הרבנית ימימה מזרחי

"הגוף קדוש": הרבנית ימימה מזרחי על הפרשה המטלטלת

בעקבות הפרשה האחרונה, הרבנית ימימה מדברת על השיעור החשוב שצריך לחזק בתוכנו

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
whatsapp
אא

מעולם לא חווינו כזו 'שנת שמיטה' בהגדרה. הקרקע נשמטת תחת רגלינו. אנחנו כבר לא מבינים כלום. האדמה שלא עובדים אותה בשמיטה נקראת 'אדמת בּוּר'. אנחנו פתאום הופכים, כל החכמים והחכמות, לבורים מוחלטים מול מציאות שאנחנו לא יודעים מה לעשות מולה. כל כך הזדעזעה האדמה תחת רגלינו, נשמטה תחת רגלינו ותמיד כשקורה דבר כזה, כשהקב"ה שומט את האדמה ואומר "עכשיו שקט", זה כדי להצמיח לימוד חדש ותובנות חדשות.

מה בכל זאת אפשר ללמוד, שעדין לא נאמר ונטחן ופורסם?

אז הקב"ה רוצה שנביט בסיפור של פרעה. ופרעה – זו גלות מאוד מאוד מוזרה. הוא לא רוצה לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד [1]   את הגוף שלנו, ממש לא. הוא גם לא רוצה להעביר אותנו על אמונתנו כמו אנטיוכוס, שציווה לא לשמור שבת. ממש לא. את הגוף הזה הוא רוצה, לשעבד אותו, להעביד אותו, שישלים את מכסת הלבנים היומית.[2] הוא רצה לראות שהוא שולט על גוף של מישהו אחר. מעולם לפני כן לא נתקלנו בתחושת גדלות כזאת מוזרה ומשונה: "אל תמותו לי, אל תעברו על דתכם, את הגוף הזה אני רוצה".

והיהדות, בגלות הראשונה שאי פעם מסופרת בתורה, אומרת לנו: גוף זה דבר קדוש, קודש קודשים. כשהלל הזקן היה הולך לבית המרחץ הוא היה אומר: "אני הולך עכשיו לרחוץ איקונין של מלך,[3] אני הולך עכשיו לרחוץ את הגוף של המלך!". 

זאת אומרת שגוף הוא קדוש.

ולכן אסור לפגוע בו, אסור לקעקע אותו, אסור ללעוג לו, אסור לבזות אותו, ואסור לאבד אותו, ממש מאותה הסיבה.

וה'פלא יועץ', הרב אליעזר פאפו, יאמר בגאונות: "עיקר אהבה, שיאהב האדם את גופו הוא, מפני שאוהב את בוראו. וכמו שאדם אוהב את כלי תשמישו ומקפיד עליהם שלא יישברו, כך יקפיד על גופו שלא יישבר, כי הוא כלי שרת לפני האדון ה'. וזה יהיה כל כוונתו בשמירת גופו ונשמתו".[4]   

הפלא יועץ אומר כאן דבר מדהים. מכניסים לנו לפה את המילים 'זה הגוף שלי'. אבל העיקרון הזה – מוגבל. הוא לא שלם. מה שבאמת אדם צריך לחשוב ולדעת הוא – זה לא הגוף שלי. אנחנו כלי תשמישו המקודשים, הפמוטות, כוס הקידוש המוכספת של הקב"ה. אנחנו צריכים לזכור ולהבין: הגוף הזה, לא שלי. בוודאי לא של אף אחד אחר. זה גוף קדוש ואנחנו שומרים עליו, מפני שהוא הפרוכת של קודש הקודשים, הפרוכת של הנשמה.

"סליחה, זה לא הגוף שלי. אני לא יכול/ה להרשות להשחית משהו שהוא לא שלי".

כל חינוך למוגנות יהיה חסר, ללא ההיבט הזה של הגופניות. ואולי את השיעור הזה לא מספיק חיזקנו בקרבנו. אנחנו מדברים המון על הנפש, מדברים המון על הנשמה, לא מדברים מספיק על הגוף הקדוש, חפץ היודאיקה הזה שנתן לנו הקב"ה.

פרעה, שהיה חכם מאוד, הבין מה זה קדושת גוף של יהודי. אני חושבת שבזמן הכואב הזה אנחנו צריכים להתחיל ולהבין את זה: זה לא הגוף שלי.

לא פשוט בכלל. יהי רצון שהקב"ה באמת ישלח לנו זמנים טובים יותר.

מקורות ומראי מקום:

[1] אסתר ג', יג.

[2] מדרש שמות רבה, ה', יח.

[3] ויקרא רבה ל"ד, ג.

[4] הרב אליעזר פאפו, 'פלא יועץ'.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה