האמת מאחורי העולם הזה: ההוכחות שיפקחו לכם את העיניים

הציטוט היומי

"ותראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה, או מי הוא ששמח ושליו ממש בעולם הזה... בכמה מיני צער וחלאים ומכאובים וטרדות, ואחר כל זאת, המוות. אחד מני אלף לא ימצא שירבה העולם לו הנאות ושלוה אמיתית. וגם הוא, אילו יגיע למאה שנה כבר עבר ובטל מן העולם.

ולא עוד אלא שאם תכלית בריאת האדם היה לצורך העולם הזה, לא היה צריך מפני זה שתנופח בו נשמה כל כך חשובה ועליונה שתהיה גדולה יותר מן המלאכים עצמם, כל שכן שהיא אינה מוצאה שום נחת רוח בכל עינוגי זה העולם... משל למה הדבר דומה, לעירוני שנשא בת מלך, אם יביא לה כל מה שבעולם, אינם חשובים לה כלום, שהיא בת מלך כך הנפש, אילו הבאת לה כל מעדני עולם, אינם כלום לה, למה שהיא מן העליונים".

(מסילת ישרים, פרק א').

משמעות הציטוט

הקטע מתוך מסילת ישרים מדגיש את הרעיון המרכזי שהעולם הזה אינו תכלית בריאת האדם, אלא רק אמצעי או שלב בדרך למטרה גבוהה יותר. הרמח"ל מביא שתי הוכחות לכך:

1. מוגבלות העולם הזה

חיי האדם בעולם הזה קצרים, מלאים בקשיים, צער, מחלות וטרדות. גם מי שחי שנים רבות, אינו זוכה לשלווה אמיתית אלא לזמן מוגבל של הנאה. אפילו אם אדם מצליח להשיג "שיאים" של עושר ושלווה, גם זה מתכלה עם הזמן, שכן החיים מסתיימים במוות.

2. אי התאמת הנשמה לעולם הזה

הנשמה האנושית היא "חשובה ועליונה" ואף גדולה מהמלאכים עצמם. הנשמה אינה מוצאת סיפוק או נחת רוח מהעינוגים הגשמיים בעולם הזה. הרמח"ל מביא משל המובא במדרש: אדם פשוט ("עירוני") שנושא בת מלך. אף אם יביא לה את כל מעדני העולם, הם לא יספקו אותה, כיוון שהיא רגילה לדברים נעלים בהרבה.

הנשמה, שמקורה בעולם העליון, שייכת למציאות רוחנית ואלוקית. כל הנאות העולם הזה, שהן גשמיות וחולפות, אינן מתאימות לה, בדיוק כפי שהמדרש מתאר שה"עירוני" אינו יכול לספק את בת המלך.

אם האדם נברא רק לצורך העולם הזה, לא הייתה ניתנת לו נשמה כה עליונה וחשובה, כזו שאינה מתמלאת מההנאות החומריות. מכאן שהייעוד האמיתי של האדם נמצא במקום אחר — בעבודת ה' ובקיום מצוות, שמובילים אותו לדבקות בקב"ה ולחיי נצח בעולם הבא.

הדברים קוראים לאדם לבחון את חייו בצורה עמוקה: לא להתמקד רק בצרכים והנאות גשמיות, אלא לחפש את המטרה הרוחנית שבשמה נברא. המסקנה היא שהחיים בעולם הזה הם הזדמנות לעבודה רוחנית ולחיבור לתכלית האמיתית.

המסר של הרמח"ל הוא אמירה נוקבת על הצורך לחיות חיים עם מטרה גבוהה ומשמעותית, המתמקדת בנשמה ובנצח, ולא רק במרדף אחר תענוגות חומריים.

כמה מילים על המחבר

הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) נפטר לפני כ-280 שנה. היה רב עצום וגדול בתורה, במחשבה, במוסר ובקבלה. פעל באיטליה, בסןף ימיו עלה לארץ ישראל ונטמן בטבריה. מרבית ספריו אבדו עם הזמן. בין הספרים שנותרו ונדפסו: מסילת ישרים, דרך ה', דעת תבונות ועוד, המשמשים עד ימינו ספרי יסוד במוסר ובמחשבה היהודית.

הרב זמיר כהן בשיעורו השבועי: בשביל מה לחיות? – החיים ותכליתם