יש אלוהים

תורת-אמת: מה מגלים בדילוגי האותיות שבתורה?

אף על פי שאין בכוחו של שכל אנושי להתקרב, ואפילו במעט, לחכמה האלוקית, לא נמנעו חכמי אומות העולם מלנסות ליצור לתורה חיקויים זולים וידועים. רוב ככל עמי-הארצות, אינם מסוגלים להבחין בין מקור לחיקוי, ובין אמת לשקר

שתף במייל
| ט"ז אייר התשפ"ב |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

ידוע הדבר ומפורסם העניין, שהתורה שבכתב – התנ"ך [תורה, נביאים, כתובים], שהוא הספר הקדוש ביותר בעולם, הנפוץ ביותר, והיחיד שתורגם לכל השפות בעולם – נחקר ביסודיות ע"י מדענים מכל העולם, העומדים משתאים אל מול חכמת-התורה, מכֹח חכמתו האין-סופית והבלתי נתפסת של נותנה – הקב"ה.

כמובן, "אין קדוֹשה כתורה, ואין לומדהּ כישראל" (פיוט: "מפי-אל"), ולעולם לא יגיעו חכמי אומות העולם להבנת התורה, כהבנתם של , להבדיל – חכמי-התורה שבעם-ישראל – משום שאין בידם את הכֹח הרוחני לכך, וכמו שאמרו חז"ל (איכה רבה [בובר] פרשה ב'), וז"ל: אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים – תאמין, הה"ד [הדא הוא דכתיב] (עובדיה א' ח'): "וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵֽאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו"; יש תורה בגוים – אל תאמין, דכתיב (איכה ב' ט'): "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵ֣ין תּוֹרָה", ע"כ [ואין הקב"ה תובע מהם קיום תרי"ג מִצוות – אלא "שבע מצוות בני-נח" בלבד, משום שאינם מסוגלים].  ולהבדיל, כל ישראל חייבים בקיום כל תרי"ג מצוות-התורה, ובקביעת-עיתים לעסוק בלימוד התורה, משום שהם הוכשרו לזה, ומסוגלים לזה, ועל-כן נקראים "עם-סגולה", ככתוב (שמות י"ט ה'): "וְעַתָּה אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-בְּרִיתִי וִֽהְיִיתֶם לִי – סְגֻלָּה – מִכָּל-הָעַמִּים כִּי-לִי כָּל-הָאָֽרֶץ".

עסק-התורה, כולל את לימוד פשט-המקרא ורמזיו: "ראשי-תיבות", "סופי-תיבות", "אמצעי-תיבות", "גימטריות", וכן "דילוגי-אותיות" ועוד – כולם בכלל ארבעת רובדיו, המכונים: "פרד"ס" [פשט, רמז, דרש וסוד].

כידוע, הערצתם הרבה של חכמי אומות-העולם לתורת-ישראל, גרמה לניסיונות ליצור לה חיקויים. ולמרות שאין בכוחו של שכל אנושי להתקרב, ואפילו במעט, לחכמה האלוקית, לא נמנעו מלנסות ליצור לה חיקויים זולים וידועים, מחמת הערצה זו, וזאת, מתוך הידיעה הברורה, שרוב ככל עמי-הארצות, אינם מסוגלים להבחין בין מקור לחיקוי, ובין אמת לשקר.

עם התפתחות המחשב, הוסר הלוט, ונגלה אפילו לפני פשוטי העם, אחד מהצדדים הנסתרים של התורה, המכונה: "כתב בדילוגי אותיות", שעד אז, היה ידוע רק לחכמי-ישראל, שקַבָּלָה זו היתה מסורה בידם – איש מפי איש, מדורי-דורות, הכולל דוגמאות לאלפים ולרבבות. אלא שלצורך המחשה של: א) השימוש בדילוגי אותיות ככתב-סתרים; ב) כוחו של נותן התורה להטביע, באופן מופלא, את שמו הקדוש, ואת השם "תורה" בתורתו –  נביא דוגמא אחת מיני אלף ממצפוני התורה, המוכיחה באופן מוחלט, מעל ומעבר לכל צל של ספק, את מקוריותה של תורתנו הקדושה, ע"י גילוי הטבעת שְׁמהּ ושֵם יוצרהּ – בתוכה, בחלק ה"תורה" שבתנ"ך, העוסק בציווי לקיום "תרי"ג המצוות", ולצורך המחשה זו שלפנינו, נקדים הקדמה קצרה:

נותן התורה – הקב"ה, יתברך שְׁמוֹ לעד, אשר חילק את התורה לחמישה חומשים, ונתנה ע"י משה רבנו ע"ה ביום החמישים  ליציאת מצרים, הִצְפִּין בה את השם "תורה", בדילוגי אותיות קבועים של 50 אותיות – ג' פעמים, בכל אחד מהחומשים: בתחילתו, באמצעו ובסופו [בב' הראשונים ["בראשית" ו"שמות"] – בסדר ישר, ובב' האחרונים ["במדבר" ו"דברים"] – בסדר הפוך]. ואולם, בחומש האמצעי ["ויקרא"] – הצפין נותן התורה – הבורא יתברך, ישתבח ויתעלה, את שמו הקדוש [י-ה-ו-ה] – בסימן שבע (7) [הרומז ל"טֶבַע"] – שבע (7) פעמים [בדילוגי אותיות קבועים של שמונה (8) [הרומז ל"שֶׁמֶן", הצף מעל המים], הואיל והתורה הינה בסוד שמונה (8) – מעל לטבע, ובמבנה של צורת מנורה בעלת חמישה-קנים, והרי היא לפנינו:

 

מנורת - התורה וחותם - ה"יצרן"

בחומשים: "בראשית" ו"שמות" – המלה "תורה" בדילוגים קבועים של 50 אותיות [בתחילה, באמצע ובסוף (בכתיבה כסדרה: "תורה")],  ובחומשים: "במדבר" ו"שמות" – [בתחילה, באמצע ובסוף (בכתיבה בסדר הפוך: "הרות")]

ובחומש "ויקרא": השם-הקדוש "י-ה-ו-ה" בדילוגים קבועים של 8 אותיות – שבע פעמים.

 

הערה: חלק מהנתונים נלקחו מתוך סִפְרוֹ של הרה"ג מרדכי נויגרשל נר"ו: "מסע אל פסגת הר-סיני" (עמ' 94), בשם הרב וייסמנדל זצוק"ל ועובדו לצורך ולשם המחשה.

והרי לפנינו פירוט מיקומי האותיות, על פי סדר שני החומשים הראשונים – "בראשית" ו"שמות", והשניים האחרונים – "במדבר" ו"דברים", וסדר שמות "הוי"ה" בספר "ויקרא":

המלה: "תורה" (בכתיבה-כסדרה) בדילוגים קבועים של 50 אותיות: בתחילה, באמצע וסוף החומשים: "בראשית" ו"שמות":

בחומש "בראשית" [בתחילת הספר – מאות ת' ראשונה שבספר]:

(א' א'): בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹקִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:

(א' ב'): וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹקִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם:

(א' ג'): וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַֽיְהִי אֽוֹר:

(א' ד'): וַיַּ֧רְא אֱלֹקִ֪ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹקִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ:

(א' ה'): וַיִּקְרָ֨א אֱ-לֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד:

 

[באמצע הספר (שוב, בדילוג קבוע של 50 אותיות)]:

(ט"ז ח'): וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֫ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֪י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת:

(ט"ז ט'): וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְ-הֹוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ:

(ט"ז י'): וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְ-הֹוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב:

(ט"ז י"א): וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְ-הֹוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְ-הֹוָ֖ה אֶל־עָנְיֵֽךְ:

 

[בסוף הספר (שוב, בדילוג קבוע של 50 אותיות)]

(מ"ט כ"ח): כָּל־אֵ֪לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֪ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם:

(מ"ט כ"ט): וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי:

(מ"ט ל'): בַּמְּעָרָ֫ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֪ה אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֪ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר:

 

בחומש "שמות" [בתחילת הספר – מאות ת' ראשונה שבספר]:

(א' א'): וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ:

(א' ב'): רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה:

(א' ג'): יִשָּׂשׂכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִֽן:

(א' ד'): דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵֽׁר:

(א' ה'): וַֽיְהִ֗י כָּל־נֶ֪פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם:

(א' ו'): וַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא:

 

[באמצע הספ ר (שוב, בדילוג קבוע של 50 אותיות)]:

(י"ב י"א): וְכָכָה֘ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַי-הֹוָֽה:

(י"ב י"ב): וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֘ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל־אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֪יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְ-הֹוָה:

(י"ב י"ג): וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

 

[בהמשך הספר (שוב, בדילוג קבוע של 50 אותיות)]:

(י"ב מ"ו): בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵאָכֵ֔ל לֹא־תוֹצִ֧יא מִן־הַבַּ֪יִת מִן־הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֽוֹ:

(י"ב מ"ז): כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַֽעֲשׂוּ אֹתֽוֹ:

(י"ב מ"ח): וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶסַח֘ לַי-הֹוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ:

(י"ב מ"ט): תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם:

(י"ב נ'): וַֽיַּעֲשׂ֖וּ כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְ-הֹוָ֪ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ:

 

המלה: "תורה" [בכתיבה בסדר הפוך "הרות"] בדילוגים של 50 אותיות: בתחילה, באמצע וסוף החומשים: "במדבר" ו"דברים"

בחומש "במדבר" [בתחילת הספר]:

 (א' א'): וַיְדַבֵּ֨ר יְ-הוָ֧ה אֶל־מֹשֶׁ֪ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֪ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר:

(א' ב'): שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כָּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם:

(א' ג'): מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֪ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן:

[באמצע הספר (שוב, בדילוג קבוע של 50 אותיות)]:

(ט"ז י"ח): וַיִּקְח֫וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַֽיַּעַמְד֗וּ פֶּ֪תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן:

(ט"ז י"ט): וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְ-הֹוָ֖ה אֶל־כָּל־הָעֵדָֽה:

(ט"ז כ'): וַיְדַבֵּ֣ר יְ-הֹוָ֔ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל-אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:

(ט"ז כ"א): הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע:

(ט"ז כ"ב): וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ-֕ל אֱלֹקֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כָּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף:

 

[בסוף הספר (שוב, בדילוג קבוע של 50 אותיות)]:

(ל"ד ט'): וְיָצָ֤א הַגְּבֻל֙ זִפְרֹ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵינָ֑ן זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל צָפֽוֹן:

(ל"ד י'): וְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה:

 (ל"ד י"א): וְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֪ם הָרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּבֻ֔ל וּמָחָ֪ה עַל־כֶּ֥תֶף יָם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה:

(ל"ד י"ב): וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו יָ֣ם הַמֶּ֑לַח זֹאת֩ תִּהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם הָאָ֪רֶץ לִגְבֻלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב:

 

בחומש "דברים" [בתחילת הספר]

(ה' ט"ז): כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְ-הוָ֣ה אֱלֹקֶ֑יךָ לְמַ֣עַן׀ יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְ-הֹוָ֥ה אֱלֹקֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:

(ה' י"ז): לֹ֖֥א תִּרְצָֽ֖ח וְלֹ֣֖א תִּנְאָֽ֑ף וְלֹ֣֖א תִּגְנֹֽ֔ב וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא:

(ה' י"ח): וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ:

(ה' י"ט): אֶֽת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ יְ-הֹוָ֨ה אֶל־כָּל־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתּ֤וֹךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל ק֥וֹל גָּד֖וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל־שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי:

 

[באמצע הספר (שהההוב, בדילוג קבוע של 50 אותיות)]:

(י"א כ"ט): וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְ-הֹוָ֣ה אֱלֹקֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל:

(י"א ל'): הֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֙רֶץ֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵלוֹנֵ֥י מֹרֶֽה:

(י"א ל"א): כִּ֤י אַתֶּם֙ עֹבְרִ֣ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְ-הֹוָ֥ה אֱלֹקֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ:

 

[בסוף הספר (שוב, בדילוג קבוע של 50 אותיות)]:

(ל"ב ג'): כִּ֪י שֵׁ֥ם יְ-הוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵא-לֹהֵֽינוּ:

(ל"ב ד'): הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ-֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא:

(ל"ב ה'): שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּֽל:

(ל"ב ו'): הֲה־לַיְ-הֹוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ:

(ל"ב ז'): זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ:

 

השם הקדוש: "י-ה-ו-ה" בדילוגים של 8 אותיות: שבע-פעמים בחומש "ויקרא":

  1. (א' א'): וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְ-הֹוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר:
  2. (ז' ל"א'): וְהִקְטִ֧יר הַכֹּהֵ֪ן אֶת־הַחֵ֖לֶב הַמִּזְבֵּ֑חָה וְהָיָה֙ הֶֽחָזֶ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו:

(ז' ל"ב): וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין תִּתְּנ֥וּ תְרוּמָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיכֶֽם:

  1. (י"א מ"ה): כִּ֣י׀ אֲנִ֣י יְ-הֹוָ֗ה הַֽמַּעֲלֶ֤ה אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְיֹ֥ת לָכֶ֖ם לֵאלֹקִ֑ים וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָֽנִי:

(י"א מ"ו): זֹ֣את תּוֹרַ֤ת הַבְּהֵמָה֙ וְהָע֔וֹף וְכֹל֙ נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֔ה הָרֹמֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם וּלְכָל־נֶ֖פֶשׁ הַשֹּׁרֶ֥צֶת עַל־הָאָֽרֶץ:

  1. (י"ג נ"ג): וְאִם֘ יִרְאֶ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ לֹא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔גַע בַּבֶּ֕גֶד א֥וֹ בַשְּׁתִ֖י א֣וֹ בָעֵ֑רֶב א֖וֹ בְּכָל־כְּלִי־עֽוֹר:

(י"ג נ"ד): וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִ֨בְּס֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּיר֥וֹ שִׁבְעַת־יָמִ֖ים שֵׁנִֽית:

  1. (כ"א ט"ו): וְלֹֽא־יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֪י אֲנִ֥י יְ-הֹוָה מְקַדְּשֽׁוֹ:

(כ"א ט"ז): וַיְדַבֵּ֥ר יְ-הֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

  1. (כ"ד כ"ג): וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֘ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֖וֹ אָ֑בֶן וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֪ר צִוָּ֥ה יְ-הֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה:

(כ"ה א'): וַיְדַבֵּ֤ר יְ-הֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר:

  1. (כ"ו ל"ב): וַהֲשִׁמֹּתִ֥י אֲנִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָֽׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ אֹֽיְבֵיכֶ֔ם הַיֹּשְׁבִ֖ים בָּֽהּ:

(כ"ו ל"ג): וְאֶתְכֶם֙ אֱזָרֶ֣ה בַגּוֹיִ֔ם וַהֲרִיקֹתִ֥י אַחֲרֵיכֶ֖ם חָ֑רֶב וְהָיְתָ֤ה אַרְצְכֶם֙ שְׁמָמָ֔ה וְעָרֵיכֶ֖ם יִהְי֥וּ חָרְבָּֽה:

לסיכום: הסדר הנפלא, המוצג לעיל – מדבר בעד עצמו, ועלינו – עם-ישראל – להסיק את המסקנות הנדרשות: אשרינו! אין כאלֹקינו, אין כאדונינו, אין כמלכנו אין כמושיענו!  אשרי העם שככה לו, אשרי העם שהשם אלֹקיו!

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה