ניסן או תשרי? החודש שבו נברא העולם

חכמים נחלקו בשאלה אם העולם נברא בניסן או בתשרי.

למעשה, ישנם שני ראשי שנים: התורה מצווה על חודש ניסן – ראש חדשים יהיה לכם, ובכל מקום סופרים את החדשים לפי ניסן. אבל את חג ראש השנה חוגגים בתשרי, והתורה קוראת לתשרי "בצאת השנה". גם השמיטה והיובל מתחילים בתשרי.

מדוע צריכים שני "ראשים" ושתי התחלות לשנה?

חכמים אמרו גם שבניסן עלה במחשבה להיבראות, ובתשרי נברא.

את הרעיון הזה מסביר המהר"ל, שבעולם יש שתי בחינות מנוגדות, כמו שני מהלכים. מצד אחד הוא מסודר מאד, הוא מתנהל לפי חוקים, הוא מציב לנו המון קשיים ואתגרים. מצד שני הוא עשוי להשפיע עלינו שפע פתאומי, יופי, תנובת האדמה, שמחה ואושר. כך נראים החיים שלנו, וכך גם נראה העולם עצמו, כדור הארץ. בצורת, סופה, עבודה קשה, מפולת, מיתון. ופתאום: אביב, פריחה, שפע, שגשוג.

המציאות מבלבלת אותנו. ה' רוצה לנסות אותנו בניסיונות? להעמיד אותנו במבחנים? או לפנק אותנו?...

לכן אומרים חז"ל, יש באמת שני מהלכים בעולם. במחשבה, בתיאוריה, הוא היה צריך להיות עולם של שפע ונתינה, להיברא בניסן, כשהכל ירוק ופורח, השדות מלאים חיטה, שלח ידך וגע בהם, תקצור ותכין לחם כפרי טרי... אין חום ואין קור, צאו ליערות, חג גדול מתקרב, שבעת ימים של חגיגה. זה "ראש חדשים" בשבילינו, כך אנחנו צריכים לתפוס את העולם האידיאלי, זה החודש הראשון, החודש הכי יפה בשנה.

אבל במציאות, למרבה הצער, האדם חוטא. כמו שאדם הראשון חטא וגורש מגן עדן, כך גם אנחנו, לצערנו, רחוקים מלהיות מושלמים, רחוקים מלהיות ראויים לאביב הנצחי. ולכן בפועל, למעשה, העולם נברא בתשרי, בסתיו. כבר קר, האדמה בוצית, צריכים לעבוד קשה ולזרוע, יש גם יום דין על כל מיני דברים שעשינו. זה ראש השנה הארצי האמיתי.

אבל אנחנו תמיד זוכרים את ראש השנה הרוחני, את האביב ואת הפסח, שהאופי שלהם מסמל את ימות המשיח, אביב נצחי, שמחה נצחית ושפע. בעז"ה נגיע לשם בקרוב.