ידידיה מאיר
הכל בזכות דף גמרא אחד ביום שלישי השבוע. הצטרפו גם אתם
ואם יהיה לכם נחמד אז למחרת, ביום רביעי, תלמדו עוד דף. וכך גם ביום חמישי ושישי ושבת. ואז, עד י"ט במרחשוון אתם מסיימים את מסכת קידושין. איזה סיפוק זה יהיה להתבונן אחורה ולהגיד: השנה באמת השתניתי בחודש אלול
- ידידיה מאיר / בשבע
- כ"ז אב התשפ"ג
(צילום: מנדי אור)
הקטע הקצר הזה יכול לשנות את חייהם של כמה מהקוראים.
בעצם, למה להיות כזה דרמטי? הוא יכול לשנות רק את האלול שלהם. גם זה דבר גדול, לא?
אני יודע שזה אולי לא רגיש מצידי להזכיר את זה עכשיו, כשרבים מכם קוראים את הטור בשיא חופשת הקיץ, אבל ביום חמישי הקרוב מתחיל חודש הרחמים והסליחות.
ושוב, סליחה שנפלתי עליכם באמצע האבטיח עם שופר. אבל באמת, בלי לחץ. יש לי מתווה שיסדר לכם את אלול ואת הימים הנוראים.
הרי ככל שמתקרבים לראש השנה וליום הכיפורים כולנו מחפשים זכויות. ואז גם מתחילים לקבל קבלות, כל מיני החלטות טובות, שלא תמיד קל לעמוד בהן. מה לעשות, משמעת עצמית זה עסק לא פשוט. אבל יש פתרון קסם: לימוד יומי קבוע, לפי תוכנית מסודרת, מצליח לנצח אפילו אנשים עם אפס משמעת עצמית. איך אני יודע? אני כזה. או לפחות הייתי כזה, עד שגיליתי את הדף היומי. כן, גם אני קיבלתי על עצמי, בכל שנה מחדש, בזמן תפילת נעילה, קבלות טובות, ומה לעשות, לא תמיד הצלחתי לעמוד בהן לאורך זמן. אבל דווקא הקונספט הזה של הדף היומי – לימוד יומי ממוקד, עם התחלה אמצע וסוף – הצליח לשנות אותי.
השנה זה יוצא מושלם: ביום שלישי הקרוב, שלושה ימים לפני שמגיע חודש אלול הבא עלינו לטובה, מתחילים בדף היומי מסכת חדשה: מסכת קידושין. היא לא ארוכה במיוחד, לא קשה במיוחד, וכבר למדנו אותה בבית הספר. טוב, אני יודע שהמשפט האחרון גורם לחלק מכם רתיעה כי הוא מחזיר אתכם ללימוד הלא כיפי של בית הספר. אבל חברים, מה לעשות, התבגרנו, חלקנו כבר הורים לילדים בבית הספר, עד מתי נשתמש בתירוץ הזיכרונות הלא נעימים משיעורי גמרא של בית הספר או הישיבה התיכונית? צריך לגדול מזה ודי.
וחוץ מזה, אז לא היו גמרות מנגישות. הכול היה באותיות שחורות צפופות כאלה שעשו כאב ראש. היום זה עולם אחר. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לקנות גמרא מנגישה (עוז והדר, שוטנשטיין, או שטיינזלץ אם מספיק לכם ביאור קצר), או להיכנס לפורטל הדף היומי ולבחור שיעור וירטואלי בכל סגנון ובכל שפה, או להצטרף לשיעור באזור מגוריכם – וללמוד ביום שלישי את הדף הראשון של מסכת קידושין. דף אחד בלבד.
ואם יהיה לכם נחמד אז למחרת, ביום רביעי, תלמדו עוד דף. וכך גם ביום חמישי ושישי ושבת. ואז, עד י"ט במרחשוון אתם מסיימים את מסכת קידושין. איזה סיפוק זה יהיה להתבונן אחורה ולהגיד: השנה באמת השתניתי בחודש אלול.
ומי יודע? אולי תחליטו להמשיך אל המסכת הבאה, ולזאת שאחריה. ואז לא רק האלול שלכם יראה אחרת אלא באמת כל החיים.
והכול בזכות דף גמרא אחד ביום שלישי השבוע. בהצלחה. שנה טובה ומתוקה, גמרא טובה ומתוקה.
הטור פורסם בעיתון "בשבע".