הדרכה למתחזקים

למה צריך להתפלל דווקא במניין ולא לבד בבית? התשובות שיפתיעו אתכם

כשמתפללים לבד בבית לא צריך לעקוב אחרי השעון, 10 דקות יותר, 10 דקות פחות – הרי אני החזן, אני הציבור, והחדר שלי הוא בית הכנסת. להתפלל ביחיד זה נוח, אין על זה עוררין. אך האם ישנו הפסד רוחני כאשר לא מתפללים במניין, ומה ההבדל בין שני סוגי תפילות אלו?

שתף במייל
| כ"ז תמוז התשפ"א |
(צילום אילוסטרציה: דוד כהן / פלאש 90)
whatsapp
אא

אחד הצעדים בדרכו של מתחזק הוא המעבר מתפילת יחיד בבית לתפילה בציבור. צעד זה עלול להיראות מרתיע מעט, משום שעד כה היה ניתן להתפלל מתי שאני רוצה (בכפוף לזמני התפילה, כמובן) ללא צורך להגיע בשעה מדויקת לבית הכנסת וגם ללא צורך לצאת בכלל מהבית. הנוחות באופן תפילה שכזה עלולה לעכב את ההחלטה לעשות צעד קדימה ולפסוע אל עבר תפילה במניין. אז מה כל כך קריטי בתפילה במניין, והאם באמת יש הבדל מהותי בין השתיים?

הרמב"ם פוסק: "צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור ולעולם ישכים אדם ויעריב לבית הכנסת שאין תפלתו נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת" (הלכות תפילה, פרק ח', הלכה א').
כמו כן, נלמד מהגמרא כי מצוות עשה של "ונקדשתי בתוך בני ישראל", שבכללה תפילה בציבור שהיא למעשה קידוש שם שמים ברבים, דוחה את איסור התורה של שחרור עבד כנעני - למען השלמת מניין (תוספות על מסכת ברכות, דף מז עמ' ב', וכן רמב”ן גיטין לח ב', שו”ת הרדב”ז ח”ד סי’ י"ג, ובהרחבה בשדי חמד כללים מערכה ת' כלל ל"ז). ומכאן ב"שולחן ערוך הרב" כתב האדמו"ר הזקן על תפילת במניין "אף על פי שהיא מצווה מדבריהם [=דרבנן], גדולה היא ממצוות עשה של תורה, הואיל ומקדשין בה (שם) ה' ברבים, שהרי מותר לעבור על מצות עשה של תורה ולשחרר עבדו כדי להשלים לעשרה (מתפללים)" (אורח חיים חלק א', הלכות תפילה, סימן צ', סעיף י"ז)

מה כל כך מיוחד בבית הכנסת? ניר קפטן יצא לברר עם הרב אהרן מזוז, וחזר עם תשובות מחזקות:

 

1. ביחד – מרוויחים יותר
ישנם חלקים בתפילה שבהם דברים שבקדושה הניתן לאמרם רק במניין: חזרת הש"ץ (ובכללה קדושה), ברכת כהנים, ברכו, קדיש וקריאת התורה. יש לציין כי עניית "אמן יהא שמיה רבא מברך" בקדיש, שעיקרו בכבוד שמים, מעוררת רחמים על גלות ישראל, כפי שמובא בגמרא: "בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין 'יהא שמיה הגדול מבורך' הקב"ה מנענע ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו, כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם". (מסכת ברכות, דף ג עמ' א').
בנוסף, בתפילה בציבור זוכה המתפלל לעניית אמן: 4 אמנים עד לתפילת 18 (ברוך שאמר, ישתבח, יוצר האור ואהבה רבה), ו-19 אמנים של חזרת הש"ץ. ה"חפץ חיים" כותב על כך בספרו "שמירת הלשון": "והנה אם נבוא לחשבון, יתחזק האדם להתפלל בציבור יום יום. כי הנה מיום אחד בלבד, מתפילת שחרית ומנחה יש לו 38 'אמנים' (מ-19 ברכות של תפילה)... ו-8 פעמים 'אמן יהא שמיה רבה' ועוד 16 'אמנים' מן הקדישים, ו-2 'קדושות' ו'ברכו'.
"והנה, כל זה היא מיום אחד, ואם כן, צא וחשוב כמה יש לו משבוע אחד, ומחודש אחד, וכל שכן משנה שלמה. הלא אין מספר לריבוי הזכויות שמתרבות לאדם על ידי רגילותו להתפלל בציבור. ובפרט ביום שני וחמישי מקיים גם כן המצווה של קריאת התורה".

2. זוכים להשראת שכינה
עשרה מישראל (מעל גיל מצוות) שלומדים תורה או מתפללים יחדיו - השכינה שורה עליהם, כפי שנאמר "אֱלוֹקים נִצָּב בַּעֲדַת אֵ-ל" (תהילים פ"ב, א'). כאשר נמצאים עשרה מישראל יחדיו - האור האלוקי, הקיים בבריאה כולה, מאיר במקום ביתר עוצמה, וזה עוזר לתפילה להתקבל ישירות, ללא שליחים, שהם אלה המעלים תפילת יחיד.

3. התפילה מתקבלת
לעיתים, לצערנו, אנו עלולים לאבד את הריכוז במהלך התפילה, הדעת מוסחת וכוונת הלב לא מתיישבת כפי שקיווינו. כמו כן, עוונות וחטאים של המתפלל עלולים למנוע את קבלתה של התפילה. כאשר אדם מתפלל ביחידות, הקב"ה בוחן הן את התפילה והן את המתפלל עצמו, ולכן אם הוא או תפילתו אינם ראויים מספיק – עלולה תפילתו להידחות.
אחת המעלות שבתפילת רבים היא קבלתה לפני הקב"ה, על אף החיסרון של היחיד, כפי שמובא בגמרא: "אין הקב"ה מואס בתפילתם של רבים" (מסכת ברכות, דף ח עמ' א'). בכוחה של תפילה בציבור להרים יחד עמה את התפילות ה"חלשות" של יתר המתפללים. מובן שאין כאן חלילה פטור מריכוז וכוונה בתפילה, שכן ככל שהאדם מתפלל יותר בתעצומות - כך תפילתו תפעל ותתקבל ביתר חוזקה.
והנה לשון "בעל הסולם" לדברי הזוהר (פרשת ויחי, רל"ד, ב') בעניין זה: "תפילת יחיד אינה נכנסת לפני המלך הקדוש, אלא בכוח חזק. כי בטרם שהתפילה נכנסת להתעטר במקומה, משגיח בה הקב"ה, ומסתכל בה, ומסתכל בעוונותיו ובזכותו של אותו אדם. מה שאינו עושה כן בתפילת רבים, שכמה הן התפילות שאינן מן צדיקים, ונכנסות כולן לפני הקב"ה ואינו משגיח בעוונותיהם".

4. להיות ב"מקדש מעט"
בשולחן ערוך מבואר כי שלמות התפילה היא במניין ובבית הכנסת, משום שלבית הכנסת ישנה מעלה נוספת. בית הכנסת מכונה "מקדש מעט", משום שהתפילה מהווה תחליף לעבודת הקורבנות בבית המקדש, כפי שנאמר "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט" (יחזקאל י"א, ט"ז), ופירש רבי יצחק: "אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות" (מסכת מגילה, דף כט עמ' א'). מסיבה זאת הקדושה שורה במקום זה, ולכן התפילה בו מתקבלת יותר לפני שוכן מרומים, כפי שמובא בגמרא "אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת" (מסכת ברכות, דף ו עמ' א').
מצווה להקדים לבית הכנסת ולאחר ביציאה, כדי להראות את חיבוב המצווה, כפי שנאמר "נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה'" (הושע ו', ג'), והעושים כן זוכים לאריכות ימים (מסכת ברכות, דף ח עמ' א'; שו"ע צ', י"א).

5. מי בא למי?
הרב אהרן מקרלין המשיל באחת מדרשותיו למה דומה תפילת יחיד – כאדם עני הזקוק להלוואה, ובמקום שילך בעצמו לביתו של העשיר עם בקשתו, מזמין הוא את העשיר אל ביתו שלו. והרי כולנו באים בתחינות ובקשות רבות בתפילה, ובמקום ללכת לבית הכנסת, המכונה "מקדש מעט" שהוא מעין ביתו של הקב"ה, אנו מבקשים על צורכנו בביתנו שלנו.
זאת ועוד, הוסיף הרב כי כאשר מעוניינים להשיג דבר מה מאדם חשוב בעל שליטה על עניין מסוים, אין מגיעים ביחידות, אלא מרכיבים משלחת, ובכך מכבדים את המעמד ואת האדם עצמו. ואם כן, כיצד אנו נבוא בבקשתנו לפני מלכו של עולם ביחידות? (ע"פ "עולמו של אבא", עמ' ש"צ).

אז ראינו שהרבה נאמר על תפילה בבית הכנסת, וכל שכן על תפילה במניין. ולכן מתחזקים שאינם רגילים עדיין להתפלל בציבור יוכלו להיכנס לכל הפחות מדי פעם בפעם לתפילה בבית הכנסת, וכך אט אט ירגילו את עצמם לכך יותר ויותר.

מהו סדר התפילה, ומהי השפעת התפילה על האדם על פי הקבלה?


"קשה לי להקדיש כל יום שעה לשחרית בבית כנסת. כיצד ניתן להקריב זאת עם כל עיסוקיי המרובים?" הרב זמיר כהן בתשובה קצרה ומדהימה:

הידברות שופס

האדם במעגל השנה - הרב זמיר כהן

89לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת משחקי חנוכה לילדים

חנוכייה עם בית זכוכית כריות כסף וזהב

סט מהודר מקריסטל לשבת קודש

ילקוט יוסף - חנוכה

שולחן מהודר להנחת חנוכייה

אלי לומד על החגים - חנוכה

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה