מעניין
מירי רגב: "חוקי התורה והגבולות שלה - מסייעים לאדם שה’ענג’ לא יתהפך ל’נגע’"
מירי רגב בפוסט מרתק שפורסם ברשתות החברתיות לפני שבועות
- שירה דאבוש (כהן)
- ח' סיון התשפ"ב
מה הסוד לאיזון אמיתי?
פרשת "נשא" מתארת בין היתר את חנוכת המשכן ומנחות 12 הנשיאים, תפקידי הלווים, דיני נזיר יהודי, ברכת הכהנים ועוד.
מפתיע לראות את יחס התורה לנזיר יהודי- אדם שלתקופה מסוימת מקפיד על מספר מצומצם של הגבלות ובהן שתיית יין, כדי להתנתק מהמימד הגשמי ולהתרכז בעלייה רוחנית.
למרות שהנזיר היהודי נתפס כאדם משכמו ומעלה המחפש קדושה, בסוף תקופת הנזירות הוא מחויב להקריב קורבן ככפרה על חטא. למה? מה קשור חטא?
חכמינו מסבירים שמטרת בריאת העולם היא "להתענג על ה'", ולהנות מכל מה שברא, והנזיר, על אף התעלותו הרוחנית, כביכול החטיא באותה תקופה את המטרה, כאשר מנע מעצמו חלק מהנאות החיים הפשוטות.
אז לא ברור. הוא צדיק או חוטא? התורה מעודדת הנאה מהרוח או מהחומר?
התשובה היא- איזון. על פי הסוד, האדם תמיד חותר לעונג, מרגע היולדו, אם זה עונג גשמי או רוחני, וחוקי התורה והגבולות שהיא שמה לאדם מסייעים לו שה"ענג" לא יתהפך ל"נגע". כמו במקרה של ילד שאוכל קובית שוקולד וחווה עונג, אך אם יאכל חבילה שלמה יהפך השוקולד לגורם בחילה (ל "נגע"), כך גם ניתן לראות את האדם בהתנהגותו במשאבי העולם, כאשר הגבולות ששם לו ה' מסייעים לו למקסם את ההנאה ממנו. בזה בעצם נגרם מה שמכונה "קידוש החומר".
מדהים לראות שזה בדיוק מה שעשה הרב אורי, במסע מ"עולם הזוהר" של התרבות לעולם הזוהר של היהדות.
רגע לפני חג השבועות, הוא חג מתן תורה, נאחל שנזכה לשמוח עם התורה הקדושה, ולהתענג על עוגות הגבינה. שבת שלום וחג שמח.