לומדים מוסר
איך להתכונן מגיל 13 לתפקיד הכי חשוב בחיים?
גיל ההתבגרות: הרב שלמה וולבה בספרו "עלי שור" מבהיר כיצד התבגרות הגוף והנפש מכינה את הנער לתפקיד הגדול ביותר בחייו: להעביר את המורשת לדור הבא
- יונתן הלוי
- א' אב התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
התבגרות הגוף והנפש של נער היא תהליך טבעי ומורכב, אשר טומן בחובו משמעות עמוקה הרבה יותר ממה שנראה לעין. כאשר נער מגיע לגיל בר מצווה, הגוף מתחיל בשינויים פיזיים ורגשיים שמכינים אותו לתפקיד הגדול ביותר: להיות אבא. השינויים הללו, שמעידים על תחילת התבגרות תאי הזרע והגדילה של בלוטות ההולדה, מסמנים את תחילתו של מסע מרתק אך מאתגר. כאן נספר לכם איך ההבנה וההכנה המוקדמת לתפקיד הזה יכולות להשפיע על דור העתיד.
הרב שלמה וולבה בספרו "עלי שור" מרחיב במתק שפתיים על משמעותו הפנימית של גיל ההתבגרות.
כה דבריו:
"כשנתבונן בהתפתחות הטבעית של הנער ניווכח לראות כי שתי יחידות מהוות אדם אחד: מבחינת תאי הגוף הינו יחידה השייכת לאדם עצמו. תאי הגוף המתרבים מרגע הורתו בקצב אחיד - הם הבונים את הגוף בחודשי ההריון ובעשרים שנותיו הראשונות.
"מבחינת תאי הזרע הנמצאים בתוך בלוטות המין גם כן מן הרגע הראשון, הרי האדם אינו שייך לעצמו: הוא נושא בתאי הזרע ירושת אבותיו בתכונת הגוף והנפש, ועליו למסור ירושה זאת הלאה לדור הבא. תאי זרע אלו אינם מתרבים בשנים הראשונות. רק בהגיע הנער לגיל הבר מצווה בערך, הם מתחילים להתרבות, ויחד עם זה גדלים בלוטות ואברי ההולדה - האדם "מתבגר", מצד תאי הזרע הרי האדם גם מצד גופו יצור נצחי, חרוז אחד בשרשרת הדורות.
"אי לזאת על כל אדם לדעת כי מן הרגע שתאי הזרע בגופו מתעוררים להתרבות - אינו עוד יצור החי רק חיי עצמו. תהליכים אלו בגופו מכשירים אותו להיות אב לבנים, מוליד דור חדש. את החיים שהוא קיבל משלושת השותפים, אביו, אמו ובוראו - הינו מצווה למסור לדור הבא - שוב עם שני שותפים: עם האישה אשר יוכיח ה' להיות לו לעזר, ועם השכינה שתשרה ביניהם.
"ההתכוננות לתפקיד הגדול הזה 'להיות אב', צריכה להתחיל ברגע שתאי הזרע מתחילים בפעולתם בתוך בלוטותיהם. אז על הצעיר לדעת: הנך נועד להיות אב לבנים!
"מהסודות שגילו לנו חכמי האמת הוא שלפי מידת הקדושה שבהורים - תהיה מדרגת הנשמה של בניהם, אשר על זה אנו מתפללים כל ערב מגיל צעיר: 'ותהי מיטתי שלמה לפניך', שנזכה למה שזכה יעקב אבינו שלא היה פסול בזרעו, היינו שהיתה מיטתו שלמה. היודע זאת, וגדל על ברכי התורה, ידע להתייחס במבט של קדושה אל כל דבר שבמין והולדה.
"אולם, אין להתעצבן או להיבהל ממקרי לילה. גזר הקב"ה כי מצד הטבע כמעט אין אדם ניצול מזה, מלבד יעקב אבינו ואליהו ז"ל. מקרה לילה אינו מחלה ואינו מזיק, על פי רוב הוא בא בעקבות הרהורים, ולפעמים הוא אונס גמור הבא בעקבות חלישות הגוף, והסימן, כי אז הוא בא בלי חלום.
"אין לדאוג על ראיית קרי ואין לפחד מזה. אין לנו אלא ללמוד תורה בשמחה, וכמו שאמר רבי יהודה בן בתירה לתלמיד שהיה מגמגם וקורא, שהיה בעל קרי: 'בני, פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה!' (ברכות כב).
"הזוכה להימצא במקום תורה ועל התורה הוא שוקד - אין זה שאינו מרגיש ביצרו. אבל העוסק בתורה ישנם כל האמצעים בידו אשר בכוחם למנוע השתלטות היצר. כי הרי אין עצה בעולם להיות שולט על יצרו מלבד לימוד גמרא עם רש"י ותוספות בקביעות והתמדה.
כך נאמר באבות דרבי נתן:
"כל הנותן דברי תורה על ליבו מבטלים ממנו הרהורי חרב, הרהורי רעב, הרהורי שטות, הרהורי זנות, הרהורי יצר הרע, הרהורי אשת איש, הרהורי דברים בטלים, הרהורי עול בשר ודם, שכן כתוב בספר תהילים ע"י דוד מלך ישראל: 'פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצוות ה' ברה מאירת עיניים'. וכל שאינו נותן דברי תורה על לבו, נותנים לו הרהורי חרב, הרהורי רעב, הרהורי שטות, הרהורי זנות וכו', שכן כתוב במשנה תורה: 'והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם, תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויביך".
"אין לך מקום בו יכולים לחיות בשלום עם היצר כמו במקום תורה המתנהל ברוח המוסר, ואין לך אדם בריא, עליז ורענן כזה השוקד על תורתו ושואף לעליה. הוא יודע מיצרו, אבל אין היצר שולט עליו, ואור תורתו מאיר לו גם את חיי הגוף שאינם עוד פינה חשוכה של שרירות לב והפקרת יצרים, אלא קרן אורה של הדרת קודש ואחריות לדורות", מסיים הרב וולבה את דבריו הנפלאים.
לסיכום, מן הדברים עולה כי הבנה נכונה של תהליך ההתבגרות וההכנה לתפקיד ההורות יכולים להפוך את המסע הזה למשמעותי ומעשיר. ככל שנער יגדל על ברכי התורה, הוא יוכל לחיות חיים מאוזנים ומלאי משמעות, כדברי הרב וולבה: "הוא יודע מיצרו, אבל אין היצר שולט עליו, ואור תורתו מאיר לו גם את חיי הגוף שאינם עוד פינה חשוכה של שרירות לב והפקרת יצרים, אלא קרן אורה של הדרת קודש ואחריות לדורות".