סיפורי ילדים
"אמיתי המספר": הָעֲרֵבִים שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא
רבי עקיבא היה צריך סכום כסף גדול מאוד, אבל מאין ישיג אנשים שיערבו לשלם במקומו במידה ולא יוכל לשלם בחזרה?
- עולם הילדיםלמעקב
- ט' תמוז התשפ"ד||
שָׁלוֹם יְלָדִים! מָה שְׁלוֹמְכֶם? אֲנִי שָׂמֵחַ לְסַפֵּר לָכֶם עוֹד סִפּוּר מְלַמֵּד וּמְחַזֵּק, וְהַפַּעַם - עַל רַבִּי עֲקִיבָא!
פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא צָרִיךְ סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל מְאוֹד. אוּלַי בִּשְׁבִיל צָרְכֵי הַמִּחְיָה שֶׁל אַלְפֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁלּוֹ, אוּלַי בִּשְׁבִיל לִפְדּוֹת שְׁבוּיִים. הוּא מָצָא שֶׁיֵּשׁ אִשָּׁה עֲשִׁירָה שֶׁגָּרָה עַל שְׂפַת הַיָּם, וְאוּלַי הִיא תַּסְכִּים לְהַלְווֹת לוֹ אֶת הַכֶּסֶף.
הִגִּיעַ אֵלֶיהָ רַבִּי עֲקִיבָא וּבִקֵּשׁ אֶת הַהַלְוָאָה.
"וּמִי יִהְיוּ הָעֲרֵבִים?", שָׁאֲלָה הָעֲשִׁירָה, "אִם אַתָּה לֹא תְּשַׁלֵּם לִי בְּעוֹד שָׁנָה, מִי יְשַׁלֵּם בִּמְקוֹמְךָ?".
אָמַר לָהּ רַבִּי עֲקִיבָא: "כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֵבֵאתִי אִתִּי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, הָעֲרֵבִים יִהְיוּ הָרוּחַ וְהַיָּם".
הִסְכִּימָה הָאִשָּׁה הָעֲשִׁירָה, וְנָתְנָה לְרַבִּי עֲקִיבָא אֶת הַכֶּסֶף שֶׁבִּקֵּשׁ.
עָבְרָה שָׁנָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא הָיָה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף לַעֲשִׁירָה, אַךְ לֹא יָכֹל, כִּי הָיָה חוֹלֶה.
וְהָאִשָּׁה מְחַכָּה, עוֹמֶדֶת עַל שְׂפַת הַיָּם שֶׁלְּיַד בֵּיתָהּ, וּפוֹנֶה לַה': "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא בָּחַר בַּיָּם וּבָרוּחַ לִהְיוֹת הָעֲרֵבִים לַהַלְוָאָה. וְאַתָּה הָאָדוֹן שֶׁלָּהֶם. בְּבַקָּשָׁה עָשָׂה שֶׁהָעֲרֵבִים יְשַׁלְּמוּ לִי, כִּי רַבִּי עֲקִיבָא לֹא מַגִּיעַ".
בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, בְּלֵב הַיָּם שָׁטָה סְפִינָה מַלְכוּתִית, עִם מֶלֶךְ וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. פִּתְאוֹם נִכְנַס שִׁגָּעוֹן בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ, וְהִיא תָּפְסָה אֶת תֵּבַת הַזָּהָב הַגְּדוֹלָה שֶׁל אָבִיהָ וְזָרְקָה אוֹתָהּ לַיָּם.
הַתֵּבָה לֹא טָבְעָה, אֶלָּא שָׁטָה מַגָּל אֶל גַּל, וְהָרוּחַ כִּוְּנָה אֶת הַגַּלִּים הַיְשֵׁר אֶת שְׂפַת הַיָּם שֶׁלְּיַד בֵּיתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הָעֲשִׁירָה.
הָאִשָּׁה הָעֲשִׁירָה רָאֲתָה אֶת הַתֵּבָה שֶׁהִגִּיעָה אֵלֶיהָ, פָּתְחָה אוֹתָהּ וְגִלְּתָה שֶׂה' שָׁמַע אֶת בַּקָּשָׁתָהּ. הָיָה בָּהּ הַסְּכוּם שֶׁהִיא נָתְנָה לְרַבִּי עֲקִיבָא, וְעוֹד יוֹתֵר...
כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ סוֹף סוֹף רַבִּי עֲקִיבָא לְהַחֲזִיר אֶת הַהַלְוָאָה, אָמְרָה לוֹ: "אֵין צֹרֶךְ, רַבִּי, הָעֲרֵבִים כְּבָר שִׁלְּמוּ בִּמְקוֹמְךָ... וּבָרוּךְ ה' יִתְבָּרֵךְ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלּוֹת".