שנת שמיטה

עציצים, גינה פרטית או גינה משותפת של הבניין – מה עושים בשנת שמיטה?

גידולים במרפסת או על הגג, עציצים, גינה פרטית או גינה משותפת של דיירי בניין - באילו סוגי קרקעות מותר לעבוד בשנה שביעית, ובאילו אסור?

שתף במייל
| כ"ג תשרי התשפ"ב |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

נצטווינו בתורה שלא לעבוד באדמה בשנה השביעית היא שנת השמיטה, כמו שנאמר: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ, וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה', שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר, שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ" (ויקרא כה, ב-ה).

מצות שמיטת קרקעות נוהגת רק באדמת ארץ ישראל, אבל באדמת חוץ לארץ, אינה נוהגת כלל.

מצות השמיטה בזמן הזה, אינה מן התורה אלא מדברי חכמים, שלא ציותה התורה על השמיטה אלא בזמן שכל ישראל בארץ ישראל, אבל אם אין כל ישראל בארץ ישראל, אין השמיטה אלא מדברי חכמים.

 

הקרקעות האסורות והמותרות בעבודה בשביעית:

יחיד ורבים

איסור עבודת קרקע בשביעית הוא בין בקרקע של יחיד, בין בקרקע של שותפים כמו במושבות וקיבוצים, בין בקרקע שבבעלות המדינה והעיריה, ואפילו בקרקע הפקר.

גינת בית הכנסת

גם גינת בית הכנסת, שהקרקע היא הקדש, אסורה העבודה בשביעית.

גינה משותפת

בנין מגורים שיש בו גינת נוי, ודיירי הבנין משתתפים בהוצאות החשמל, הניקיון, החזקת הגינה וכיוצא, וישנם דיירים שאינם שומרי תורה ומצוות, ואינו יכול להשפיע עליהם בדרכי נועם לשמור את דיני השמיטה, אזי כדי להינצל מאיסור שיהודי עובד בקרקע שלו, יאמר שהתשלום שלו לוועד הבית הינו לעבודות קרקע המותרות בלבד, הוצאות החשמל וכיוצא בהם. והנכון שגם יפקיר את חלקו בגינה, כדי שירוויח את מצות השמיטה כהלכתה.

קרקע מקוּרָה

מותר לעבוד באדמה שבתוך בית או מקום מקורה, שנאמר בתורה: "שדך לא תזרע", לא אסרה תורה אלא דוקא בשדה שהיא גלויה, אבל אדמה שהיא במקום מקורה אינה דומה לשדה. על כן, מותר לזרוע שם ולטפל בזרעים ולהשקותם כרגיל, ואין בהם קדושת שביעית כלל. (שו"ת יביע אומר חלק ט יורה דעה סימן לא)

בתלמוד ירושלמי הסתפקו אם מותר לעבוד באדמה מקורה, כי בפסוק אחד נאמר: "שדך לא תזרע", משמע דוקא בשדה אבל בבית שהוא מקורה, מותר. ובפסוק אחר נאמר: "ושבתה הארץ שבת לה'", משמע שצריך לשבות בכל הארץ אף בגידולי זרעים שבבית. וכתבו הפוסקים שכיון ששביעית בזמן הזה היא מדרבנן, לכן "ספק דרבנן לקולא" ומותר לזרוע ולעבוד בגידולים אלו כבכל השנים.

זריעה בחממות

על פי האמור לעיל נמצא שמותר לעבוד בחממות בשביעית כרגיל, שלא אסרה תורה אלא "שדה" שהיא גלויה ולא מקורה, אבל בחממות שהן מקורות, מותר.

ולכאורה יש לשאול, אולי כל מה שאמרו חז"ל שמותר לנטוע או לזרוע בבית לפי שאינו בכלל "שדה", זהו דוקא בזמנם שלא היה דרך לנטוע ולזרוע בבית אלא בשדה פתוח, כי במקום מקורה אין הצמחים גדלים במצב טוב ורצוי, מחמת שנשללים מהם תועלת הגשם והטל והאויר וקוי השמש. אבל בימינו שנתרבו החממות על ידי החקלאים, עד שנעשו כחלק בלתי נפרד מהנוף החקלאי בכל מקום, ובכל הארץ יצא טבעם לגדל בהם גידולים שונים, והחממות מיוחדות לזריעה וגידול בלבד, ואינן משמשות לא למגורים ולא למחסן, אולי נאמר שהן לא יצאו מכלל מה שאמרה תורה "שדה", שאי אפשר לומר שאין זה דרך זריעה?

אך זה אינו, שכיון שמיעטו חז"ל בית ממה שכתבה תורה לשון "שדה", אין לחלק כלל בזה אם המקום ראוי לזריעה או לא, שגזירת הכתוב היא לפטור בית. והרי להלכה אפילו גג וַעֲלִיָּה נידונים כבית לענין שביעית, אף שיש בהם תועלת הגשמים והטללים וקוי השמש. וכיוצא בזה כתב הגאון רבי צבי פסח פראנק, שכיון שלמדנו מהפסוק שצריך "שדה" דוקא שהוא בגלוי, אפילו אם יהיה אהל עראי לפי שעה מתוח על פני השדה, מותר לזרוע תחתיו, כי בטל שם "שדה" ממנה, שהרי היא מקורה ואינה גלויה. והגרי"י פישר בספר אבן ישראל הוסיף שבמציאות גם בחממות יש חסרון הניכר בפירותיהן, שניטלה מהם המתיקות כראוי, מפני שחסרה להם השמש הממתיקה את הפירות. על כן, הנוטע אילן או ירק בבית או בחממות, אין בו דין שביעית כלל. והגרש"ז אוירבך כתב במנחת שלמה (חלק ג סימן קנח אות ז), אילו היתה שביעית בזמן הזה מן התורה, הייתי חושש קצת אם רצוי להתיר לרבים לזרוע לכתחילה בחממות של זמנינו, אחר שכן הוא ממש דרך הזורעים, אך כיון ששביעית בזמן הזה רק מדרבנן, לכן חושבני שנכון מאוד לקבוע את הדבר למעשה להקל, ואפילו בעבודות המפורשות לאיסור בתורה. (שו"ת יביע אומר חלק ט יורה דעה סימן לא)

ופשוט שהפירות והירקות הגדלים בחממות, אין בהם קדושת שביעית, וממילא אין צורך להפקיר אותם. וטוב להחמיר להפריש מהם תרומות ומעשרות. אבל כיון שזו רק חומרא, יפריש תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר ומעשר עני. אבל אין צורך לתת בפועל את המעשר ראשון ללוי, והמעשר עני לעני. (עיין חזו"ע תרומות ומעשרות עמוד מב)

גינה על גג

יש להקל לזרוע בגינה שעל גג, כי נחשבים הזרעים כתלושים. (רמב"ם. רכ)

גידולי מים

מותר לשתול בבריכות מים כשאין שם עפר כלל [כשיטת הידרופוניקס, שנותנים זרעים על גבי רשתות, שלמטה מהן יש מים המהולים בחומרי מזון הדרושים לצומח], כי לא נאסרו עבודות השמיטה במים. וכל שכן היום, שעושים כן בתוך חממות. (רלח. חזו"ע ברכות קיז, סוכות שכז)

על כן, מותר לתת גרעין אבוקדו במים או גרגירי חומוס בצמר גפן המהול במים, וכן מותר לתת זר פרחים במים, אף שהפרחים יפתחו במים. (רמט, רנב, תמו)

עציצים

עציץ המונח על האדמה, ואפילו על קרקע מרוצפת [חצר], בין שהעציץ נקוב [שיש בתחתיתו חור] ובין שאינו נקוב, אסור לעבוד בו בשביעית, כיון שיש לו יניקה מסויימת מן האדמה.

עציץ תלוי - עציץ שאינו מונח ממש על האדמה, אלא תלוי באויר מעל אדמה [כגון שמונח על סורגים הבולטים כלפי חוץ], אם הוא נקוב, אסור לעבוד בו, כיון שיש לו יניקה מסויימת מהאדמה. אבל אם אינו נקוב, מותר לעבוד בו, [שכיון שאין נקב בכלי הריהו חוצץ, ובנוסף יש רווח בינו ובין הקרקע, ואינו יונק מהאדמה כלל]. ומכל מקום, אם העלים שלו יוצאים כלפי חוץ, אסור לעבוד בו, כיון שאז ישנה יניקה מהאדמה.

עציץ המונח על רצפת מרפסת [שהיא בגובה, ולא כחצר שהיא על האדמה] - בין אם העציץ נקוב או לא נקוב, מותר לעבוד בו בשביעית, [כי יש רצפה שחוצצת, ובנוסף יש רווח בינו ובין הקרקע, ואינו יונק מהאדמה כלל.]

עציץ המונח בבית - מותר לעבוד בו, ואין נוהגים בו דיני שביעית כלל, כמבואר לעיל שאין דיני שביעית במקום מקורה. (שו"ת יביע אומר חלק ט יורה דעה סימן לא. רי, רכג, רכה, רנא, שמו)

העברת עציץ - מותר להעביר עציץ נקוב מבית לבית, אף שמעבירו בדרך מעל אדמה ויונק ממנה. (רכז)

הליכה תחת עציץ - מותר ללכת תחת עציץ נקוב התלוי בגובה, אף שמפסיק את יניקתו מהקרקע. (רלב)

קרקע של גוי

יש אומרים שגם קרקע של גוי, שנמצאת בארץ ישראל, אסור לישראל לעבוד בה, ויש מתירים, כמבואר להלן (עמוד 102).

ולפי המציאות כיום, שאין זה מצוי שיהודים עובדים בקרקע של גוי בארץ ישראל, אין להורות היתר לכתחילה שיהודי יעבוד בה בשנת השמיטה ללא שום הכרח. במה דברים אמורים? בעבודות קרקע ממש, כזריעה וחרישה, אבל בעבודות הקטיף כקצירה ובצירה וכיוצא בהן, מותר שיעבוד שם. וברור שאין קדושת שביעית נוהגת בפירות שגדלו בקרקע של גוי, ואין להחמיר בזה כלל ועיקר, כי מרן רבנו יוסף קארו זצ"ל ובית דינו, עשו חרם על המחמיר לשמור קדושת שביעית בגידולים מקרקע של גוי, וכמבואר להלן בהרחבה (עמוד 116).

כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל שמן הדין יש להתיר אף מלאכות האסורות מן התורה בשדה של גוי, כיון שאיסור המלאכות תלוי בקדושת שביעית ובחובת ההפקר החלה על הפירות, וממילא להלכה שאין קדושת שביעית נוהגת בקרקע של גוי, ואין חובת הפקר שם, אם כן פשוט שמותר גם לישראל לבצור ולקצור בקרקע של הגוי כמנהג הקוצרים בכל השנים. ואף שהיה מי שרצה לחלוק, אנכי על משמרתי אעמודה, ואין שום ספק אצלי שכֵּנִים הם הדברים שאמרנו, שאיסורי קצירה ובצירה אינם שייכים אלא בפירות שחלה עליהם קדושת שביעית וחיוב הפקר, ולכן מלאכות אלו מותרות ליהודי לעשותן בקרקע של גוי. (עיין ש"ה מז, נב)

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה