כתבות מגזין
הקשר הבלתי ידוע: "הבבא סאלי אמר לנו 'אני נפגש עם הרבי מחב"ד כל לילה'"
ארבעים שנה אחרי פטירתו של הבבא סאלי, נחשף הקשר הבלתי ידוע שלו עם הרבי מליובאוויטש, ההתכתבויות שהיו ביניהם, המופתים הרבים, וגם הפעילות המשותפת למען עם ישראל. הרב שבתאי וינטראוב מביא הכל בספר חדש: "האיר פני המזרח"
- מיכל אריאלי
- ה' אדר א' התשפ"ד
(צילום: יעקב נחומי / פלאש 90)
זה היה לפני כמעט יובל שנים. הרב ישר אדרעי, ראש מוסדות בית ישראל חב"ד בנתיבות וחתנו הצעיר של הבבא סאלי זצ"ל, יצא לדרכו לשדה התעופה, לנסיעה אל הרבי מליובאוויטש בניו יורק, אלא שאז נודע לו שחמיו הבבא סאלי מחפש אותו ודורש לראותו בדחיפות. "מיהרתי אליו", מספר הרב אדרעי, "לא הבנתי מה קורה, כי זה לא דבר רגיל שהצדיק מחפש מישהו בשעה כה מוקדמת. כשהגעתי אליו, הוא אמר רק משפט אחד: 'מסור נא לאדמו"ר כי אני דורש בשלומו'. אז ראיתי והבנתי את הקשר החזק בין הרבי מליובאוויטש לבין הצדיק, עד כמה היה חשוב להם לשמור על קשר".
הרב אדרעי, חתנו הצעיר של הבבא סאלי עם הספר החדש
הסיפור הקצר הזה שמובא בספר חדש שראה אור לאחרונה "האיר פני המזרח", לציון 40 שנה לפטירתו של הבבא סאלי, אינו סיפור סתמי, אלא הוא משקף קשר שרבים אינם מודעים לו – הקשר בין הרבי מליובאוויטש לבין הבבא סאלי, ובמילים אחרות: בין חסידות חב"ד ליהדות המזרח.
מי שאחראי על כתיבת הספר הוא הרב שבתאי וינטראוב, יו"ר מכון 'באוהלי צדיקים' שעומד מאחורי כתיבתם של ספרים רבים אודות הרבי מליובאוויטש וגדולי ישראל נוספים. בשנים האחרונות הוא הקדיש את כל זמנו ומרצו כדי להתחקות אחר הקשר בין דמויותיהם של הרבנים שנראים לכאורה שונים מהותית זה מזה, אך למעשה היו בקשרים הדוקים ממש – הבבא סאלי והרבי מליובאוויטש זכר צדיקים לברכה.
מניו יורק עד מרוקו
איך באמת התפתח הקשר ביניהם?
"לפי מחקרים שעשיתי וכתבים שנחשפתי אליהם מסתבר שהקשרים החלו להיטוות מיד בתחילת נשיאותו של הרבי מליובאוויטש", מספר הרב וינטראוב, "זה קרה כשהוא התחיל לשגר שלוחים אל מרוקו וטוניס, במטרה להציל את יהודי מרוקו והמזרח מהשמד הרוחני שהחל שם, כשהקימו רשתות חינוך זרות שאינן לפי רוח התורה והחלו לנשב שם רוחות זרות. הבבא סאלי שהתגורר באותם ימים במרוקו, כתב לרבי מליובאוויטש על כך שברצונו לעזוב את מרוקו וביקש להתייעץ אתו על כך".
הרב וינטראוב עוצר לרגע ומבקש להזכיר שהבבא סאלי בנוסף להיותו בעל מופת גדול, גם שימש כרב גדול וכדיין במרוקו, והייתה משמעות רבה עבור יהודי מרוקו לכך שיעזוב את המדינה. "הוא ביקש לשמוע את דעת הרבי מליובאוויטש על כך שהוא יעבור להתגורר לצדו בניו יורק, ובתגובה לכך השיב לו הרבי מליובאוויטש במכתב שהשתרע על פני ארבעה עמודים, בהם הוא כתב שאסור לו לעשות זאת, שכן בתקופה זו חשוב שינהיג דווקא את אחינו בארץ ישראל, כי 'אוצרות סגולות של אבותיו ניתנו לו, והוא חייב להשתמש בהם, כי הוא ספירת המלכות כדי להציל את הדור שהגיע ממרוקו ולו ניתנה הנהגה בארץ ישראל'. אלו היו מילותיו של הרבי מליובאוויטש, ובאותם ימים זה נראה פלא גדול, שכן היו רבנים מבוגרים מהבבא סאלי, אך עבור הרבי מליובאוויטש היה ברור שהוא עומד להיות המנהיג בארץ ישראל. אגב, זו גם הסיבה שלמרות הקשר ההדוק שהיה ביניהם במשך השנים הם מעולם לא נפגשו, שכן הרבי מליובאוויטש מעולם לא ביקר בארץ, ואילו הבבא סאלי, מאז שהגיע לארץ הקודש, לא יצא ממנה.
הרב שבתאי וינטראוב, מחבר הספר
"קשה מאוד להסביר איך שני צדיקים אלו היו קשורים נפשית, למרות שמעולם לא נפגשו", הוא מוסיף, "אבל כפי ששמעתי מהגבאי של הבבא סאלי, הרב אברהם מוגרבי, הבבא סאלי התבטא כמה וכמה פעמים כשאמר: 'אני נפגש עם הרבי מליובאוויטש בכל לילה', וכשהיו לעיתים מצבים קשים בברכות ובשאלות מסובכות, הבבא סאלי היה מבקש מהגבאים או מהמשפחה שישתפו את הרבי מחב"ד בסוד העניין. הרב מוגרבי גם העיד שהוא נכנס לחדרו של הבבא סאלי מספר פעמים, והרב אמר לו: "למה לא באת לפני כמה דקות? היה כאן האדמו"ר מחב"ד".
הרב וינטראוב מבקש להדגיש כי לאורך כל אותה תקופה, בעקבות הקשר ההדוק עם הבבא סאלי, נוצר קשר חם מאוד גם בין הרבי מליובאוויטש לשאר חכמי המזרח, ביניהם עם בנו של הבבא סאלי רבי מאיר, אך גם עם רבנים נוספים ממרוקו, טוניס, ומעוד ארצות נוספות, כמו למשל הרב ממן, הרב עובדיה יוסף, הרב צדקה, הרב משאש, הרב מאזוז, המקובל רבי מרדכי אליהו, ועוד צדיקים רבים." כשעבדתי על הספר השתדלתי באופן אישי להביא דוגמאות רבות לקשרים הללו, והתאמצתי במיוחד כדי ללוות כל סיפור בפרטים, תמונות ומסמכים נדירים ממש, שחושפים הרבה פרטים בלתי ידועים שאיש לא ידע עד כה".
הבבא סאלי מארח את הרבי מלעלוב בהיתו ועושים טיש משותף
להנחיל את המורשת
כידוע, הבבא סאלי היה דמות מופת, ובעקבות קשריו עם הרבי מליובאוויטש התהוו לא מעט סיפורי מופתים. "סיפר לי הגבאי של הבבא סאלי על מקרה מפעים", משתף הרב וינטראוב, "באחד הימים הגיע לרבי מליובאוויטש תלמיד חכם וביקש ברכה לזרע של קיימא. הרבי המליץ לו ללמוד דיני טהרת המשפחה, ואותו אברך חשב שזו תשובה שגרתית של הרבי לכל מי שפונה אליו בשאלה זו, ולא מיהר ליישם את הדברים. בהמשך הוא פנה לבבא סאלי וביקש ברכה על אותו עניין. בתגובה שאל אותו הבבא סאלי: 'האם ביקשת ברכה מעוד רב על כך?' האברך השיב בשלילה, אך הבבא סאלי לא ויתר: 'נסה להיזכר, האם ביקשת?' לבסוף הוא נזכר שאכן ביקש ברכה מהרבי מליובאוויטש, אך לא ייחס לה חשיבות. הבבא סאלי ממש גער בו ואף דרש ממנו: 'עשה בדיוק מה שהרבי אמר לך ותראה ישועות, ואכן כך היה".
הרב וינטראוב גם מציין כי שנה לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים בשנת תשל"ה אמר ה'בבא סאלי' שהייתה אמורה להיות גזירה קשה על יושבי ארץ הקודש, והיא התבטלה על ידי הרבי מליובאוויטש, ואף ציין שהרבי מליובאוויטש העביר את הגזירה למדינה סמוכה לארץ הקודש, כמדומה שאמר לבנון, שאכן באותה שנה התחוללה שם מלחמת אזרחים עקובה מדם.
הקשר בין חסידות חב"ד לבבא סאלי התבטא גם בציון של מועדי החסידות בסעודות מיוחדות שהתקיימו בביתו של הבבא סאלי בנתיבות, כמו גם בכך שהבבא סאלי החזיק ברשותו את כל ספרי בעל התניא עם חידושים שהרבי מליובאוויטש חידש עליהם. "הגיעו לידיי גם מסמכים שמתעדים את קריאתו של הבבא סאלי באותן שנים, כשחבר לאדמו"ר מחב"ד שיצא במבצעים בהם ביקש מכולם להתחזק ולהדליק נרות שבת קודש, כשבין היתר הוא מנחה גם את הבנות הצעירות לנהוג כן", מתרגש הרב וינטראוב.
איך אתה מסביר את זה שהיה קשר חם כל כך בין הבבא סאלי לחסידות חב"ד מבלי שאנשים ידעו על כך?
"זה לא מדויק לומר שאנשים לא ידעו, כיוון שבאותם ימים היה ידוע על קיומו של קשר רוחני עמוק בין הרבי מליובאוויטש לחכמי המזרח, אך המהות של הקשר לא הייתה מוכרת לכולם. זו בדיוק הסיבה שהחלטנו לכתוב את הספר שמשתרע על פני 600 עמודים, כדי להביא לתודעת הציבור את ההיסטוריה היהודית הזו שבאמת לא מספיק מוכרת. אני שמח בכך שאנו זוכים להנחיל אותה לציבור".