הורים וילדים

הורים למתבגרים? המדריך המקיף בשבילכם: תקשורת מקרבת עם המתבגרים

קשר פתוח ומשמעותי עם המתבגרים הוא משאת נפש של הורים רבים. למרבה הצער, לעיתים קרובות זה נשאר בגדר חלום. איך עושים את זה נכון?

שתף במייל
| י"ז שבט התשפ"ב |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

קשר פתוח ומשמעותי עם המתבגרים הוא משאת נפש של הורים רבים. למרבה הצער, לעיתים קרובות זה נשאר בגדר חלום - חלום שמתנפץ ומשאיר אחריו תחושות של כאב, ריחוק ודאגה לילד המתבגר, שמדיר את הוריו מעולמו וממה שמעסיק אותו.

זהו מדריך בן שלושה פרקים, שמכוון, בצורה פשוטה וקלה ליישום לקשר משופר, משמעותי ופתוח עם המתבגרים. השיטה שאראה כאן עזרה גם לי עם המתבגרים שלי, ועוזרת לנשים רבות שבאות אלי להתייעץ.

כידוע, בגיל ההתבגרות המתבגרים מיטלטלים בין קצוות.

  • תלותיות ועצמאות
  • תחושת "יודע כל", ותחושת חוסר אונים
  • רצון להתנסות בדברים חדשים, וצורך להישאר עם המוכר והידוע
  • צורך להיות בקרב המשפחה, ורצון להיות בקרב החברים

כל זה יוצר אצלם קושי ובלבול שמשפיע גם על הקרובים להם – הוריהם. לעיתים קרובות ההורים חווים מהם דחייה וריחוק, לעיתים התנגדות לכל מה שיקר וחשוב בעיניהם. עם כל זה, ודווקא בגלל זה, חשוב לפתח קשר משמעותי ופתוח עם המתבגרים.

כאן נדבר על מה שעלינו לעשות לשם כך.

 

קשר משמעותי עם המתבגרים, חלק ראשון: "סור מרע"

החלק הזה מדבר על מה שאין לעשות, על מה שממנו יש להתרחק כדי להכשיר את הקרקע לקבלת הטוב שנלמד בהמשך איך מכניסים לקשר.

חשוב להרחיק התנהגויות מזיקות שלנו, ההורים, מהקשר. לכן עלינו:

  • למעט מאוד בביקורת

נמעט מאוד במשפטים כמו "למה עשית כך?", "אתה לא בסדר" וכדומה. הביקורת משפילה, צורבת, ומורידה את האמון של המתבגר בעצמו.

  • התפקיד של יוסי הוא לפתוח בקבוקי שתיה לפני השבת. בערב שבת, אבא שאל אותו אם פתח כבר את הבקבוקים, ויוסי, שהיה עסוק בעניין כלשהו, ענה "עוד רגע, אני כבר פותח". בשבת סיפר יוסי לאביו ששכח לפתוח את הבקבוקים. לאב עמד על קצה הלשון המשפט "הרי הזכרתי לך, למה לא עשית זאת מיד?". האב נזכר בנזק של משפט ביקורתי שכזה ובתועלת של השתיקה, ועוד יותר מזה, בתועלת של משפט מרגיע כמו "לא נורא, זה יכול לקרות לכל אחד", ובלע את המשפט הביקורתי. כך נפתח ליוסי מרחב של התבוננות פנימית והסקת מסקנות, בינו לבין עצמו.
  • לא להשפיל

לא נשתמש בכינויי גנאי, לא נלעג לנער, לא נצחק עליו ולא על מעשיו או על התנהגותו. ההשפלה, עוד יותר מהביקורת, פוצעת את הלב ואת הנשמה, ולכן מרחיקה את המתבגר מאיתנו.

  • חיים אמר לאחיו מילת גנאי, וגם לעג לו לעיני כל המשפחה. הרצון המידי של האם המזועזעת היה "להחזיר" לחיים במילה חריפה ופוגעת, ובכך להגן על האח החלש. במחשבה שנייה, החליטה האם לנצור את המילה החריפה שנועדה להעמיד את חיים במקום, ובחרה להזכיר לכולם ש"אצלנו לא מדברים כך". בכך העמידה שוב את הכלל על כנו, ואפשרה לשני בניה ליישר ביניהם את ההדורים מבלי לפגוע בפוגע, ומבלי להחליש את החלש בהגנת יתר.
  • לא להבליט את הכישלונות

לא נציג את הנער בחולשתו, גם אם טעה ונכשל. ידוע הכלל שמה ששמים לב אליו ומבליטים אותו – גדל. אנו רוצים לחזק את הטוב והחיובי שבמתבגר, לכן, פעמים רבות, נעלים עין מהשלילי.

דוגמא: במקום ללמוד למבחן בלשון, השקיעה שרה את זמנה בארגון תכנית לערב החברותי המתקרב, ואכן קבלה ציון נמוך במבחן. כשהגיעה הסבתא לביקור ושאלה את שרה איך הלימודים, שתקה האם ונתנה לשרה לענות.

  • לא לדחות

לא נדחה את המתבגר, לא בדיבור, לא במעשה וגם לא במחשבה שמתבטאת בשדרים לא מילוליים. לעיתים, התנהגויות או מידות של המתבגר יוצרות בנו התנגדות פנימית. לרוב זה כמעט שלא מודע, ולכן גם נשלט פחות. עלינו להתאמץ ולזהות את ההתנגדות הפנימית שלנו, ולנטרל אותה עד כמה שאפשר. לעיתים זוהי עבודה קשה ומתמשכת, אך חשובה מאוד.

דוגמא: תרצה בת ה-14 נוהגת לכסוס את ציפורניה. לאימה קשה לראות את תרצה עושה זאת, הן מסיבות אסתטיות והן בגלל הדאגה למקומה בחברה, שהתנהגות זו מעוררת בה. האם, שמבינה את חשיבות השדר המקבל שלה כלפי הבת, משתדלת לחשוב על מעלותיה, במקום להתמקד בכסיסת הציפורניים. דבר זה מחזק את הקרבה שבין האם לבתה, למרות הקושי של האם עם מנהגה של הבת.

  • לא לכפות את דעותינו וערכינו

הכפייה של דעותינו על המתבגר מרחיקה אותו עוד יותר מאיתנו ומערכינו ולכן זה לא יעיל ולא עובד.

דוגמא: אף על פי שלאימה של ציפי בת ה-16, עמידה בזמנים היא ערך חשוב, ציפי לא הפנימה ערך זה. לאם קשה לראות איך ציפי מאחרת לביה"ס, לחוגים, לחברות ולכל מקום. גם כשהאם, לעיתים רחוקות, אומרת לציפי את דעתה בעניין, ברור לשתיהן שזוהי המלצה, ושאופן ההתנהלות בנושא הזמנים הוא החלטתה של ציפי.

זהו החלק הראשון בהדרכה. אני מאמינה שעולות בך שאלות כמו: אז מה כן? איך אכוון אותו לדרך הישר? איך ארחיק אותו מסכנות? איך אתמודד עם התנהגות קשה שלו?

 

קשר משמעותי עם המתבגרים, חלק שני: "עשה טוב"

ההימנעות מביקורת, מהשפלה, מכפיית דעותינו עליהם ומדחייתם, נותנת להם מקום של כבוד.

כבוד – כמה הוא חשוב.

אפשר לומר שזהו מוצר צריכה בסיסי, החיוני לכל אדם ובכל גיל, בפרט למתבגרים שעסוקים בבניית אישיותם ובהגדרה העצמית שלהם. בפרק זה נלמד איך לדבר באופן שירבה את תחושת הכבוד של המתבגרים, וכן את הקרבה בינינו ובינם.

כדי לחזק את הכבוד של המתבגרים וכדי להגדיל את הקרבה איתם, נשתדל כמה שיותר:

  • לשתף אותם

נשתף במה שמעסיק אותנו ובמה שאנו מרגישים. נבחר במה לשתף ועד כמה. השיתוף צריך להיות משמעותי, כולל רגשות, דילמות ודרכי התמודדות.

דוגמא: אבא לדני: "אתה זוכר מה שהיה ביום הקודם עם המנהל שלי? היום, כשהמנהל קרא לי, ממש נבהלתי, אבל אז הזכרתי לעצמי שבסה"כ הוא אדם נחמד, וודאי יבין כשאסביר לו. לא תאמין כמה המחשבה הזו הרגיעה אותי, ובאמת השיחה הייתה מוצלחת".

דוגמא נוספת: אמא לרבקי: "אחרי שנכנסתי, לתוך האוטובוס הצפוף עם אחיותיך, ראיתי שהנהג הוריד לי בטעות רק שתי נסיעות ולא שלוש. בהתחלה ממש לא התחשק לי לעבור שוב דרך כל העומס שבאוטובוס אל הנהג, כדי שהוא יוריד לי עוד נסיעה, ואמרתי לעצמי שזו הטעות שלו ולא שלי. אבל אז חשבתי לעצמי שייתכן שזה גזל, וזה לא משחק ילדים, וחזרתי אל הנהג".

  • לשאול לדעתם ולהחמיא להם עליה
  • אבא לאבי: "הרעיון שנתת לנו לגבי המסלול בצפון היה ממש מוצלח. הוא התאים לנו בדיוק ונהנינו מאוד".
  • לדבר על הערכים שלנו

נדבר על הערכים שלנו, לא כדי לכפות אותם עליהם, אלא כדי להנגיש להם אותם, כדי לאפשר להם לבחור בהם. לשם כך, נבליע את הערכים שלנו בין המילים.

דוגמא: אמא לדניאל: "אתה יודע כמה חשוב לי לעמוד בדיבורי, לכן, עשיתי את מה שאמרתי לו שאעשה, אף על פי שהיה כבר מאוחר והייתי עייפה מאוד".

דוגמא נוספת: אמא לשרהל'ה: "זוכרת שהיינו אתמול בהצגה? כשעמדנו בתור הייתה לי ממש התלבטות. מישהי נדחפה לפני. כשהערתי לה, היא הגיבה בחוסר סבלנות. התלבטתי מה לעשות. מצד אחד, הצדק  חשוב לי מאוד, וזה היה פשוט לא הוגן, מצד שני, מאוד חשובה לי האווירה הנעימה. בסופו של דבר, הרצון לאווירה טובה גבר, וויתרתי. שלא תחשבי שזה היה לי קל, אבל אני חושבת שעשיתי את הדבר הנכון".

  • להתעניין בעולמם הפנימי

שימו לב! נתעניין מתוך עניין אמיתי ואכפתיות, אך לא מתוך חטטנות.

  • אמא: ראיתי שחזרת מוקדם מאוד מהערב החברתי. הכל בסדר?

רותי (נכנסת למיטה עם נגן ואזניות): הכל בסדר. אני עייפה והולכת לישון.

אמא: לילה טוב, חמודה. אני כאן אם תרצי לדבר.

  • להעביר להם אחריות בתחומים חדשים

נציע להם תחומים חדשים, שיוכלו להיות אחראים עליהם. חשוב מאוד לשים לב שהמניע העיקרי שלנו במהלך הזה הוא להעצים את המתבגרים, ולא להקל על עצמנו (אם כי גם זה חשוב ולגיטימי). כמו רוב ההתנהלות שלנו עם המתבגרים, גם כאן, אנומכוונים לתהליך בחירה של המתבגר, ובשום אופן לא לכפייה עליו. אנחנו מציעים ומאפשרים, מתוך ההבנה שההחלטה אם המתבגר ייקח על עצמו את תחום האחריות שהצענו לו או לא, היא אך ורק שלו, ועלינו לכבד כל החלטה שיחליט.

  • אמא לרפי: "אבא אמר לי שיש לך חוש טכני מצוין, ושהוא מתכוון ללמד אותך להשתמש במקדחה. זה יעזור מאוד שיהיה מישהו זמין בבית, שיוכל לעזור בתיקונים ובתחזוקה".

דוגמא נוספת: אמא לאסתי: "אני לא מגיעה למשימת הגיהוצים, וראיתי שמפריע לך שהחולצות 'מתגהצות' במייבש. מה דעתך לקחת את המשרה, ותהיי הגה"צ של הבית?".

  • לסמוך עליהם

אין כמו שדר של אמון להעצמה עקיפה, ולכן חזקה, של המתבגרים.

  • אבא לאריאל: "אמרו לי שהנסיעה למושב נאות זכריה די מורכבת, אבל ידעתי שאתה תסתדר".

העקרונות שדיברנו עליהם כאן הם ה"עשה טוב". אלו עקרונות יעילים ומחברים. הם הוויטמינים של הקשר. כמו בכל תבשיל מוצלח, גם כאן צריך לערבב את כל מה שדיברנו עליו בתבונה ובשיקול דעת - לפי המצב, לפי מי שעומד מולנו ולפי מה שנכון לנו, כהורים. לעתים יש להתייעץ עד כמה לאפשר ומתי להגביל. כמו בכל עשייה, לומדים, תוך כדי האינטראקציה עם המתבגר, את המינונים הנכונים והעיתוי המתאים לכל דבר.

לאחר שהכשרנו את הקרקע לקרבה, אפשר לדבר על מרחב הקשר שיש בו עומק שמעבר למילים.

 

חלק שלישי: המרחב הגלוי והסמוי שבקשר

עד עכשיו עסקנו ברובד התקשורת המילולית, שיוצר את המרחב הגלוי של הקשר. ברובד זה למדנו איך לסלק מהקשר עם המתבגר את מה שמזיק לו, על ידי זה שנימנע מביקורת, מהשפלה, מכפייה ומדחייה. למדנו איך להעשיר את הקשר עם המתבגר על ידי שיתופו בחיינו, שאלת דעתו, דיבור על ערכים ורגשות, התעניינות בו, העברת אחריות אליו ונתינת אמון בו.

בחלק זה נתייחס לרובד הסמוי של הקשר, זה שנמצא מתחת לפני השטח, ובו רוחשת פעילות רבה ומשמעותית. למרחב הסמוי של הקשר יש השפעה עצומה ומכרעת על טיב הקשר. הגדלת המודעות למה שקורה במרחב פנימי זה, מאפשרת שינוי מהותי ועמוק.

הצעד החשוב שנלמד לעשות הפעם, לטובת המרחב הסמוי שבקשר, הוא: להקשיב הקשבה פעילה ומכוונת, גם למה שקורה בתוכך פנימה, וגם למה שהמתבגר שמולך משדר.

נעשה זאת על ידי מהלך בין שני שלבים:

  1. התמקדות במה שקורה בתוכך - תחושות גוף, רגשות ומחשבות.
  2. התבוננות במתבגר/ת ובשדר הלא מילולי שלו - שפת הגוף שלו והבעות פניו.

בשיחה עם המתבגר, לפני שאתם מגיבים, שאלו את עצמכם:

  • מה קורה לי?
  • מה אני מרגיש?
  • האם התגובה שלי באה מתוך אוטומט פנימי שקופץ בתוכי?
  • אם כן, מהו האוטומט הזה?

אחרי כן הפנו את תשומת הלב שלכם כלפי המתבגר/ת ושאלו את עצמכם:

  • מה קורה לו?
  • מה הוא משדר לי?
  • מה הוא מבקש?

אחרי זה, חשבו: מה אומר / לא אומר, איזו מחווה אעשה כדי שירדו המחסומים שבינינו וכדי שתגדל הקרבה?

דוגמא: הבת המתבגרת מבקשת לקנות בגד / נגן / נעליים / רהיט לחדר, ואת חושבת שזה לא נחוץ. דיברת בכבוד. דיברתם על ערכים. הבעת בה אמון. אחרי כל זה, עדיין אינך חושבת שהדבר נחוץ, ואת מתכוונת לסרב לה. לפני כן, עצרי רגע לבחינה עצמית. ייתכן שתגלי שגופך מכווץ ושאת מתרעמת בתוכך מהמחשבה על הבזבזנות של הדור הזה. ייתכן שתגלי שאת חשה שהיא מזלזלת בך, ושהיא רואה בך ספקית ציוד בלבד. העמקה נוספת פנימה עשויה לגלות לך שקפץ אצלך האוטומט של "אני חייבת לסרב לבקשות האלו, אחרת הן יתגברו ויתווספו להן עוד ועוד, ולא אצא מזה".

מעולה! עשית עבודה נפלאה!

עכשיו תתבונני בה.

אולי תראי דאגה על פניה. אולי תראי מצוקה, ומבעד למצחה תוכלי לחוש משפט פנימי שמשדר: "אני חייבת את ה... כדי לרכוש מעמד חברתי".

"הלוואי שאמא תבין עד כמה אני צריכה את ההסכמה שלה ואת התמיכה שלה".

ברגעים אלו, בזכות ההתבוננות שלך, התקשורת ביניכן עברה לממד פנימי יותר, בו שתיכן מביטות זו בזו בגובה העיניים ויש אווירה של אמון, פתיחות וקרבה. מהמקום הזה, את תגיבי מתוך הלימה בין השכל והרגש, תוך התחשבות והבנת המקום שלה. גם אם תסרבי, התגובה שתגיבי לבקשתה תבוא מתוך התחשבות בכל הנתונים, ומתוך ראייה הכוללת אותך, אותה ואת המצב.

באופן כזה, למרות סירובך (אם אכן תסרבי) ולמרות אכזבתה, הקשר שביניכם וההשפעה שלך עליה יתחזקו.

דוגמא נוספת: הבן בן ה-17 מסתגר בתוך עצמו. כשהוא בחופשה מהישיבה, הוא לא עוזר בהכנות לשבת, והשתתפותו בשולחן השבת מינימלית. כששואלים אותו על הישיבה - הוא מתחמק, ויש לו מבט מוטרד בעיניים. את מוטרדת ודואגת וגם כועסת עליו, על התחמקויותיו מלהיות שותף בבית ומהירידה בהתלהבותו מאידישקייט.

ערב אחד, כששניכם הייתם במטבח, התחלת לשאול אותו על הישיבה.

מתוך התעניינות אמיתית. קלטת עננה שעולה על פניו. שמת לב שאת נבהלת. לקחת אויר, שמת את הבהלה בצד לרגע, והמשכת להתעניין. ראית שהוא קלט את הפתיחות שלך לשמוע.

הוא התחיל לספר שהלימוד קשה לו. קשה לו להתמיד זמן רב, והוא לא מתחבר לסגנון של הישיבה. שמת לב לדאגה שעולה בך ולכעס מהמחשבה: "מדוע הוא לא יכול להיות כמו שאר אחיו?".

לקחת אוויר ושמת גם את זה בצד. המשכת להתעניין. ראית מהבעת פניו, שהוא חושש. שאלת: "מה אתה רוצה לומר? תגיד, אל תחשוש".

הוא לקח אויר ואמר: "אני חושב על מעבר לישיבה אחרת".

ואז הוא הטיל פצצה נוספת: "אני רוצה לעבור לישיבה שמשלבת גם מקצוע".

הוא התבונן בך בחשש. קלטת את החשש שלו. ראית כמה קשה לו. שמחת על כך שהוא נותן בך אמון ומספר. אמרת לו: "אני שמחה שאתה מספר לי את זה".

ראית שהוקל לו. עכשיו, כשהוסר מחסום ההסתרה, התחלתם לדבר על הנושא עניינית. כל אחד מכם אמר את דעתו, סיפר על רגשותיו, שיתף בערכים שחשובים לו. לא ויתרת על מקומך כאמא, אבל גם לא ניצלת אותו כדי לכפות עליו את דעתך. שילבת בשיחה, בתבונה, את אהבתך אליו, את ערכיך ואת ניסיונך. אביו הגיע והצטרף לשיחה. הוחלט ששניהם ילכו להתייעץ עם הרב.

הרגשת שהייתם שם בשבילו. שמחת שערוץ שהיה זמן כה רב סגור - נפתח.

עכשיו הסיפור יכול להמשיך על מצע של קשר משמעותי ופתוח, קשר שיכול להכיל מגוון של רגשות ושונות בין אנשים, קשר שמאפשר תמיכה והשפעה על המתבגר בניסיונות הרבים שעוד עומדים בפניו.

כאן מגיע המדריך לסיומו.

זוהי עבודה בת שלושה מישורים:

- פנימית עם עצמך

- בין-אישית מול המתבגרים שלך

- רוחנית מול בורא עולם

חשוב ליישמה עם ילדיך שנמצאים בגיל הקריטי של ההתבגרות, וגם עם כל מי שיקר ללבך.

 

פנינה נחמוני היא מנחת הורים, מטפלת רגשית, מאמנת אישית מוסמכת בדגש על מערכות יחסים, ויועצת במחלקת יהלו"ם.

למידע ולהשתתפות בסדנה הקרובה של פנינה נחמוני וסדנאות נוספות לחצי כאן.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה