נטורופתיה ורפואה טבעית
מהן הסגולות הרפואיות של הרימון?
הרימון מסייע לבריאות המוח, לספיגת הסידן, לריפוי פצעים ולחיטוי. ומתי לא מומלץ לאכול רימון?
- זוהרה שרביט
- כ"ו אלול התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
לרימון ערך תזונתי מרשים ביותר. הוא דל בסוכר ועשיר בסיבים תזונתיים. הוא מקור מצוין לנוגדי חמצון, מכיל ויטמינים, במיוחד ויטמין C, ומינרלים. כל זה מסייע בהגנה על הגוף ממתח חיצוני ומרדיקלים חופשיים, ובשמירה על תפקוד תקין של מערכת החיסון.
הרמות הגבוהות של נוגדי חמצון ברימון יעזרו להפחתת מחלות. בנוסף, ישנן תרכובות ייחודיות ברימון שהוכחו כבעלות השפעה אנטי-דלקתית, וכמועילות להפחתת רמות כולסטרול ולמניעת היווצרות הרבדים התורשתיים על גבי העורקים. כך הן עוזרות לגוף להתגונן מפני גורמי סיכון למחלות כמו זיהום אויר, כימיקלים, וירוסים וחומרי הדברה.
לרימון ישנה השפעה גם על בריאות המוח. נוגדי החמצון יעזרו בהגנה מפני מחלות ניווניות, בהאטת הליך ההזדקנות ובשיפור הזיכרון.
רימון מכיל ויטמין K – זהו ויטמין חשוב בתהליך ספיגת הסידן בגוף. כך הרימון עשוי למנוע אוסטאופורוזיס. מיץ רימון סחוט טבעי לא מפוסטר יכיל נוגדי חמצון יותר מהגרגרים, מפני שבמהלך הסחיטה משתחררים מהקליפה חומרים טובים נוספים.
קליפת הרימון עוזרת לריפוי פצעים ולחיטוי, לכן היא טובה לדלקות חניכיים. הכניסו קליפות רימון לסיר עם שתי כוסות מים, בשלו עם מכסה 20 דקות, וסננו את הנוזל. אפשר לעשות שטיפות של החניכיים, ואפילו יהיה טוב לשתות את התמצית במצבים של טפילי מעיים ותולעים, כל יום מעט. אפשר גם להכניס את התמצית לשייקים.
נסו לייבש את קליפות הרימון. כדאי להשחיל חתיכות על שיפוד במקום מאוורר, לטחון ולהשתמש כל השנה.
מתי הרימון לא מומלץ? מיץ רימון גורם לכתמים, גם על השיניים, לכן כדאי לשתות עם קשית או לשטוף את הפה במים מיד לאחר האכילה. לאנשים עם מערכת עיכול רגישה מומלץ להתחיל עם כמויות קטנות, ולהגדיל בהדרגה. צריכה מופרזת של מיץ רימון תעלה את הסוכר בדם. עדיף לאכול את הפרי עם הסיבים, כדי שהסוכר יעלה במתינות.
אינטראקציות עם תרופות – רימונים מכילים חומרים שיכולים לפגוע בספיגת תרופות מסוימות, כמו תרופות להורדת כולסטרול, "סטטינים", או מדללי דם מסוימים.
לרימון חיי מדף ארוכים. כדאי לנצל אותו כמה שיותר. הוא אחד האוצרות שצריך לנצל ולהשתמש בהם בתבונה.