שנת שמיטה

שאלות ותשובות על שנת שמיטה

האם מותר להשקות פרחים? האם מותר לכסח את הדשא? מצאתי עגבניות בטיול ביער – האם הם נחשבים לספיחין? והאם חל איסור ספיחין גם על פרחים?

(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

ארבע שאלות ותשובות על עניינים הקשורים לשנת שמיטה:

השקיית שיחי נוי ופרחים

שאלה:

בגינה שבחצר ביתנו גדלים פרחי נוי. הפרחים אינם חשובים באופן מיוחד, ואינם משמשים לשום דבר. ברצוננו לשאול האם מותר להשקות פרחים אלו בשמיטה כדי שלא ינבלו, או לאו, כי אולי לא התירו להשקות אלא במקום הפסד ממשי, כהפסד עצי פירות ושיחי ירקות?

תשובה:

מותר להשקות בשמיטה גם פרחי נוי ודומיהם, אם יש חשש שינבלו, גם אם אין לאותם פרחים ערך רב.

אך נבהיר שלפעמים הפרחים אסורים באיסור ספיחין, כמו שנבאר בהרחבה, ופרחים כאלו אין להשקותם בשום אופן.

התירו מלאכות דרבנן למניעת הפסד הצמחים רק בצמחים שאין בהם משום איסור ספיחין, כגון שהתחילו לגדול בשישית, או בצמחים שאין דרך רוב בני האדם לזורען ולא גזרו בהם איסור ספיחין.

לכן, פרחים שעומדים לריח, שנזרעו בסוף השישית ולא נבטו מעל פני האדמה עד שנכנסה השביעית, אסור להשקותם כלל בשביעית, שהרי באיסור ספיחין הם עומדים, ואסור להשקותם ויש לעקרם. וכן פרחים שנזרעו בשביעית עצמה אפילו על ידי נכרי.

אבל פרחים שנבטו קודם השביעית, או פרחים שגדלים על שיח רב שנתי שדינו כעץ, שאין בהם איסור ספיחין, מותר להשקותם בשביעית במקום שיש חשש שייפסדו.

ויש האומרים שפרחים שאין בהם ריח, ועומדים רק לנוי, אין בהם איסור ספיחין. ויש אומרים שאפילו אלו שיש בהם ריח אבל עומדים לנוי ולא לריח, גם בהם אין איסור ספיחין.

 

כיסוח דשא

שאלה:

בבעלותי דירת נופש להשכרה, וסביבה מדשאה גדולה. האם מותר בשביעית לכסח את הדשא, כדי לשמור על מראה יפה ונעים?

תשובה:

אסור לכסח את הדשא בשנת השמיטה, ואפילו רק כדי לשמור על מראהו הנעים. אך אם לא יוכל להחזירו לאיתנו לאחר השמיטה בלא הוצאה גדולה מותר.

ויש מקילים לכסח את הדשא [בשינוי] כדי לשמור על צורתו, כשהדשא מלא וצפוף, ואין לו צורך בכיסוח לשם עידוד הצמיחה.

אמנם, יש מן הפוסקים שכתבו להקל. וכן כתב הרב משה שטרנבוך בספר 'שמיטה כהלכתה' (פרק א סעיף יא): "ולקצוץ דשא, לדעת מומחים אינו מועיל להבריא הצמח כלל כמו בזמירה, ולכן כשאינו מתכוין אלא לנוי אינו בכלל מלאכת זמירה. וכן בהימנעו לקצוץ יתקלקל במכת שמש, ולכן מותר לקצוץ. אך גם בזה נראה שראוי לשנות אם אפשר".

ויש להדגיש, שגם לדעת המתירים כיסוח הדשא לנוי, דבריהם אמורים רק בדשא מלא וצפוף, שאין בכיסוחו תועלת לעידוד הצמיחה. אבל בדשא דליל, או דשא שהתנוון, לכל הדעות אסור לכסח בשמיטה, שהרי כיסוחו גורם לעידוד הצמיחה של הדשא.

אמנם אם על ידי מניעת הכיסוח יגרם נזק משמעותי וניכר לדשא, שלא יהיה ניתן לתקנו לאחר השביעית בלא הוצאה גדולה, יש להקל לכסחו בשמיטה. שהרי כיסוח הדשא הוא מלאכה דרבנן, וניתן להקל בכל מלאכות דרבנן במקום הפסד.

 

האם שיחי ירקות שנמצאו ביער נחשבים כספיחין?

שאלה:

במהלך טיול שערכנו בשנת השמיטה ביער ירושלים, מצאנו לפתע שיח עגבניות שניכר שצמח שם מעצמו. האם עגבניות אלו אסורים באיסור ספיחין?

תשובה:

אין בעגבניות אלו איסור ספיחין, והן מותרות באכילה, אך יש לנהוג בהן קדושת שביעית.

חז"ל גזרו איסור ספיחין גם על ירקות שצמחו מאליהן, מבלי שנזרעו, שמא יזרעו עוברי עבירה ויאמרו ספיחין הם. אמנם, יש שדות שלא חששו חכמים שעוברי עבירה יזרעו שם, ולפיכך לא גזרו בהן חכמים איסור ספיחין. וכמבואר ברמב"ם (שמיטה ויובל פרק ד הלכה ד): "ספיחים העולים בשדה בור ובשדה ניר ובשדה כרם ובשדה זרע, מותרים באכילה. ומפני מה לא גזרו עליהם, לפי שאין אדם זורע מקומות אלו. שדה בור – אין אדם נפנה לשם. ושדה ניר – רוצה הוא בתיקונה. ושדה כרם – אינו אוסר כרמו. ושדה זרע – הספיחין מפסידין אותה".

והנה בנידון שאלתנו, שיח העגבניות שנמצא ביער, וניכר שלא נזרע אלא צמח מאליו משאריות של עגבניות שנזרקו לשם, נראה שיש לדמותו לספיחין שבשדה בור, שלא גזרו בהם איסור ספיחין. שהרי הטעם שלא גזרו בשדה בור איסור ספיחין מבואר ברמב"ם: "שאין אדם נפנה לשם", ובלשון הירושלמי: "דלא משגח עלה", והכוונה: שאין אדם עשוי לזרוע בה. וגם היער, אין אדם עשוי לזרוע בו.

וכן פירש החזון איש (סימן י ס"ק א) את כוונת הירושלמי והרמב"ם: "שדה בור דהכא, היינו שאינה נזרעת כלל מפני תנאים קשים שיש בה, שהיא במקום התורף ואין פירותיה משתמרין, או שיש טורח מרובה בעבודתה, או שהיא רחוקה מן הישוב, וכיוצא באלו מן הסיבות שיש בה שאינה עומדת לזריעה. ולשון הירושלמי 'שדה בור דלא משגח עליה' ולשון רבינו 'אין אדם נפנה לשם' – צריך נמי לפרש כן". והרי ברור שכל חסרונות אלו שמנה החזון איש בשדה בור, מצויים גם ביער. התנאים קשים לזריעה, ואין הפירות משתמרים, ואינו קרוב לישוב. ולכן נראה בפשטות שהירקות שגדלו שם אינם בכלל גזירת ספיחין.

 

האם יש איסור ספיחין בפרחים?

שאלה:

מידי יום שישי, בשובי הביתה, אני עוצר ליד אחד הדוכנים שבצד הכביש וקונה פרחים לכבוד שבת קודש. ברצוני לשאול, האם בשנת השמיטה אוכל להמשיך לקנות פרחים באותם הדוכנים, או שעלי לחפש חנות שיש בה השגחה מוסמכת?

וכן, ברצוני לדעת האם נוהג איסור ספיחין בפרחים העומדים לנוי?

תשובה:

לגבי איסור ספיחין: פרחים רב-שנתיים אין בהם איסור ספיחין כלל. וכן פרחים חד-שנתיים שאין בהם ריח, אין בהם איסור ספיחין. אולם בפרחים חד-שנתיים שיש בהם ריח, נחלקו הפוסקים אם יש בהם איסור ספיחין.

ולגבי קניית פרחים בשנת השמיטה: פרחים שיש בהם חשש ספיחין, כאמור, בוודאי אין לקנותם אלא בחנות העומדת תחת השגחה מוסמכת.

גם פרחים רב-שנתיים שאין בהם חשש ספיחין, אם יש בהם ריח, יש דעות שיש בהם קדושת שביעית. ולכן אין לקנותם באופן הרגיל, משום איסור סחורה ומשום איסור מסירת דמי שביעית לחשוד שלא ינהג ע"פ דיני ההלכה בכסף קדוש זה, אלא יש לקנותם בחנות שעומדת תחת השגחה מוסמכת – כפי שקונים פירות שביעית.

וגם פרחים שאין בהם ריח, ואין בהם קדושת שביעית, אין לקנותם ממי שאינו שומר את מצוות השמיטה, שהרי יתכן שהם נעבדו באיסור בשביעית. ואף המקילים להשתמש בפירות של 'שמור ונעבד' לא יקנו פרחים כאלו.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה