מיומנה של טלפנית

מיומנה של טלפנית: "תן לו בחינם. הם מחזיקים את העולם"

רק כעת ירד הבחור לסוף דעתו של הסוחר. ההלם היה ניכר על פניו. אני מחזיק את העולם. בזכותי קיים העולם

שתף במייל
| ט' כסלו התשפ"א |
(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
whatsapp
אא

כבר דברנו על כוחן של מילים, כבר נוכחנו על השפעתן העצומה. מילה נכונה במקום הנכון ובזמן מתאים בכוחן להפוך עולמות פשוטו כמשמעו.

במקרה הזה מדובר באדם מן השורה. סוחר במקצועו ומתפרנס בזיעת אפו. לא איש חינוך, לא מוכר כמורה דרך רוחני ולא הוגה דעות.

אף על פי שהוא מופיע במערכת התורמים של הידברות, לא שמעתי את סיפורו מגוף ראשון. בדרך לא דרך נודע לי עליו. ראוי הוא הסיפור להתפרסם, וחשיבות גדולה לעין ערוך ללמוד את לקחו.

הכול התחיל מבחור מאחת הישיבות, שהתלבט בקשר להמשך לימודיו. תחילה נחשב הוא לבחור טוב ונמנה בשורה הראשונה של הלמדנים הרציניים, אך בשנים מאוחרות יותר חש שמשהו השתבש. הוא מצא את עצמו מהרהר לא פעם בקשר להמשך דרכו בישיבה. כיוון שהיה אחראי, שיתף את הצוות החינוכי בלבטיו. לאחר דין ודברים החליטו להעבירו לישיבה אחרת, שהיא מוכרת פחות, לחיזוק. כמו כל התחלה חדשה ניסה להתאזרח מחדש בחברה החדשה. כבן טוב להוריו וכבחור הגון לרבותיו, המשיך כרגיל, אבל משהו כבר לא הסתדר לו. אולי במישור החברתי, אולי במישור הלימודי, ואולי פשוט כבר לא עמד בנורמות שציפה מעצמו. לילותיו עברו עליו בחיבוטי נפש. אט אט איבד את יציבותו במקום, עד שלא מצא את מקומו. הוא הבין שזה שאלה של זמן עד שיחזור הביתה ולא ישוב. בוקר אחד קם בהחלטה נחושה. די, עד כאן! אני יוצא מהישיבה. היא לא בשבילי, ניסיתי, נתתי את כולי לתורה, הגיע הזמן שאצא מן הישיבה ואלך לעבוד. אף אחד לא יגיד לי שלא באמת עבדתי על עצמי. אלוקים מבין אותי. רק הוא יודע כמה היה לי קשה, ובטח יש לי תפקיד אחר. אהיה יהודי טוב גם בחוץ.

עם ההחלטה הזו לקח את מזוודתו ויצא משערי הישיבה לעבר תחנת האוטובוס, בדרכו לבית הוריו. בדרך הרהר שוב במחשבותיו המייסרות. האם הצעד שהוא עושה כרגע הוא טוב או רע? הוא לא אהב את התיאור הקוטבי הזה. החיים לימדו אותו שלא הכל שחור לבן. יש הרבה אפור באמצע. כשנכנס לחנות הקטנה לחלקי מחשב החל להתבהר לו האפור על הצעד הגורלי. על הדלפק נמכרו גם סיגריות שנצרכו לו כעת כאוויר לנשימה. הוא היה רגוע מתמיד ושלם בעצמו. די לו במה שהתחבט עד עתה. האפור שבמוחו הפך לבהיר, כמעט לבן.

הוא שלף את חפיסת הסיגריות האהובות עליו, והוציא את ארנקו כדי לשלם. לפתע הוא רואה את בעל החנות מציץ מתוך המחסן וצועק לעובד של שעמד מאורי הדלפק.

"אל תקח ממנו כסף, תן לו בחינם. הם מחזיקים את העולם".

הבחור נעלם דום ולא הבין מה קורה פה. הוא התכוון אלי?

"נו, מה אתה מסתכל עלי ככה", הביט על הבחור בהערצה גלויה והמשיך בשלו. "בזכותכם אנו קיימים. קח את הסיגריות בחינם. מגיע לכם. רק אתם מחזיקים את העולם".

רק כעת ירד הבחור לסוף דעתו של הסוחר. ההלם היה ניכר על פניו. אני מחזיק את העולם. בזכותי קיים העולם, בזכות תורתי. ומה אני עושה כעת? משליך את הכל, את כל האוצר. את כל עמודו של עולם. והולך לאן? יורד מכל הרוחניות שרכשתי, שה' העניק לי. תמורת מה?

הדברים נכנסו בו כארס של עכנאי, ורגליו נשאו אותו חזרה לעבר הישיבה. הוא יחזור לגמרא. הוא יחזור להחזיק את העולם. מוחו כבר לא התחבט עם הצבע האפור, כי הכל נהפך ללבן.

הבחור הזה המשיך ללמוד בישיבה בהצטיינות, רכש גם מידות טובות ו-20 שנה אחרי, הפך לדמות חינוכית מוכרת באחת הישיבות בארץ.

לקח לו כמה שנים טובות לחזור לסוחר הפשוט, לכאורה, הסוחר מיודענו, להודות לו על המילים הגורליות. מילים שנאמרו מתוך לב תמים. הן אלו שעשו עבודה יסודית בנפשו יותר מכל שיחות המוסר הרבות שהטיפו לו הוריו ורבותיו.

אבל התברר שהיה כבר מאוחר. על הדלת במקום העסק הודבקה מודעת אבל גדולה. הוא הבין שאחר את המועד, והסוחר הצדיק נפטר. בעיניים דומעות החל לכתוב את מכתב חייו על דף, קיפל אותו והכניס למעטפה. הוא ביקש ממכר שגר בקרבת מקום שילך וימסור זאת לאשתו האלמנה. הוא לא היה מסוגל לעשות זאת בעצמו.

המכתב נמסר לאלמנה ביום השביעי לאבל . היא בקשה ממוסר המכתב להקריא זאת לפני כולם. ההלם היה גדול, ואחריו בכי ללא מעצורים שהקיף את כל הנוכחים שהחלו לקלוט מי הוא הנפטר.

מכתב חיים זה, כשהוא רווי דמעות, שמור לעילוי נשמת אביהם ומשמש עד היום ד"ש חם מאבא.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה