כתבות מגזין
נתונים מבהילים: "10 מיליון מזכאי חוק השבות - אינם יהודים"
בעשורים הקרובים, עלולה מדינת ישראל לאבד את הרוב היהודי שלה. ד”ר יונה שרקי מציג את תמונת המצב העגומה, ומסביר איך אפשר למנוע את המהלך
- תמר שניידר
- ג' שבט התשפ"ג
(צילום רקע: shutterstock)
האם בעוד כמה שנים עלולה מדינת ישראל לאבד את הרוב היהודי שבה? נראה כי לא רחוק היום בו מציאות עגומה זו עלולה לטפוח על פנינו. "אם בשנות ה-80 המוקדמות 85% מסך אזרחי ישראל היו יהודים, הרי שהיום אנחנו רק 73.6% מסך אזרחי המדינה", מסביר ד”ר יונה שרקי, מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית. "במשך שלושה עשורים וחצי, איבד הרוב היהודי בישראל 10%, וכל שנה בממוצע הוא מאבד עוד 0.3% מגודלו. כל זאת בעקבות חוק השבות הקיים כיום, המאפשר למיליונים שאינם יהודים לעלות ארצה".
בשנתיים האחרונות: 72% עולים לא יהודים ממדינות חבר העמים
פעילות המרכז למדיניות הגירה ישראלית, אותו מוביל שרקי כיום, החלה בגלל סוגיה בוערת אחרת - סוגיית ההסתננות מאפריקה לישראל. "נוצרו לא מעט כשלים בתחום, ולא היה מי שיטפל בנושא בזירה הציבורית", הוא אומר. "בתוך הוואקום הזה התחלנו לפעול, במחקר של נושאים רלוונטיים, קידום חקיקה, הצפת הנתונים בערוצי התקשורת השונים, והגשת עתירות לבתי משפט. עם הזמן, התרחבה פעילות המרכז גם לכלל בעיות ההגירה בישראל".
את מדיניות ההגירה ארצה מגדיר חוק השבות. "הסעיף המהותי בחוק זה, קובע כי כל יהודי רשאי לעלות לארץ. בשנת 1970, בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, הורחבה זכות זו גם לבני משפחתו של העולה, על מנת למנוע מצב של פירוד ביניהם. הוגדר אז בחוק כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר, וכי יש זכות עליה ארצה גם לבנו, נכדו ונשותיהם, על אף שאינם יהודים בעצמם. מאוחר יותר, בראשית שנות ה-2000 הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ, ובעקבותיה נקבע כי גם מי שהתגייר בגיור רפורמי או קונסרבטיבי ייחשב כיהודי להגדרה זו. כך נפתח השער לקבלת אזרחות ישראלית, עבור מיליוני אנשים שאינם יהודים על פי ההלכה".
את תוצאותיו הקשות של הרחבת חוק השבות, אפשר לחוש כיום היטב. "הצניחה הדמוגרפית מ-85% ל-73.6% יהודים בארץ, לא נובעת רק מריבוי דמוגרפי ערבי, אלא דווקא בעיקר בעקבות עליית מספרם של קבוצת האחרים - חסרי הדת, והנוצרים, כפי שעולה מנתוני הלמ"ס", אומר שרקי. "קבוצה זו עלתה בשנים האחרונות מ-0% ל-5% מכלל האוכלוסייה הישראלית, ו-99.8% מהריבוי שלהם נובע מהגירה לישראל. בהשוואה אליהם, אגב, תורמת ההגירה לאוכלוסייה היהודית רק 20% מהריבוי שלה, ולאוכלוסייה הערבית היא לא תורמת כמעט דבר".
התבוננות קצרה בנתוני שנת 2022, מאמתת נתונים אלה. "בשנה האחרונה הגיעו לישראל 77,000 איש. 6,000 מתוכם קיבלו מעמד של אזרח ישראלי על פי חוק הכניסה לישראל, שהוא חוק המאפשר מתן אזרחות לאנשים שאינם יהודיים מסיבות שונות, כמו למשל שחקני כדורגל או מתמודדים אולימפיים. כאשר מפלחים את 71,000 העולים הנוספים, אפשר לראות כי רק 32,000 מתוכם הם יהודים. חישוב מהיר מגלה כי 40% מקרב הנכנסים לארץ בשנה האחרונה אינם יהודים, ולצערנו גם הילודה בארץ וגם קצב ההגירה היהודית לא מצליחים להדביק את המספר הזה".
איך אפשר להסביר את הנתון הזה, הרי קצב הילודה בארץ הוא גדול?
"נכון, אבל אם מפחיתים ממספר הלידות בשנה את מספר הפטירות, מבינים שהריבוי הדמוגרפי הטבעי של האוכלוסייה היהודית לא מדביק את הריבוי הטבעי של יתר חלקי האוכלוסייה. כל זה ניכר בסטטיסטיקה הדמוגרפית - בשנה האחרונה איבדנו 0.3% ממספרנו בארץ. עובדה קשה נוספת היא, שבתוך הרוב היהודי נכלל גם מי שהתגייר בגיור רפורמי או קונסרבטיבי, ומדובר ב-5% מכלל העולים ארצה ממדינות המערב. משמעותו של נתון זה, היא שהמצב הסטטיסטי קטסטרופלי אפילו יותר".
מה מחכה לנו הלאה?
"יש כיום כמעט 18 מיליון זכאי שבות בעולם, מתוכם רק כ-8 מיליון יהודים. זה אומר כי 54% מזכאי השבות בעולם אינם יהודים על פי חוק. כאשר בוחנים את אחוזי ההתבוללות בעולם, הם עומדים על 60% ומעלה ברוב המוחלט של התפוצות, ועל כל יהודי שמתבולל, נולדים עוד זכאי שבות שאינם יהודים. לכן במידה ולא יתוקן חוק השבות, מצב ההתבוללות רק יחריף עם הזמן את המשבר".
אבל גם ככה, רוב זכאי השבות שאינם יהודים לא מתכוונים לעלות ארצה?
"פילוח הנתונים מראה כי נתון זה תלוי בארצות המוצא של אותם אנשים. כאשר בוחנים את 10 המדינות מהן הגיעו הכי הרבה עולים חדשים, הראשונה היא רוסיה, אחריה אוקראינה, ואחר כך לפי הסדר צרפת, ארה"ב ובלארוס. ההגירה מרוסיה, אוקראינה ובלארוס היא רחבה מאוד. מרוסיה, למשל, עלו כבר 18% מזכאי השבות. לעומת זאת, ההגירה מצרפת וארה"ב עומדת על בין -0.002% ל-4% בלבד מסך זכאי השבות. נתון חשוב נוסף הוא אחוז היהודים העולים מכל מדינה. רק 28% מסך העולים מרוסיה בשנתיים האחרונות הם יהודים. זאת לעומת העולים מצרפת וארה"ב, שכ-95% מהם יהודים. נתונים אלה מראים כי ממדינות בהן איכות החיים שווה לישראל או גבוהה ממנה, יש עליה מועטה והיא ברובה של יהודים, העולים על רקע אידיאולוגי. לעומת זאת, במדינות בהן איכות החיים היא נמוכה מהמצב בישראל, אנשים עוברים בעיקר כדי לשפר את רמת החיים שלהם ואת מצבם הכלכלי, ולכן יש ממדינות אלה יותר עולים, אך רק מעטים מהם הינם יהודים".
האם יש מי שמוביל את המהלך הזה של כניסת אנשים שאינם יהודים ארצה?
"ישנן כמה קבוצות עיקריות האחראיות על כך. יש מי שמביא אנשים שאינם יהודים ארצה באופן לא חוקי - כמו ארגוני זכויות אדם המסייעים למסתננים, ולעובדים זרים שפגה אשרת השהייה שלהם בארץ. לצידם, קיימים מעודדי הגירה לא יהודית לישראל בטענות אחרות, כמו אלה המבקשים לפתוח את השערים עבור תושבי אוקראינה הנמלטים מן המלחמה, או לחילופין אלו הפועלים לעידוד ההגירה הלא-יהודית מאתיופיה במסווה של איחוד משפחות. ארגונים נוספים, הפועלים על פי חוק, הם הכוח הביצועי של המדינה. כך, למשל, הסוכנות היהודית, מעודדת הגירה גם בקרב אנשים שהם באופן ודאי לא יהודים, כי מטרתה היא להעלות אנשים ארצה, כל עוד הם עומדים בקריטריונים של חוק השבות. הסוכנות לא מתעסקת בשאלה מיהו יהודי על פי ההלכה, אלא פועלת על פי החלטות המדינה".
המלחמה על המדינה
השאלה בנוגע לעתידה הדמוגרפי של ישראל, היא עוד אחת מהזירות בפניהן ניצבת היהדות. "בזירה הטריטוריאלית אנו נאבקים על שטחי הארץ, בזירה הדתית המאבק הוא על צביונה היהודי של המדינה, ובזירה החברתית אנו נאבקים גם על נושא הדמוגרפיה. כבר היום יש 5% התבוללות בתוך מדינת ישראל, וזאת כתוצאה מריבוי האוכלוסייה הלא יהודית בארץ, דבר המהווה כר פורה לנישואים מעורבים בין יהודים ולא-יהודים".
מצב זה עלול לפגוע בהמשך במעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. "במדינה דמוקרטית, מי שקובע את זהות המדינה הוא הרוב. ברגע שלא יהיה כאן רוב יהודי, לא תהיה לגיטימציה לדרוש מדינה יהודית. המגמה הכללית כבר הולכת לכיוון הזה, ואם לא נעצור אותה - התוצאות עלולות להיות הרות אסון".
במהלך ההסכמים הקואליציוניים האחרונים, התחייבו חברות הקואליציה לתקן את חוק השבות. "בכל העולם קיימת בחקיקת ההגירה הזכות לאיחוד וחיי משפחה", מסביר שרקי. "כל זה בנוגע לבן או בת הזוג של המהגר החוקי, וילדיהם הקטינים. לא ראינו באף מדינה מתן זכאות לבן שאינו קטין או לנכד, ובטח שלא לבני זוגם של אלו. בכל הקשור לחקיקה - החל מקבלת קצבאות ועוד לאחריות משפטית - ילד מעל גיל 18 עומד בפני עצמו ואינו נכלל באחריות הוריו. לכן אין סיבה להשאיר את סעיף הנכד בחוק השבות. תיקון החוק יקטין באופן משמעותי את מספרם של זכאי השבות שאינם יהודים ועשוי לצמצם ב-85% את ההגירה הלא-יהודית לישראל. תיקון זה יהווה אבן דרך נוספת בדרך לשמירה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
הרב זמיר כהן קורא מדם ליבו - "חייבים לתקן את חוק השבות":