדברינו וסכלים בביטחוננו, מפני שכבר קדמה הודעתו אותנו דרכי העבודה אשר יועילנו בעולם הזה ובבא.

כמו שנאמר (דברים ו) ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה וגו' לטוב לנו כל הימים.

ואמר בגמול העולם הבא (שם) וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות".

מבאר ה"לב טוב":

וההבדל שבין עבודת הבורא לבין שאר ענייני העולם, במה שנוגע לביטחון באלוקים יתברך הוא זה: שבשאר ענייני העולם לא נתגלה לנו איזה אמצעי הוא יותר טוב ויותר מועיל משאר האמצעים, ואיזה אמצעי הוא יותר רע ויותר מזיק משאר האמצעים, שהרי אין אנו יודעים איזה מהמלאכות היא הכי טובה עבורנו, והכי מתאימה להשיג על ידה את פרנסתנו, את בריאותנו ואת טובתנו, ובאיזה מסחר, ובאיזו דרך, ובאיזו מהפעולות הגשמיות נצליח כשנעסוק בהן, ולכן נותנת שורת הדין, שאחרי שנעסוק באמצעים, ואחרי שנתחנן אל האלוקים שיתן בליבנו את כח השיפוט הנכון לבחור את האמצעים שהם הכי טובים והכי מתאימים עבורנו, אחרי כל זה נבטח על האלוקים שיתן בליבנו את הבחירה הנכונה, ויעזור לנו להוציא לפעול את הפעולות שהן לטובתנו.

אבל עבודת הבורא איננה כך, מפני שהבורא כבר הודיע לנו איזו היא הדרך הנכונה בעבודתו, וכבר ציווה לנו לבחור בה בעצמנו, והבטיח לנו שכר על זה, ונתן לנו את היכולת לעשות זאת. ואם נתחנן אל הבורא שיעזור לנו לבחור את הדרך הנכונה, ונסמוך עליו שיראה לנו את הדרכים הטובות עבורינו, אז נעשה טעות בזה שאנחנו מתחננים אליו, ונהיה טפשים בזה שאנו סומכים עליו, מפני שהבורא כבר הודיע לנו את דרכי העבודה אשר מביאים לנו תועלת בעולם הזה ובעולם הבא, כמו שנאמר בנוגע לשכר העולם הזה: 'ויצוונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלוקינו לטוב לנו כל הימים, ובנוגע לשכר העולם הבא נאמר: 'וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות'.

עוד כותב רבנו בחיי:

"ועוד, כי ענייני העולם יש שתשוב הסיבה המשובחת מגונה, והמגונה משובחת. אך העבודה והעבירה אינם כן, כי המגונה והמשובח מהם לא יעתק מעניינו ולא יתחלף לעולם".

מבאר הלב טוב:

ועוד הבדל יש בין עבודת הבורא לבין ענייני העולם הזה, בנה שנוגע לביטחון בה'. שבענייני העולם הזה לפעמים האמצעי שהאדם חושב שהוא טוב לו, הופך להיות רע עבורו, ולפעמים האמצעי שלפי ראות עיניו הוא לרעתו, הופך להיות לטובתו, ולכן אין אנו יודעים באיזה אמצעים לבחור, ועליו לבטוח בה' שיעזור לנו לבחור את האמצעי שהוא באמת לטובתנו. ואילו לגבי המצוות והעברות אין הדבר כך, כי הטוב שיוצא מקיום המצוות והרע שיוצא מעשיית עברות, לא ייהפך ולא יתחלף לעולם ממה שהוא, ומאחר שברור לנו שקיום המצוות הוא באמת לטובתנו, ועשיית העברות הוא באמת לרעתנו, עלינו לבחור בעצמנו בקיום המצוות, ואין לנו לבטוח בה' שיעזור לנו לבחור בקיום המצוות.

כך לשון רבנו בחיי:

"אבל מה שראוי לבטוח עליו הוא גמר מעשה העבודה אחר בחירתה בלב שלם ונאמן, והסכמה והשתדלות בבר לבב, וכוונה לשמו הגדול. ובזה אנחנו חייבים להתחנן אליו לעזור אותנו בו ולהורות אותנו עליו.

כמו שכתוב (תהלים כה) הדריכני באמתך ולמדני.

ואמר (שם קיט) הדריכני בנתיב מצוותיך וגו.

ואמר (שם) דרך אמונה בחרתי וגו'.

ואמר (שם) דבקתי בעדותיך ה' אל תבישני.

ואמר (שם) ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד וגו'".

מבאר הלב טוב:

אבל הדבר שכן ראוי לנו לבטוח בו על ה' הוא: גמר מעשה המצוות, אחרי שבחרנו בהן בלב שלם ונאמן, ואחרי שהחלטנו והשתדלנו לקיים אותן בלב טהור, בלי פניות, מתוך כוונה לעשותן למען שמו הגדול. ועל זה אנו מחוייבים להתחנן אליו, שיעזור לנו לגמור את מעשה המצוות, ויורה לנו כיצד להגיע לזה.

מסיים רבנו בחיי:

"וכל זה ראיה שבחירתו הייתה במעשה העבודה.

אך התפלל אל האלוקים על שני דברים:

אחד מהם לייחד לבבו ולחזק בחירתו בעבודתו בהרחקת טרדות העולם מלבו ועיניו.

כמו שאמר (שם פו) יחד לבבי ליראה שמך,

(שם קיט) גל עיני ואביטה וגו',

(שם) העבר עיני וגו',

(שם) הט לבי אל עדותיך וגו' והדומה להם.

והשני לחזק אבריו על השלמת המעשים בעבודתו.

והוא מה שאמר (שם) הדריכני בנתיב מצוותיך,

(שם) סעדני ואושעה והרבה כמוהו".

מבאר הלב טוב:

ומכל הפסוקים הללו ראיה שדוד המלך עליו השלום בחר בעצמו בעבודת ה', אלא שהתפלל אל האלוקים על שני דברים. אחד הדברים הוא, שה' יעזור לו לרכז את מחשבותיו ולחזק את בחירתו בעבודת ה' על ידי שירחיק מליבו ומעיניו את טרדות העולם הזה. והדבר השני הוא שה' יחזק את אבריו, כדי שיהיה ביכולתו לעשות את פעולת עבודת ה' בשלמות.

לסיכום, רבנו בחיי מדגיש שהבחירה בעבודת ה' מוטלת על האדם עצמו, מתוך כוונה אמיתית ונחישות לפעול למען שמו הגדול. עם זאת, עלינו לבטוח בה' שיעזור לנו לגבור על המכשולים ולהביא את מעשינו לידי שלמות. תפילתו של דוד המלך לחיזוק הלב והמחשבה בעבודת ה' מהווה עבורנו השראה, המזכירה את הצורך לשלב בין אחריות אישית לבחירה לבין תפילה וביטחון בקב"ה להשלמת מעשינו. המסר הנצחי של רבנו בחיי הוא שהשילוב בין מאמץ אנושי וסיוע אלוקי מוביל לעבודה שלמה ומרוממת.