הרבנית ימימה מזרחי

הרבנית ימימה מזרחי: "שנה ללילה ההוא, המסויט, במירון"

שנה מאז אסון מירון הנורא. הרבנית ימימה חוזרת להר, חוזרת לאלמנות ולמשפחות השכולות ולסוד הגדול של רבי שמעון בר יוחאי

(צילום: דוד כהן / פלאש 90)
whatsapp
אא

בדיוק שנה ללילה ההוא, המסויט, במירון. התיאור החסידי הקבוע הוא "כשעולים למירון, זה 'שמחת תורה' בחוץ ו'יום הכיפורים' בפנים", כי כלפי חוץ זה ההילולא והמוזיקה וההדלקות החגיגיות והנרות, אבל בפנים – אנשים בנהי ובבכי שופכים את ליבם בציון הקדוש.

זה היה התיאור החסידי עד לשנת תשפ"ב. והשנה, זה יהיה ל"ג בעומר שלא יהיה עוד כמותו לעולם: יום כיפור בחוץ, ויום כיפור בפנים. מפני שאי אפשר שלא לעבור ליד 45 הדיוקנאות המוארים האלה, הזוהרים האלה, שנספו במירון. התמונה הגדולה נמצאת שם. וזה יום כיפור, וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם... מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ.[1]

לאר"י הקדוש היה תלמיד, רבי אברהם הלוי. רבי אברהם הלוי היה מתאבל באמת באמת על ירושלים, ממעמקי ליבו. ובכל יום הוא היה אומר תפילה שאנחנו אומרים רק בתשעה באב: "נַחֵם". נַחֵם ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֵת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם.[2] אומר אותה בשבתות, אומר אותה בחגים.

אמר לו האר"י: בל"ג בעומר אתה לא אומר "נחם את אבלי ציון וירושלים".

הוא לא עמד בזה. הוא היה כל כך בצער על החורבן ואמר נַחֵם. באותו יום, כך מסופר בכתבי האר"י, מת בנו. למה? זה יום של שמחה ואתה, לא תגיד נחם![3]

רגע, אבל אחרי ל"ג בעומר של תשפ"ב, האם יש יום מתאים יותר מאשר ל"ג בעומר לומר בו נַחֵם אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֵת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם ואשדוד ובני ברק וראשון לציון וארצות הברית? וכי יש יום מתאים יותר? למה לא לומר נַחֵם ביום כזה?

ואדמו"ר הזקן, רבי שניאור שלמן מליאדי, מתייחס לסיפור הנורא הזה ואומר: למה לא נגיד נַחֵם בל"ג בעומר? הרי אם בשבת רבי אברהם אומר, אז למה דווקא בל"ג בעומר לא?

ועונה: מפני שלומר נַחֵם בל"ג בעומר משמעו לעקר לגמרי, מהשורש, את תורתו של רבי שמעון בר יוחאי. רבי שמעון בר יוחאי יאמר: מה שאתם רואים פה, נורא ככל שייראה, זה לא חזות הכל.

יש בעולם סוד.

יש בעולם הוד.

יש בעולם עוד!

ואתם צריכים לדעת שאם תחשבו חס ושלום ש-what you see is what you get, מה שאת רואה זה באמת העולם, אז למה עוד תחכי, למה? על פניו הכל נראה כל כך לא הוגן, כל כך נורא.

אתם תוכלו להמשיך ולהיות אנשים מאמינים רק אם תאמינו במישור נסתר.

אני יקית במקור שלי. לא מיסטיקנית בכלום. אבל הילד שלי, שנולד בל"ג בעומר ונפטר, אמר לי אמירה אחת במותו, זכר צדיק וחמוד לברכה. הוא אמר לי: אמא, מיסטיקה זהmust . זה חובה. כי אם תחשבי שזה העולם, שילדים תמימים שלא עשו כלום, הולכים ככה, אז איזה מין עולם זה? אנחנו חייבים, חייבים להאמין שיש כאן משהו נוסף שיתגלה.

בפרשת השבוע בחוקותי שנקרא בשבת, כתוב: וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם. ורש"י, אחד היפים, כותב: אֲטַיֵּל עִמָּכֶם בְּגַן עֵדֶן כְּאֶחָד מִכֶּם, וְלֹא תִּהְיוּ מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנִּי.[4]

מה הכוונה – אנשים שקרה להם כזה אובדן (וקרה לכולנו, כי הקדושים האלה הם חלק מכולנו), תדעו לכם שאתם בטיול בגן עדן עם אלוקים. אני עוצם לכם את העיניים, נותן לכם יד ואומר: בואו לטיול. סומכים עליי?

הממ... כן...

וכך, עצומי עיניים, אנחנו מטיילים איתו בפחד, בחוסר הבנה.

ויום אחד, יאמר רשב"י, הוא יעצור ויגיד: אוקיי. עכשיו תפתחי את העיניים.

וואי! ופתאום יתגלו לנו סודות כמו שרשב"י גילה לתלמידיו ביום ל"ג בעומר, ופתאום נבין, ופתאום לא נצטרך להתנחם יותר, מפני שהעולם יהיה ברור. הסוד יתבהר וכל מה שהיה נראה כל כך מבהיל, פתאום יתגלה.

עבורי, ל"ג בעומר זה אלמנות מירון. אני רואה אותן סוחבות את אבלן בליבן, צהלתן בפניהן[5] או, בשפה חסידים: שמחת תורה בחוץ. יום כיפור בפנים.

אנחנו מחבקות אותן היום חיבוק ענק.

ויהי רצון שריבונו של עולם יגלה לנו כבר את הסוד, כי זה טיול ארוך.

 

מקורות ומראי מקום

[1] פיוט ונתנה תוקף, מחזור התפילה ליום הכיפורים.

[2] תפילת נחם היא תוספת תפילה שנהוג להוסיף בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב, בברכת ירושלים.

[3] מובא ב"ליקוטי שיחות", כרך ל"ז, שיחת ל"ג בעומר.

[4] ויקרא כ"ו, יב. ורש"י, שם.

[5] פרפרזה, "חובות הלבבות", שער תשיעי, שער פרישות.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה