סיון רהב מאיר: מה התחביב של פועל הניקיון שלכם?

יש משהו מיוחד באופטימיות של ראש חודש. אנחנו מתחדשים, ממש כמו הירח, ותמיד יכולים להתחיל מחדש. בשבת בבוקר אמרו בכל בתי הכנסת ברחבי העולם את הברכה לכבוד ראש חודש אלול, שמצוין השבוע בימים חמישי ושישי.

הפעם זו התחדשות מיוחדת, לקראת החודש האחרון של תשפ"ג, ובעצם לקראת שנת תשפ"ד. זו הזדמנות להתכונן ולחשוב מראש: מה נרצה לשפר, לשנות, לשדרג? על אילו תחומים בחיים נרצה לעבוד, בזמן מבורך שיש בו הרבה פוטנציאל? אז הנה חלק מהברכה הזו, לחודש החדש:"יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה טוֹבָה, לִשְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, וְלִבְשׂורוֹת טוֹבוֹת, וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְלִגְאֻלָּה קְרוֹבָה, וְאִמְרוּ אָמֵן".

אמן.

מה הפרס הכי גדול?

"שלום סיון, גילו לי את הסוד הזה כשהייתי נער, והוא שינה את חיי. התנדבתי אז לעזור לסדר את הסניף של תנועת הנוער שלנו, שהיה מבולגן מאוד. המדריך אמר לי: אתה יודע מה תקבל על זה שתסדר? שאלתי מה, והוא ענה: שאתה זה שתסדר.

"כלומר, הפרס הכי גדול שאתה יכול לקבל הוא שאתה עושה את הדבר הנכון והראוי. זה יותר מכל צ'ופר או מתנה, עצם זה שמה שאתה עושה – זה מה שצריך לעשות. זהו השכר הכי גדול.

"הרעיון הזה מבוסס על הפסוקים שפותחים את הפרשה שקראנו בשבת. התורה מציבה בפנינו שתי אפשרויות, ברכה או קללה. מה הברכה? לשמוע ולעשות את הדבר הנכון. ומה הקללה? הקללה היא לבחור לא נכון. בעומק הדברים, זה התגמול הכי טוב, וזה העונש הכי נורא. לבחור נכון או לא נכון: 'רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה – אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹוקיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה – אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹוקיכֶם'.

"הרבה שנים עברו, ואמרתי את זה לא מזמן לילדים שלי. שנזכה כולנו לבחור בברכה, ולהרגיש טוב פשוט כי אנחנו עושים את הדבר הנכון".

אין "שקופים"

חשבתם פעם מה התחביב של פועל הניקיון ברחוב שלכם? מה החלום שלו? עיריית עכו – כך מדווח העיתונאי יאיר קראוס – הציבה שלטים חדשים ברחבי העיר, שבהם מככבים עובדי התברואה. וכך אנחנו מגלים את האהבה של סמי לנכדים שלו ולבריכה, ואת העובדה שוויקטור הולך לדוג לפחות פעם בשבוע. "מאחורי כל שכונה נקייה, יש סיפור", מכריז הקמפיין המקסים הזה.

גם פרשת השבוע נלחמת באנשים שקופים. בפרשת שופטים, להבדיל, מתואר מצב שבו מוצאים אדם שנפטר, ולא ידוע מי אחראי למותו. במצב כזה מנהיגי הציבור שגרים בסמוך למקום צריכים להקריב קורבן ולערוך טקס מיוחד ששמו "עגלה ערופה". למה? כי לא ייתכן שאדם בודד נהרג כך בסביבה שלהם בלי הכנסת אורחים, בלי יחס ראוי, בלי שמישהו ידאג לו. זו הפקרות חברתית שצריך להיזהר ממנה.

פרשנינו מסבירים שלא צריך להגיע למקרים טרגיים. יש פה קריאה לכולנו לשים לב. להיות אנשים אכפתיים ביומיום, לפקוח עין, להסתכל על כל מי שמסביבנו ולראות אותו באמת. אז איך קוראים לפועל הניקיון ברחוב שלכם?

תיקון קטן-גדול

ארז תמיר, נהג בחברת הסעות בצפון, שלח לי את אחד התיקונים היפים שקיבלתי:"שלום רב לך סיון, אני מבקש למחות נגד משפט שכתבת ביום שישי האחרון: 'יש בפרשת השבוע עשרות מצוות שהעם מקבל'....

"הביטוי 'עשרות מצוות' צורם מאוד. מה הדבר הראשון שהיית עושה אם היית מוצאת שקית קטנה של יהלומים? האם היית אומרת 'מצאתי עשרות יהלומים' ומסתפקת באמירה הזו? נכון שלא? כי אלה יהלומים! היית סופרת אותם מיד בהתלהבות ומכריזה: מצאתי 12 יהלומים, או 61 יהלומים. יהלומים סופרים במדויק.

"האם יעלה על הדעת לומר 'הרווחתי החודש עשרות שטרות'? על זה אומרים היום: חחח... אז להגיד שיש בפרשה עשרות מצוות, זה כמו להגיד שלשכנה שלי יש עשרות ילדים... אנא התייחסי למצוות כמו לשטר, כמו ליהלום, כמו לילד.

"ולכן – בפרשת ראה שקראנו בשבת יש 55 מצוות, וכך היית צריכה לכתוב, ובפרשת השבוע שנקרא בשבת הקרובה, פרשת שופטים, יש 41 מצוות.

"חיזקי ואימצי".

לזכר דקל מרציאנו

הצלם שגיא פלקס פנה אלי, וסיפר: "את התמונה הזו צילמתי בשנת 2016. שני כבאים שנלחמים בדליקות באזור הר חלוץ בצפון, תופסים כמה רגעים של מנוחה.

"לכבאי שעל הרצפה, זה שישן על הקרקע אבל בעצם נמצא בכוננות, קוראים דקל מרציאנו. הוא נפטר אתמול אחרי שניסה להציל אדם שנפל לבור בדיר אל אסד. יחד איתו נהרג גם לוחם האש עדנאן אסעד.

צילום: שגיא פלקס

"תפסתי את התמונה הזו במקרה. היה שם כל כך הרבה פיח ואש, שבקושי יכולתי לצלם. אני זוכר שהבאתי איתי גם קצת ממתקים, לחלק לכבאים שעבדו קשה. אחר כך התמונה פורסמה בכל העולם וזכתה בתואר 'תמונת השנה'.

"אני לא תמיד שומר על קשר עם מצולמים, אבל מאז דקל ואני שמרנו על קשר. באתי לצלם אותו ואת חבריו באירועים, בתרגילים, בחגים. דקל השתתף בחילוצים רבים ומורכבים, לא רגילים. אחרי שצילמתי אותו הוא התחתן, ונולדו לו שלושה ילדים. הוא היה אדם אמיץ, נחוש, עם לב זהב.

"לא חשבתי שדקל יעלה שוב לכותרות. לא חשבתי שאוציא שוב את התמונה הזו מהארכיון שלי. עכשיו דקל הלוחם נח, מנוחה תחת כנפי השכינה".

5 דברים לראש חודש אלול, היום

1. התחלנו. היום ומחר מציינים את ראש חודש אלול. החודש שמזוהה יותר מכל עם הרצון להשתפר, לשנות. זאת הזדמנות לבדוק איפה אנחנו נמצאים ביחס לשנה שעברנו, ומה היינו רוצים לתקן לקראת השנה הבאה. יש לנו חודש שלם להתבוננות עמוקה פנימה ולשיפור עצמי. בהרבה מובנים – זו מתנה.

2. בראש חודש יש תוספות מיוחדות בתפילה ובברכת המזון (”יַעֲלֶה וְיָבֹא”), קוראים את ה״הלל״ שמורכב מפרקי תהילים שיש בהם תפילה להצלחה ולשמחה ועוד.

3. מראש חודש אלול ועד סוף תקופת חגי תשרי נוהגים לומר כל יום את פרק כ"ז בתהילים שמתחיל במילים: "לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי", מילים עוצמתיות של דוד המלך. נוהגים גם לתקוע בשופר בתפילת שחרית. ממוצאי השבת אומרים סליחות בעדות המזרח. ואלה רק חלק מההלכות והמנהגים של התקופה המיוחדת הזו.

4. למה כל זה קורה דווקא עכשיו? בראש חודש אלול משה רבנו עלה להר סיני, אחרי חטא העגל ושבירת לוחות הברית. ארבעים יום אחר כך, ביום כיפור, הוא ירד עם לוחות הברית השניים, השלמים. מאז אלה 40 יום של סליחה, מחילה ופיוס.

5. 30 ימים לראש השנה, וכבר נהוג לברך את מי שפוגשים: כתיבה וחתימה טובה.

אז חודש טוב, וכתיבה וחתימה טובה.