‏בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק הלאום

(עודכן: 18:10)

בית המשפט העליון הודיע הערב (חמישי) כי החליט לדחות את העתירות שהוגשו נגד חוק הלאום. בפסק הדין, שניתן ברוב של עשרה שופטים מול דעת המיעוט של השופט ג'ורג' קרא, נקבע כי אין מקום להתערב בהוראה מהוראותיו של החוק.

בית המשפט עמד בפסק הדין על כך שחוק יסוד הלאום הוא פרק בחוקתה המתגבשת של ישראל, שנועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית, מבלי לגרוע ממרכיבי זהותה הדמוקרטית המעוגנים בחוקי היסוד האחרים ובעקרונות החוקתיים הנוהגים בשיטת המשפט הישראלית.

חוק הלאום, שאושר בכנסת ביולי 2018 ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים, מעגן את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי. החוק מקבע את סמלי המדינה, את ירושלים כבירתה ואת השפה העברית כשפתה, את עקרון קיבוץ הגלויות ואת מעמד השבת ומועדי ישראל. על פי לשון החוק, "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". עוד נקבע, כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם.

ב-15 עתירות שונות שהוגשו לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק או סעיפים ממנו, נטען כי הוא מפלה קבוצות באוכלוסייה ופוגע בזכותן לשוויון. העותרים ביקשו מבית המשפט לקבוע באופן תקדימי כי בשל תוכן הוראותיו של החוק הוא אינו ראוי להוות חלק מחוקתה העתידית של המדינה.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, עמדה בפסק הדין על כך שכל עוד אין בישראל חוקה מלאה, "קיימת מגבלה אחת, צרה ביותר, החלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת, והיא שאין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית". לעמדתה, שלילת אחד משני עמודי התווך הללו – העמוד היהודי והעמוד הדמוקרטי – תוביל להתמוטטות המבנה החוקתי כולו. שופטי הרוב הדגישו כי חוק יסוד הלאום, שנועד לעגן במישור החוקתי את ההיבטים הנוגעים לאופיה של ישראל כמדינה יהודית, אינו שולל את אופיה הדמוקרטי המעוגן בחוקי יסוד אחרים שכוננה הכנסת וכן בעקרונות החוקתיים שהיוו בסיס להקמת המדינה. לפיכך נקבע, כי ההכרעה בשאלה המורכבת הנוגעת לסמכותו של בית המשפט להתערב בתוכנו של חוק יסוד אינה נדרשת במקרה זה.

השופטים הדגישו בפסק הדין, כי עקרון השוויון הוא עקרון יסוד במשפט הישראלי, ומכוחו מוענקות זכויות שוות לכלל אזרחי המדינה, ובכללם קבוצות המיעוט המהוות חלק בלתי נפרד מהמרקם המרכיב את "בני הבית" בה. מרבית שופטי ההרכב סברו אומנם כי מוטב היה אילו זכה עקרון השוויון לעיגון מפורש בחוק היסוד, אך הבהירו כי העובדה שעקרון זה לא עוגן בו בסופו של יום אינה גורעת ממעמדו ומחשיבותו כעקרון יסוד.

דעת הרוב הוסיפה וקבעה כי את הוראות חוק יסוד הלאום יש לפרש בראייה רחבה ומתוך שאיפה להרמוניה חוקתית בין חוקי היסוד כולם. בית המשפט עמד על כך שניתן למצוא מענה לקשיים שעליהם הצביעו העותרים, וזאת בדרך של "פרשנות מקיימת", הנסמכת על העקרונות והכללים הפרשניים הנוהגים בשיטת המשפט בישראל. בהתאם לפרשנות זו נקבע כי סעיף 1 לחוק היסוד עוסק בזכות להגדרה עצמית לאומית ואינו שולל זכויות אישיות או זכויות תרבותיות מוכרות במישור התת-מדינתי; כי סעיף 4 לחוק מעגן את היותה של השפה העברית שפתה העיקרית של המדינה, אך זאת מבלי לגרוע ממעמדה של השפה הערבית להלכה ולמעשה ומן האפשרות להמשיך ולקדם את מעמדה של שפה זו במרחב הציבורי במדינה; וכן כי ערך ההתיישבות היהודית המעוגן בסעיף 7 לחוק היסוד ניתן להגשמה לצד ערך השוויון, והסעיף לא נועד להכשיר אפליה והדרה של מי שאינם יהודים ממקרקעי המדינה, כפי שאף הבהירו משיבי המדינה בטיעוניהם.

השופט ג'ורג' קרא סבר בדעת מיעוט, כי "סעיפים 1(ג), 4 ו-7 לחוק הלאום קובעים הסדרים בלתי חוקתיים, בהיותם שוללים את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעים את אמות הסיפים של המבנה החוקתי". לגישתו, חוק הלאום "מציב את הערכים הלאומיים של המדינה מעל הערכים הדמוקרטיים שלה, ופוגע פגיעה אנושה במיעוטים על רקע אתני. החוק שולל את המאפיינים הגרעיניים של המדינה כמדינה דמוקרטית, באופן המצדיק התערבותו של בית המשפט".

דיכטר: "חוק הלאום בטון יצוק"

שר המשפטים גדעון סער (תקווה חדשה) הגיב על פסיקת בג"ץ: "‏חוק יסוד הלאום הוא חוק חשוב המהווה פרק נוסף בחוקת המדינה, אשר מעגן את מהותה ואופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. טוב עשה בית המשפט כשהחליט לדחות את העתירה, שכן לא הייתה קיימת עילה כלשהי להתערבות בחקיקה. אין גם בחוק פגיעה בזכויות הפרט של מי מאזרחי ישראל".

יוזם חוק יסוד הלאום, חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד), כתב בטוויטר: "‏אני מברך את החלטת שופטי בית המשפט העליון, אשר קבעו את כפי שכבר הבטחתי כי חוק יסוד הלאום הינו בטון יצוק. ‏את עמדת השופט היחיד שהתנגד נכון לבחון בקונטקסט אחר". חבר הכנסת מיקי זוהר בירך אף הוא על החלטת בג"ץ, ואמר כי היא "הבהירה את הברור מאליו – ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי"

מנגד, חברו למפלגה של דיכטר, חבר הכנסת שלמה קרעי, מתח ביקורת על החלטתו של בג"ץ לדון בעתירות במקום לדחות אותן על הסף: "לכאורה, זה יום חשוב, שבו חוק הלאום מקבל גושפנקה בג"צית. אבל רק לכאורה. כי לבג"ץ אין שום סמכות, לטוב או למוטב. יתירה מכך, בג"ץ לא פסל את החוק, לא מתוך כבוד או הכרה בו, אלא כי הוא שם פס על החוק. הם קוראים לזה 'פרשנות מקיימת'. בעברית זה התעלמות מהחוק. חייבים להתניע את ה-D9".

שרת הפנים איילת שקד (ימינה) אמרה כי "בית המשפט העליון הכריע את המובן מאליו: אין כל בסיס להתערבות בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. יחד עם זאת, עצם הדיון בשאלת פסילת חוקי יסוד נעשה בחוסר סמכות מוחלט. שלילת סמכות העם לקבוע את אופיה וזהותה של מדינת ישראל בשם עקרונות מופשטים שומטת את בסיסו של ההליך הדמוקרטי".

מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו", אמר כי "עצם קיום הדיון בנושא הוא שערורייתי. בג"ץ אינו קשור לאירוע, ואף אחד מעולם לא הסמיך את בג"ץ לפסול חוקים ובטח שלא חוקי יסוד. מדינת ישראל חייבת לתקן את מערכת המשפט האקטיביסטית הקיצונית. יש לקדם בדחיפות את פיסקת ההתגברות ולאחר מכן את חוק יסוד הפרדת רשויות כדי לעצור את ההתנהלות הבלתי חוקית הזו. אסור לתת לאקטיביזם שיפוטי פרוע לסכן את עתידה של מדינת ישראל".

התנועה למשילות ודמוקרטיה מסרה: "אפילו אהרן ברק, אבי האקטיביזם השיפוטי, לא חשב שיש לבית המשפט סמכות לדון בתוקפם של חוקי היסוד. בפסק הדין מהיום בג''ץ מעמיד את עצמו מעל המחוקק ופוגע קשות בדמוקרטיה הישראלית. הכנסת חייבת להסדיר את היחסים בין הרשויות, ולחוקק את חוק יסוד החקיקה".